‘הפחד שתפס אותי’: זה מה שקרה למשפחה מחיפה שלא התחסנה

כמיליון ישראלים, כמחציתם ערבים ישראלים, טרם התחסנו לקורונה. חלק מחולי הקורונה במצב קשה שלא התחסנו, מכים על חטא לאחר שהיו נתונים בסכנת חיים.

מוני אליאס בן ה־57, ערבי נוצרי מחיפה, סיפר ל’ישראל היום’ כיצד הוא ובני משפחתו לא התחסנו וחלקם מצאו את עצמם בסכנה.

“לפעמים אדם צריך ללמוד בדרך הקשה מה נכון ומה לא נכון”, הוא אומר. “לפעמים יש דברים שלומדים דרך הרגליים ואחרי שנפגעת קשה”.

לדבריו, בשנה וחצי הראשונות של מגפת הקורונה, בני המשפחה שמרו על כללי הריחוק החברתי, ולכן הוא חשב שהם יכולים לנצח את המחלה בלי חיסון.

“אנחנו משפחה שלא מסתובבת הרבה. אנחנו לא מטיילים שחורשים את הארץ או יוצאים למסיבות המוניות. אנחנו משפחה קטנה שדי שומרת על עצמה וחיה את חייה בבית. גם שמרתי על מסיכות ועל כל מה שהיה צריך. לכן לא היה לחץ להתחסן, וגם היו כל מיני שמועות על החיסון. אנשים סיפרו לי כל מיני דברים וכבר לא ידעתי למה להאמין. העדפתי להימנע מהחיסון”.

מדוע ההסברה של משרד הבריאות וקופות החולים לא שכנעה אותו? אליאס: “צריך להבין שההסברה של הממשלה לא חלחלה אל המגזר שלי. היו פרסומים כלליים, כל מיני קריאות לא פרטניות ואני לא כזה סמכתי עליהם. לא כל כך הבנתי את מה שהממשלה פרסמה וגם בסביבה שלי היו אמירות משכנעות נגד. לכן לא הלכנו להתחסן. היום אני יודע שזו היתה טעות ממש קשה. שילמתי ושילמנו עליה ביוקר”.

למרות המסיכה והריחוק החברתי, ב־5 באוגוסט התגלה מוני כחולה בקורונה. אחרי 12 ימים, הוא מעיד שכבר לא היה יכול לנשום לבד והוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ בביה”ח רמב”ם בחיפה.

“לאורך 12 הימים לפני האשפוז לקחתי כל תרופה ששמעתי עליה. אף אחת מהן לא עזרה ולא יכולתי להתגונן מפני הקורונה. פתאום הבנתי שהמחלה הזו היא לא משחק ולא דומה לשפעת, והצטערתי על כך שלא התחסנתי. אני גם אדם בקבוצת סיכון. הפחד שתפס אותי כשהייתי מאושפז ומחובר למכשירים היה גדול. ביקשתי מהקהילה שלי שיתפללו עלי, וגם אני התפללתי”.

בהמשך, יתר בני המשפחה של אליאס נדבקו. אשתו סמירה, הבנות קרין ומריה והבן פאדי.

לדבריו, “אחת הבנות היתה צריכה עזרה בחמצן. גם אני, שכבר שוחררתי, עדיין נזקק לחמצן, ורק הבן קיבל את המחלה באופן קל. הטעו אותנו וגם לא הגיע אלינו מידע טוב מהמדינה. קופת החולים שלחה הודעה כמו לכולם, אבל לא חשבנו שזה יהיה כזה קשה. עכשיו אני קורא לכולם להתחסן. ראיתי כמה הרופאים עובדים קשה להציל בני אדם וכמה המצב היה מסוכן”.

ד”ר עמי נויברגר, מנהל מחלקת קורונה ברמב”ם שטיפל במשפחת אליאס: “הם אנשים נחמדים מאוד שעשו טעות. היה להם מזל כי הם היו במצב לא קל, ועכשיו הם מתאוששים. לא מדובר באידיאולוגים גדולים אלא באנשים שטעו, והטעות הזו כמעט עלתה בחיים של האבא ושל אחת הבנות. אני שמח שהאבא קורא להתחסן”.