לא רק מפוטרים וחל”ת: זה הדבר המפתיע שקורה בגלל ימי הקורונה

המחקר המפתיע של שירות התעסוקה: דווקא בעיצומו של משבר הקורונה, יותר ויותר ישראלים מתפטרים מעבודתם • שיעור המתפטרים בקרב דורשי העבודה זינק לכ-22% - כמעט כפול מבעבר • ומה ההסבר?
יוני גרין
כ"א אלול התשפ"א / 29.08.2021 12:29

משבר הקורונה הגדיל מאוד את שיעורי האבטלה, אבל כעת מסתבר שלא רק בגלל שישראלים רבים הוצאו לחל”ת או פוטרו. למרבה התדהמה מתברר כי גם בגלל שהמונים התפטרו מרצונם.

ממחקר מיוחד שפרסם הבוקר (ראשון) שירות התעסוקה עולה, כי שיעורם של המתפטרים בקרב דורשי העבודה שבר שיאים דווקא מאז פרץ משבר הקורונה – והגיע ל-22.6%, כמעט כפול מהנתון עד לפני כמה שנים.

בשירות התעסוקה הדגישו שהנתונים מפתיעים: “למרבה ההפתעה וחרף המשבר הכלכלי שפוקד את ישראל, כמו את מרבית מדינות העולם, מאז התפשטות מגפת הקורונה במרץ 2020 – נרשמה עלייה במספר ובשיעור המתפטרים מרצון”, נכתב במחקר.

עוד לפני הקורונה, אחת המגמות המאפיינות את שוק העבודה הישראלי בשנים האחרונות היא עלייה במספר המתפטרים: יותר ויותר עובדים בישראל בחרו מרצון לעזוב את משרותיהם.

עד פרוץ המשבר, קצב העלייה במספר המתפטרים גבר כשמספר דורשי העבודה המשיך לרדת.

במהלך העשור האחרון וביתר שאת משנת 2016 ואילך שיעור המתפטרים החל לעלות בצורה משמעותית. מצב זה אפיין שוק עבודה הדוק שבו הכלכלה חזקה, המאופיינת בצמיחה, בשיעור אבטלה נמוך ושיעור גבוה של משרות פנויות – וכל זאת מוביל עובדים, בעיקר בעלי מיומנויות גבוהות במשלח אקדמי ומאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים, להחזיק בעמדת מיקוח שהובילה אותם להתפטר מרצון, על מנת להשיג הזדמנויות טובות יותר וייתכן שאף בשכר גבוה יותר.

כאמור, בעשור זה, רוב מוחלט של המתפטרים היו מרוויחי שכר גבוה, בעלי משלחי יד אקדמיים ומיומנויות עבודה גבוהות.

אלא שמאז הקורונה נרשמו גלי התפטרויות גם בקרב השכבות החלשות יותר. העלייה במספר המתפטרים מקורה בעיקר בעלייה במספר המתפטרים מרוויחי שכר הנמוך, בעלי מיומנויות נמוכות, מבוגרים ומאשכולות סוציו-אקונומיים פריפריאליים, אשר מאז פרוץ המשבר הצטרפו למגמה הקיימת, זאת לאחר שלאורך השנים שיעורי ההתפטרות בקרבם היו נמוכים.

בשירות התעסוקה מסבירים כי ההסתברות להתפטרות עובד אקדמאי, בעל משלח יד אקדמי, עם מיומנויות דיגיטליות גבוהות ושל יהודי שאינו חרדי, תמיד גבוהה משמעותית משל מקביליו. אולם, מאז פרוץ המשבר, בעוד ההסתברות להתפטרות של העובד מהקבוצות החזקות לא השתנתה, ההסתברות להתפטרות של העובד שאינו אקדמאי, בעל משלח יד שאינו אקדמי, עם מיומנויות דיגיטליות נמוכות ושל חרדי וערבי עלתה משמעותית.

כך למשל, נרשמה עלייה של כ-151% בשיעור המתפטרים במקצועות החקלאות, הייעור והדייג, עלייה של כ-78% בשיעור המתפטרים מבעלי המלאכה בתעשייה ובבינוי, ועליות כ-73% בקרב עובדים בלתי מקצועיים ומתקיני מכונות.

מהו ההסבר?

רמי גראור, מנכ”ל שירות התעסוקה: “העלייה במספר המתפטרים בקרב מרוויחי השכר הנמוך ובעלי מיומנויות נמוכות התאפשרה נוכח הארכתה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה עד ליולי האחרון. אולם לא כולם השכילו לנצל את התקופה לחישוב מסלול קריירה מחדש, חיזוק מיומנויות ושיפור כישורי העבודה. מגמה זו, מחדדת את הצורך חיזוק מיומנויות עבודה, בפרט דיגיטליות, ובכך לאפשר חזרה מיטבית לשוק העבודה.

“לא רק במובן של השתלבות, אלא גם ובעיקר במובן של התמדה ומתן הזדמנויות לקידום תעסוקתי ולמוביליות בשוק העבודה. אני קורא לכל דורשי העבודה להסתייע במגוון התכניות של שירות התעסוקה, אם בייעוץ תעסוקתי, באימונים אישיים, בסדנאות לניהול קריירה ובהכשרות מקצועיות”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות