“התייחס אליי כמו לחפץ” • חירשת טוענת: יחס משפיל מרופא ‘כללית’

רינת חיה מלכה, חירשת בת 33 מהדרום, טוענת כי זכתה ליחס משפיל מרופא שבאה אליו לטיפול, ומפקידה במרפאת קופת חולים ‘כללית’.

יש לך כסף בבוידם? רוצה לדעת איפה להשקיע? שאל את המנכ”ל

מצייתים לדעת רבותינו? חסנו את הילדים שלכם לקורונה ותעצרו הגל

כך דווח היום (שני) אסף פוזיילוב בתוכנית סדר יום ברשת ב.

האישה: “הרגשתי כמו בובה, יצאתי נסערת. התייחס אלי כמו לחפץ”.

האישה טענה כי הרופא עטה מסיכת הגנה שהסתירה את פיו, והיא לא יכולה הייתה לקרוא את שפתיו. כשביקשה להשתמש ביישומון המתרגם דיבור לכתב, הוא לא נעזר בו אלא החל לעשות בה פעולות רפואיות בלי להסביר את כוונותיו.

אחר כך נתן לה מרשמים וסיים, לטענתה, את הפגישה בלי להסביר כיצד להשתמש בתרופות.

“כתבתי לו שאני חירשת, הוא היה עם מסיכה ולא יכולתי לקרוא שפתיים. השתמשתי באפליקציה שכותבת את מה שהוא אומר. הוא פשוט קם ולקח חנקן והתקרב אל פניי בלי להסביר את התהליך, או לשמוע אם אני מבינה. נבהלתי וכאב לי מאוד. נתן לי מרשמים ואמר להתראות, בלי להסביר עליהם כלום, או איך משתמשים. הוא התייחס אלי בזלזול”.

בהמשך ביקשה האישה מפקידה בסניף לקבוע עבורה בטלפון תורים לבדיקת דם, אך זו סירבה והציעה לה שתעזר באדם אחר.

“היא הייתה עם מסכה, וסירבה לכתוב לי, לא הבנתי כלום. כתבתי לה: ‘אני חירשת, אשמח מאד אם תוכלי לטלפן עבורי לקבוע לי תור לבדיקת דם’. היא אמרה שהיא לא יכולה שאחפש לי אדם שומע שיתקשר.

“אני בת 33 ורוצה לשמור לעצמי את הפרטיות, והסודיות הרפואיות במקום לפרסם ברשת ולחפש אנשים טובים שיתקשרו עבורי. עד כמה שאני יודעת, זו תפקידה של אותה הפקידה לסייע לי בטלפונית. משום שאני לא יכולה לצערי”.

מקופת חולים כללית מחוז דרום נמסר: “אנו מצרים על המקרה ועושים כל שביכולתנו על מנת לשפר את הנגישות לכבדי שמיעה לרבות ציוד המרפאות במסכות שקופות, ציוד עמדת המזכירות במילון מפתח לשפת הסימנים ועוד.

“באשר למקרה, מבדיקתנו מול הגורמים הנוגעים עולה כי השתלשלות האירוע הייתה שונה מהמתואר ובשל צנעת הפרט לא נוכל לפרט מעבר לכך, עם זאת נלמד את המקרה ונפיק לקחים למען בריאות ואמון מטופלינו. נציין כי מנהלת המרפאה נמצאת בקשר עם המטופלת ודאגה לעדכן באמצעים הנגישים המאפשרים שיח זמין עם כל אחד מהגורמים במרפאה, בווטסאפ מרפאתי וישירות מולה”.

בתגובה לדברים של כללית – אומרת האישה: “אין להם מסכות שקופות, מעולם לא ראיתי מילון לשפת הסימנים, אני מטופלת שם כל חיי וההתנהלות הייתה בכתב או בעבר דרך אמא שלי. דבר אחד בטוח: בחיים לא אלך עוד לרופאים גברים לבד”.