עמית סגל מדבר על הכל ועונה: מי הפוליטיקאי הכי טוב בישראל?

לרגל צאתו לאור של ספרו רב-המכר ‘סיפורה של הפוליטיקה הישראלית’, העניק עמית סגל – הפרשן הבכיר של חדשות 12 ובעל טור ב’ידיעות אחרונות’ – ראיון מרתק לדנה ספקטור במוסף ‘7 ימים’ של ‘ידיעות אחרונות’.

חגים? חדש מדנונה WOW: יוגורט עם שכבת קרם בטעם שטרודל

איך להבטיח לעצמכם נסיעה בטוחה בתחבורה ציבורית? ככה

שלישי כבר קיבלת? אם אתה בגיל 30 ומעלה מגיע לך לקבל כעת תגבור

מצייתים לדעת רבותינו? חסנו את הילדים שלכם לקורונה ותעצרו הגל

בראיון מדבר סגל על הנטייה שלו לחוסר ביטחון ולפסימיזם,  החיים בצל אביו חגי סגל, על הטראומה מהלימודים בישיבה, הנישואים לאישה חילונית, הקשר עם ילדיו, למי הוא מסמס בשידור, על הימין ועל הפוליטיקאים בישראל.

“זה מצחיק, אנשים אומרים, ‘תם עידן עמית סגל עם הליכתו של נתניהו’. אתם באמת חושבים שברגע שהושבעה הממשלה החדשה יוציאו אותי מהשטקר, ינתקו אותי מזרם הסקופים, ומעכשיו לפיד לא יכיר אותי ובנט יכתוב – ‘זה סגל, לא לענות’?

“ברוך השם, אין אף ראש מפלגה היום בישראל שלא עונה לי לשיחה. כשאתה מגיע לאוויר הדליל, מותר לך הרבה יותר. היום אני יכול להגיד מה שאני רוצה על בנט ולפיד, אמנם עד גבול מסוים, אבל הגבול מאוד גבוה, והם ימשיכו להיות איתי בקשר ולהעביר לי סיפורים. זו דרך העולם”.

מי הפוליטיקאי הכי טוב במדינה? הוא נשאל.

“פוליטיקה של חדרים סגורים, של מהלכים, לא פוליטיקת כיכרות – נתניהו מקום ראשון. בנט הוא ראש ממשלה עם שישה מנדטים, זה הפך אותו מבחינתי לפוליטיקאי-על. שני רק לנתניהו. אז נתניהו, בנט, לפיד, וסער”.

על הממשלה הנוכחית אמר: “בואי נגיד את האמת, זו ממשלת שיתוק. מעבר לזה, זו ממשלה שמתגאה בזה שהיא משותקת. לא ראיתי דבר כזה. אני לא חושב שממשלה עם רע”מ ומרצ היא מושא חלומותיי. אני כן הייתי מעדיף שתהיה פה ממשלת ימין על מלא. שאלת אותי מה מסוכן בממשלת שמאל? למשל, מינוי של שבעה שופטים פרוגרסיביים ליברלים לבית המשפט העליון. נזק ל-30 שנה קדימה”.

ויאיר לפיד כראש ממשלה מפחיד אותך?, שואלת ספרטור.

“אני לא משתייך לכת שונאי לפיד. לפיד הוא ניסוי מעניין, אני עוקב אחריו בסקרנות. קרה ליאיר תהליך התבגרות בפוליטיקה. הוא גם עמד במבחן שאין רבים כמוהו, הוא מנע מעצמו מנדטים. אני מחבב את יאיר לפיד במישור האישי”.

אתה מעריץ את נתניהו? זה נשמע ככה לפעמים, אומרת לו ספקטור.

“לא מעריץ אף אחד. המנהיג הגדול מכולם היה בן־גוריון, למרות שאצלנו בבית הוא היה שנוא במיוחד. ומי ראש הממשלה הכי טוב שהיה לנו בכל הזמנים? לוי אשכול. אשכול, הגדולה שלו הייתה שהוא ידע להנהיג בטמפרטורת החדר. אבל אין ספק שביבי הוא סוג של גאון, היו לנו שני גאונים אמיתיים בפוליטיקה, הוא ואהוד ברק.

