מחקר מפתיע: האם ערים חרדיות בעלות סיכויי הדבקה גבוהים יותר?

שני מחקרים חדשים, אחד שהתפרסם לאחרונה בכתב העת “Cities” ומחקר נוסף, שהתפרסם בכתב העת “Annals of Regional Science” , בוחנים את השאלה האם ערים צפופות מגבירות את התפשטות מגפות.

חגים? חדש מדנונה WOW: יוגורט עם שכבת קרם בטעם שטרודל

איך להבטיח לעצמכם נסיעה בטוחה בתחבורה ציבורית? ככה

שלישי כבר קיבלת? אם אתה בגיל 30 ומעלה מגיע לך לקבל כעת תגבור

מצייתים לדעת רבותינו? חסנו את הילדים שלכם לקורונה ותעצרו הגל

בגלים הקודמים נטען שוב ושוב כי ערים חרדיות, כדוגמת בני ברק, הינן מדגרות הדבקה מכיוון שהן צפופות מאוד, ועל כן בחנו החוקרים את השאלה האם הדבר נכון.

המחקרים נערכו בשיתוף ד”ר יובל ארבל מהמכללה האקדמית גליל מערבי, ד”ר חיים פיאלקוף מהאוניברסיטה העברית, ד”ר מרים קרנר מהטכניון וד”ר עמיחי קרנר מהמכללה האקדמית נתניה.

לפי דיווח של חנן גרינווד ב’ישראל היום’, התוצאות מלמדות שעלייה בצפיפות האוכלוסין בינואר 2021 – ערב תחילת מבצע החיסונים, בתחום שבין 4 לכ-20,000 נפשות לקמ”ר גוררת עלייה מובהקת בשיעורי ההדבקה הצפויים (היחס בין מספר מקרי קורונה לבין האוכלוסייה העירונית) מ-6% לשיעור מקסימלי של 11%.

צוות החוקרים שיער, שאחת מהסיבות לכך קשורה להתפשטות המגפה לאורך זמן וכניסת ווריאנטים חדשים.

החוקרים בדקו את הקשר שבין שיעורי ההדבקה לשתי קבוצות משתנים: צפיפות אוכלוסין ומדדים חברתיים-כלכליים. המחקר התבסס על ניתוחים סטטיסטיים אזוריים של גורמים המשפיעים על קצב ההידבקות בקורונה, במטרה לבחון איך הושפע שיעור התחלואה בשני פרקי הזמן הנבחרים: בתחילת גל המגפה בישראל ולקראת סוף הגל השלישי.

ההערכה הראשונית הייתה, שככל שהמקום צפוף יותר, כך יעלה שיעור התחלואה.

הערכה זו הובילה את מדינת קליפורניה בארה”ב לשנות תכניות בנייה קומפקטיות, השמות דגש על בנייה צפופה יחסית, בעקבות פרוץ המגיפה.

עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה בארה”ב על-ידי קבוצת חוקרים, הכוללת את מתכננת הערים שיימה חמידי, מראה, כי שיעור התחלואה בקורונה צפוי לרדת ככל שצפיפות האוכלוסין עולה.

ההסבר לכך הוא שבערים צפופות אמנם, מחד גיסא, התושבים חשופים לקשרי גומלין עם מספר רב יותר של אנשים. אבל, מאידך גיסא, באותם מקומות שירותי הבריאות והתשתיות מפותחים יותר, והנגישות אליהם נוחה יותר.

עם זאת, שיעור ההדבקה לא צפוי לעלות בכל תחום של צפיפות אוכלוסין. כלומר, ברמות של צפיפות אוכלוסין גבוהה במיוחד (בין כ-20,000 לכ-26,500 נפשות לקמ”ר – הצפיפות בעיר בני ברק, הנחשבת לאחת הערים הצפופות בעולם), ניכרת דווקא ירידה בשיעורי ההדבקה הצפויים בינואר 2021 מ-11% ל-7%. (האופייני לערים עם צפיפות אוכלוסין של בסביבות 10,000 נפשות לקמ”ר).

כמו כן, ככל שהמדד החברתי-כלכלי של העיר גבוה יותר, יורד שיעור ההדבקה הצפוי. מסקנה זו מציבה את הנתונים הידועים על מצב התחלואה בערים חרדיות באור שונה.

ד”ר יובל ארבל, מוביל המחקרים: “במודל שהצענו נלקח בחשבון גם הדירוג החברתי-כלכלי של ערים בישראל. ירושלים ובני ברק, לדוגמא, הן בתחתית סולם הדירוג החברתי-כלכלי, ולכן שיעורי ההדבקה הצפויים גבוהים יותר בהשוואה לערים בעלות אוכלוסייה מבוססת יותר מבחינה כלכלית, כאשר צפיפות האוכלוסין נשמרת קבועה. מצד שני, המודל שלנו מלמד, כאמור, על ירידה צפויה בשיעורי ההדבקה בערים צפופות, כאשר הדירוג החברתי כלכלי נשמר קבוע”.

ד”ר חיים פיאלקוף: “זה לא אומר שצפיפות בפני עצמה מובילה לתחלואה מוגברת, אלא בשילוב של גורמים חברתיים וכלכליים. למרות זאת, הגיוני לשער שהממצאים יוסיפו עוד נדבך במכלול השיקולים לתכנון ערי ישראל”.