שוטר העיד: ‘לא היו אמצעי קשר, יצאנו להתרענן והעמדה נותרה ריקה

ועדת החקירה הממלכתית לחקר ‘אסון מירון’ התכנסה היום (רביעי) ליום הרביעי של שמיעת העדויות.

חגים? חדש מדנונה WOW: יוגורט עם שכבת קרם בטעם שטרודל

שלישי כבר קיבלת? אם אתה בגיל 30 ומעלה מגיע לך לקבל כעת תגבור

מצייתים לדעת רבותינו? חסנו את הילדים שלכם לקורונה ותעצרו הגל

ראשון העדים היה סנ”צ אסף מנצור, מפקד תחנת נוף הגליל במשטרה וקצין ותיק באירועי מירון – ומי שפיקד על מתחם ההדלקות של תולדות אהרון ותולדות אברהם יצחק.

בעדותו סיפר, כי ההתנהלות במתחם שלו לא הייתה שונה מאלה שבשנים קודמות. “זה לא היה שונה ממירון אחר שבהם הייתי בעבר”, אמר מנצור.

הוא סיפר כי השנה, כלקח מניסיון העבר, השתמשו בקרניי לייזר כדי להכווין כוחות.

הוא העיד כי מי שהיה אמור לדעת האם יש עומס חריג, היו הקצינים שיושבים בחפ”ק וצופים במצלמות.

לדבריו, בתחילה קיבל דיווח לא ברור על קטטה במתחם ההדלקות ושלח כוח קטן למקום. רק “אחר כך הייתה הכרזה על אירוע רב נפגעים, והבנו שמדובר במשהו הרבה יותר קיצוני”.

סנ”צ אסף מנצור ציין כי אין לו הסבר מהיכן הגיע אותו קהל ל’מעבר דוב’, ביציאה ממתחם ההדלקה של תולדות אהרון, שהפך למלכודת מוות. “לא ישנתי בלילות בגלל השאלה הזו מהיכן הקהל הגיע ומה היה פשר הפרץ. האירוע היה פתאומי, מאוד מהיר ולא השאיר אופציה כמעט לקצין שהיה בתחילת המעבר לדווח לי את הדברים”.

הוא גילה כי הייתה תקלת קשר בזמן שהתרחש האסון – וכי הוא קיבל דיווח שקורה משהו, אבל היו קיטועים בקשר.

מנצור נשאל האם השוטרים בקצה המדרגות העבירו הוראה לשוטרים בכניסה אליהן, לעצור את זרימת הקהל לכיוון היציאה – ולא ידע להשיב.

חבר הוועדה, האלוף במיל’ שלמה ינאי, אמר כי יש עדות של שוטר שסיפר כי לא נאמר לו מה עליו לעשות והוא פשוט עמד וחיכה. מנצור השיב כי קשה לו להסכים עם זה, וכי הוא עצמו עבר בין השוטרים ווידא שהם מבינים את משימתם.

האלוף ינאי אמר כי יש שוטרים שיצאו לשתות קפה ולא היו במקום בזמן האסון. ניצב מנצור אמר כי הוא מתקשה להאמין לכך.

לדבריו, הפחתת קהל תקל בוודאות על ניהול האירוע. “השאלה אם אפשר לאכוף את זה. הייתי שמח מאוד אם אירוע כזה היה מתנהל לפי כללי רישוי עסקים, כי אז אני יודע לעבוד עם כללים ברורים – באירוע כזה אין לי את זה”.

אחריו העיד השוטר ראמי עלוואן, מי שהציל את חייהם של הרב אביגדור חיות ובנו בן ה-10 שמואל.

הוא סיפר כי במשך שעות, עד האסון, שמר בעמדה עם עוד שלושה שוטרים בסמוך לחלק התחתון של ‘מעבר דוב’ ומדי פעם אחד יצא להתרענן.

הוא סיפר כי לא היו להם אמצעי קשר וכי לפני האסון הם הלכו לריענון וסיור רגלי של כרבע שעה, וכששמעו צעקות ניסו להבין מה קרה – וחזרו מיד.

לאחר מכן סיפר על רגעי האסון: “אף אחד לא יכול היה להכין אותך לאירוע כזה. הייתה ערמה של אנשים ואי אפשר היה להוציא אותם. אנשים שהיו הכי למטה, היו עם פנים כחולות.

“הגעתי לאביגדור וניסיתי למשוך את הידיים שלו, אבל הוא אמר לי ‘תוציא את הבן’. הוא מצביע לי על הילד והוא לא מגיב. היה מטושטש. לצערי היה לו עוד ילד שלא הצלחנו להוציא. אם לא הייתי שם והתעקשתי להוציא אותם – הם לא היו בחיים”.

“היו צעקות, אתה בא להוציא ילד, תינוק, מול העיניים שלך אתה מאבד אותו ואין איך להוציא אותו. כשאתה עובר במעבר ואתה רואה את הגופות לידך, אין מישהו שיפנה אותן. אתה צריך לקפוץ מעל הגופות כדי להגיע לאדם אחר”.