“ביבי הוא לא הפופוליסט הטראמפי שהשתקף ברשתות החברתיות. הוא לא כמו בולסונארו וטראמפ ובוריס ג’ונסון. הוא היחיד מביניהם שלא נדבק בקורונה ודאג להביא חיסונים. אני באמת חושב שהדבר הכי גדול שנתניהו עשה בכל שנותיו זה החיסונים האלו. על זה ההיסטוריה תזכור אותו בסוף. אבישי בן חיים אמר
שהוא פגש זקנה תימנית שאמרה – ‘הם חטפו לנו את הילדים, אנחנו חטפנו להם את הילד הכי מוכשר’. זה הסוד הבסיסי. מה, אתם באמת חושבים שהימין עלה
לשלטון בגלל הפוסטים המשתלחים של רגב או של אמסלם בפייסבוק? לא, הימין עלה לשלטון כי הציבור הלך עם הדעות שלו, וכי נתניהו ייצר תוכניות. וככה הוא גם יחזור לשלטון”.

כלומר?

“צריך לזכור שיש שתי ישויות ביבי, המדינאי והפוליטיקאי. כמדינאי, גם בבריאות וגם בכלכלה, הוא פשוט מעולה. אני כן חושב שבשנים האחרונות נתניהו הגזים. חד וחלק. הנה אני אומר את זה. לא יכול להתכחש לעובדה שאנשים בכנסת שאני מעריך, חוו בשנים האחרונות מנתניהו בעוצמה הולכת וגוברת את התחושה שהוא יעשה הכל כדי לחסל אותם. בגלל זה הוא הלך, לא על מדיניות.  לכל פוליטיקאי יש תאריך תפוגה. במרוצת השנים יתרונותיו של נתניהו ייזכרו יותר מאשר חסרונותיו”.

על המריבות טוויטר עם יאיר נתניהו: “מיאיר נתניהו אני לא נעלב. לראות אותו בתור ילד קטן בן שלוש שהצלמים רודפים אותו. עד שהוא אומר ‘תלכו מפה’ ‐ ישר חשבתי על הילד שלי. החידה היא לא הטרלול של יאיר נתניהו. החידה היא איך זה לא הוכפל במאה. אבל אין לי ספק שהוא הוריד את אבא שלו מהשלטון. לא נוח לי לדבר על זה, כי אני כן מזדהה עם יאיר נתניהו עם הרצון להגן על אבא שלו, אבל הוא עלה לאביו בבחירות האלו”.

כיף לך לדבר עם נתניהו? אמרת שיש לך איתו מאות שעות שיחה, אומרת ספקטור.

“כיף? ממש לא. לא תשבי איתו לבירה. ביבי אוהב לדבר בעיקר על איראן והסמול טוק שלו זה חמאס. אבל הוא מרתק. הוא יודע את העבודה, יודע איך להפעיל אנשים, ובסופו של דבר את יושבת עם בן אדם שדיבר בבוקר עם מלך סעודיה, הוריד הוראות לטראמפ, זה מרשים. נתניהו הוא אידיאולוג עצום. עליו אמרו שהוא מזגזג, אבל מזגזג עד שהוא מקבל מה שהוא רוצה. לנתניהו יש מגה־מטרה ‐ לחנוק את הרעיון הפלסטיני, ובדרך הוא שילם על זה מחירים. אבל תראי היום, בתל־אביב, מעוז השמאלנות, מי עדיין מדבר על זה? נתניהו הצליח לחנוק את השיח על הבעיה הפלסטינית.

“שאלת קודם אם יש פוליטיקאים שאני פחות מחובר אליהם. אביגדור ליברמן, יחסינו ידעו עליות ומורדות. אני מאוד לא אוהב את רטוריקת האנטי־חרדים שלו, ועוד
יותר מזה אפילו, את רטוריקת האנטי־ערבים. אני לא שונא ערבים בכלל, רק אוהב את ארץ ישראל. את האופניים הראשונים שלי קנו לי ברמאללה”.

על בנט אמר בראייון: “הוא פיזר הבטחות סותרות, וגרם לכל צד להאמין שההבטחה של הצד שלו תגבר. במין קריצה כזו. הוא אמר לי, ‘תשמע, כשאתה משדר גושים
תשים אותי באמצע בין גוש ביבי וגוש רק לא ביבי’. זה היה נשמע לי מאוד מוזר, אמרתי לו – ‘אבל זה לא שאם יש 61 לימין ולנתניהו אתה הולך איתם’, אמר
לי, ‘תשים, תשים’.

“טוב, שמנו. ומצד שני הוא מאוד כעס עליי כשאמרתי שהוא ילך עם מרצ אם זה ייתן לו סיכוי להיות ראש ממשלה. אחרי שהוא נהיה ראש ממשלה עם שישה מנדטים, היו לי הרבה מחשבות עגומות וקשות על הפרת הבטחות הבחירות של בנט. כולל השאלה האם הוא רימה אותי ברמה האישית, אותי עמית”.

הראיון המלא במוסף ‘7 ימים’ של ‘ידיעות אחרונות’.