מדוע אסור לאברכים ספרדים לפתוח בי”ס חדש שיתחרה בבית יעקב?

קריית אתא התברכה מאז ומתמיד בשלום ובאחדות בין כל הקהילות והמתפללים באשר הם. ברוך השם זכינו והעיר מתרחבת וגדלה גם בתושבים חדשים יראי השם, איש על מחנה ואיש על דגלו.

חגים? חדש מדנונה WOW: יוגורט עם שכבת קרם בטעם שטרודל

איך להבטיח לעצמכם נסיעה בטוחה בתחבורה ציבורית? ככה

שלישי כבר קיבלת? אם אתה בגיל 30 ומעלה מגיע לך לקבל כעת תגבור

מצייתים לדעת רבותינו? חסנו את הילדים שלכם לקורונה ותעצרו הגל

מתוך רצון טוב באו תושבים שברצונם לפתוח מוסדות לימוד חדשים למען תושבי העיר. ברור לנו שכל כוונתם אך ורק לשם שמים.

אולם, לצערנו הרב, ישנם פרטים שככל הנראה לא הגיעו לכלל השיקולים במטרה שהיא קדושה לעצמה, אולם אין המטרה מקדשת.

ברוך השם זכינו ש’בית יעקב’ המתנהל בעירנו מתחנכים בהם שווה בשווה בנות מכל העדות, כאשר במציאות רוב הבנות הם יוצאי עדות ספרד –  כאשר מבחן הקבלה היחיד לבית הספר הם קריטריונים ברורים ומקובלים במערכות חינוך החרדית שנקבעו על ידי הרבנים בעירנו.

והנה כעת באו עסקנים ותושבים וברצונם לפתוח מוסד חינוכי חדש לבנות, לדבריהם עם יותר ביקורת על קבלת התלמידות.

ברור כי הדבר הקל ביותר היה להגיש להם כל סיוע ועזרה בכל דרך שרק ניתן להצלחת המוסד החדש. אולם, דא עקא בחשיבה לטווח ארוך, ייווצר מצב שיהיו בנות שלא יתקבלו באף מסגרת. שכן, כיום ‘בית יעקב’ מחויב לקבל כל בת שעומדת בקריטריונים ברורים בנושאי צניעות ותקשורת. אולם, ברגע שיפתח מוסד שני שמטרתו כביכול לקבל רק חלק מהילדות, גם ‘בית יעקב’ יוכל ואף יידרש לשנות את תנאי הקבלה.

ואז? האם ייפתח מוסד שלישי ורביעי? יאמרו העושים במלאכה – כן. ברכה היא לעיר ריבוי המוסדות. אולם זו ראיה צרה, לצערנו, שכן למרות שברוך השם התרבו משפחות יראי השם בעירנו, עדיין אין כאן כדי קיום לעוד מוסד חינוכי לבנות –  ובוודאי לא לעוד שניים או שלושה מוסדות.

•

כידוע לעוסקים במלאכה: קיום של ‘בית יעקב’, בשונה מחיידר, הינו במספר התלמידות שלומדות במקום. יאמרו האומרים, גם ‘חיידרים’ נפתחו כאן בעיר. ובכן, ה’חיידרים’ שנפתחו הינם לאחר ש’החיידר’ המרכזי בקריה הפך בנסיבות הזמן לחיידר שמקבל ילדים מכל הסביבה. בנוסף, כפי שידוע, ב’חיידרים’ שיטת התקצוב שונה לחלוטין.

למרות כל זאת, הדבר במציאות יוצר כבר מתחים בתוך העיר. הורים שלא מצליחים להכניס את ילדיהם למוסד שהם חושבים שמתאים לשיטת החינוך שהם רוצים – והמוסד לא רואה זאת עין בעין; ילדים שנותרים בבית כי לא מצאו מסגרת מתאימה – והיכולת לתחזק חיידר קטן במספר תלמידים הינו מציאות קיימת בכל הארץ.

לעומת זאת, בבתי ספר לבנות, ככל שיש יותר בנות בבית הספר, ישנם יותר אפשרויות פדגוגיות לטובת רווחתם של התלמידות, וגם אפשרויות להנגשת חינוך לתלמידות מתקשות בלימודים וטיפול פרטני לבנות הנצרכות לכך.

•

יש לנו סייעתא דשמיא מיוחדת בעירנו, אשר מצד אחד רבני העיר מאוחדים כולם כאיש אחד בלב אחד, ולצדם עומד נאמנה ראש העיר יעקב פרץ, בכל דבר שנוגע לקדושת העיר – הן בנושאי המקוואות, העירובין והמועצה הדתית, והן בנושא בתי הספר – שתומך בצורה מיוחדת בבתי הספר ובמיוחד ב’בית יעקב’, מתוך אחריות לתת שירות של חינוך לכל ילד וילדה.

‘בית יעקב’ שוכן במבנה רחב ידיים ומתוחזק בידי העירייה ורק לאחרונה אושר תקציב של רבבות שקלים להרחבת בית הספר.

כאשר העיריה רואה את המחלוקות שנוצרות – האם תוכל להמשיך לסייע כבעבר? האם תוכל להקצות את המשאבים לבית ספר שנתון במחלוקת? למי תפנה את התלמידות שלא יתקבלו? מאיזה בית ספר ידרוש לקבל את מי מהבנות?

במיוחד בתקופה זו, שרבו משנאי מחנה השם ואין איש יודע מה יולד יום – האם אנו יכולים להרשות לעצמינו להגיע למצב שבתי הספר כולם יהיו בסכנת קיום?

הצוות החינוכי המסור של ‘בית יעקב’, שגידל דורות של תלמידות מכל העדות והחוגים ללא הבדלי השקפה, כאשר המדד היחיד הוא יראת השם טהורה – האם נוכל להטיל בהם כעת ח”ו חשד של אי יכולת חינוך?

המקום ששם גדלו כל הדורות של הקריה ובתוכם גם חלק ניכר מהוריהם של התלמידות – עתה מטילים ספק ביכולתם לחנך בדרך ישראל סבא? האם נגרום כעת להחרבתו לצד מחלוקות שיגרמו כאן בעיר, מי התקבל לאיפה ולמה?

ומה נאמר לבנות היקרות שלא יתקבלו באף אחד משני המוסדות הללו, שכן כל אחד יזרוק את הכדור למגרש של המוסד השני? ומה בדבר המתיחות והמחלוקות שיתפתחו בגין אי קבלת בת למוסד? האם אנו יכולים ורשאים לגזור על עצמינו מדעת הרס של הקהילה כולה?

•

אנו פונים בקריאה של חיבה לכל יראי השם להתאחד כולנו מתוך ראיית המטרה לחזק ולבסס את הקהילה הקדושה ואת העושים במלאכה ולא ח”ו להיות ממחריבי החינוך והיסודות של קהילתנו הקדושה.

הכותבים מתוך צער ותקווה לאחדות בברכת תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה, שנת אהבה ואחווה שלום ורעות.