זה מה שלמדה המו”לית של ‘גלובס’ מהמחותנסטע שלהבת בבני ברק

אביעד חסדיאל, בנה של אשת התקשורת, שלהבת חסדיאל – חגג בשבוע שעבר את אירוסיו ליעל אגמון-נכט, בתם של המיליארדר מריוס נכט, ומו”לית ‘גלובס’ ענת אגמון.

היום (שני) שיתפה שלהבת בחשבון הפייסבוק שלה, פוסט שפרסמה הכלה יעל בשבוע שעבר, אותו כתבה האם ענת אגמון. “מפרסמת את המילים המרגשות של האמא הטובה בעולם”, כתבה הכלה.

•

יעלי שלי תתארס השבוע לאביעד חסדיאל, בוגר ישיבת חברון וחרדי מבני ברק. אביעד הוא עלם רב קסם ובעל ראיית עולם רחבה ועשירה מאין כמוה, שנע בחופשיות בין מתמטיקה גבוהה לפילוסופיה יוונית קלאסית ולומד באוניברסיטת תל אביב בתכנית הרב תחומית ‘לאוטמן’.

הנטיה שלנו לצמצם אנשים להגדרה כללית בת שורה אחת עושה לאביעד עוול גדול. לא פחות חמור מזה, היא מעידה עלי שלא למדתי השבוע כלום. אוהו כמה למדתי. ואני לא מדברת על ההבדל בין כשרות זו או אחרת וזרם חסידי או חרדי כזה או אחר, או אפילו על חשיבותה של נַטְלָה לכיור הידיים ומה זה לעזאזל ‘ארוסין’.

למדתי ש’בליינד דייט’ יכול להיות גם להגיע לבני ברק על מנת לפגוש אשה שהיא לכאורה מעולם אחר ולגלות שהיא בדיוק כמוני. שלהבת חסדיאל, אמו של אביעד, היא עיתונאית, יזמית ואשת ציבור, אשה חכמה ומצחיקה, יפה ותוססת, מתרגשת ודואגת. בדיוק כמוני היא מייחלת שילדיה יזכו באושר ובאהבה, ובדיוק כמוני היא מגייסת כעת את כל משאביה הפנימיים ומותחת את גבולות הפתיחות וההכלה שלה עד הקצה.

ב’בליינד דייט’ שני, הפעם בתל אביב, פגשתי גבר אצילי ועדין, מלא קשב ורגישות, ושופע תבונה ואהבה לבנו. בדיוק כמוני יאיר חסדיאל, אביו של אביעד, הוא אדם שנאבק למצוא את דרכו האותנטית. את חייו הוא סולל ברצף של החלטות אמיצות, הן כשופט הידוע בסגנון כתיבתו הייחודי, הפואטי, הן כסופר והן כאדם.

למדתי לא לנסות להיות עיוורת לפיאה שלה ולכיפה שלו כשם שאני עיוורת לצבע עורו של אדם, אלא לזהות את השוויון האנושי בינינו, זה שקיים מעבר להבדלי אמונה ואורחות חיים, ולקבל את ההבדלים שבינינו דווקא מתוך ראיית השווה.

למדתי שאהבה היא גשר, ותקשורת פתוחה וכנה הם אבני הבסיס שלו.

למדתי שאם מחברים בין האנשים, מצטמצמים מאד גם הפערים בין העולמות מהם הם באים.

יעלי שלי, לא ציפיתי ממך לכל כך הרבה. במחשבה שניה, לא ציפיתי ממך לפחות. כשהיית הילדונת שבתמונה נהגתי להגיד לך: ״אני אוהבת אותך עד השמיים, וחזרה, פעמיים״. ועכשיו אני מוסיפה: בין אם שוכן בשמים אבינו, כמו שמאמינה חצי מהמשפחה שלנו, ובין אם לא, כמו שסבור החצי השני.

מזל טוב.

יעלי ואביעד. תודה על כל מה שלימדתם אותי. אם מישהו יכול להפוך את ההיסטוריה הפרטית שלו לאבן דרך כללית, ולהוציא את כולנו למסע משותף, זה אתם.