זו תכנית הכשרות שלי. יש הערות? • המכתב של השר כהנא לרבני הערים

השר לשירותי דת מתן כהנא פנה הבוקר (שני) במכתב לרבני ערים, ובו עדכן אותם על קווי היסוד המעודכנים של ‘הרפורמה בכשרות’ שהוא מוביל –  ויבקש מהרבנים להעיר את הערותיהם טרם גיבושה הסופי.

יש לך כסף בבוידם? רוצה לדעת איפה להשקיע? שאל את המנכ”ל

מצייתים לדעת רבותינו? חסנו את הילדים שלכם לקורונה ותעצרו הגל

הנה המכתב המלא:

1. במערכת הכשרות עובדים רבנים, מפקחים, ומשגיחים מסורים הראויים לכל הערכה.

אדגיש, כי אין בדברים שייכתבו בהמשך כדי לפגוע ולו במלא הנימה בהערכתי האישית ובהכרת הטוב שיש לי כלפי אותם אנשים מסורים.

2. הכול יודעים כי ישנן כיום בעיות קשות במערך הכשרות. בעשור האחרון הוקמו שתי ועדות כדי להתמודד עם אותן בעיות, אחת על ידי המשרד לשירותי דת והשנייה על ידי הרבנות הראשית. מאז חלפו למעלה מארבע שנים ודבר לא השתנה.

3. בעברי הייתי גם בצד השני. הצד שעבורו ‘בעיות במערכת הכשרות’ אינן רק מילים אלא מציאות (במקרה שלי במערכת הכשרות הצה”לית). מציאות של בשר חזיר במקרר של הטייסת או מנגל לא כשר ביחידה מובחרת. המשמעות של ‘בעיות במערכת הכשרות’ היא שישנם אנשים שבסבירות גבוהה אוכלים בשר טרף.

4. איני יודע מדוע קודמיי בתפקיד לא פעלו לפתור את הכשלים הללו בדרך שלהם. לו קודמיי היו מתמודדים עם אותם כשלים בדרך שלהם היה נחסך ממני כאב ראש גדול. אולם עתה כשהאחריות אצלי איני מתכוון לעצום עיניים.

חוויתי על בשרי כשלים כשרותיים ואין לי כל כוונה שבמשמרת שלי יחוו אחרים על בשרם כשלים אלו.

5. מעל שנה, וביתר שאת בחודשים האחרונים אנו עמלים על תוכנית שלהבנתי תיתן מענה לאותם כשלים ותספק כשרות טובה יותר. חשוב לי להציג בפניך את עיקרי אותה תוכנית גם כדי שתכיר אותה, וגם כדי לשמוע ממך על חששותיך. בסוף מכתב זה מצורפת כתובת מייל לשליחת הערות והארות, אני מבטיח בלי נדר לקרוא כל מילה. מבנה התוכנית עדיין לא הושלם באופן סופי, אנו מדייקים ומתקנים אותו כל הזמן לאור הערות חשובות שאנו מקבלים.

6. ארבעת עקרונות התוכנית הם:

א. העברת הסמכות על קביעת הסטנדרטים ההלכתיים מהרבנים המקומיים לרבנות הראשית. במקום שכל רב מקומי יקבע סטנדרט כשרות משלו, מועצת הרבנות הראשית תפסוק זאת כעניין ארצי, ותציע כמה סטנדרטים אפשריים.

ב. הקמת גוף פיקוח ארצי חזק שיאפשר לרבנות הראשית לפקח על כל גופי הכשרות.

ג. הקמת גופי כשרות פרטיים שפעילותם תוסדר באופן הדוק על ידי רגולציה וכללים כולל מתן רשיון לפעילות מהרבנות הראשית. יקבעו פרמטרים בסיסיים ברורים לשם הבטחת רמת הכשרות, ובמידה והרבנות הראשית תמצא כי תאגיד כלשהו פועל באופן שאינו תואם את המדיניות של הרבנות או את זו המוצהרת על ידו תשלול ממנו הסמכות לתת כשרות. הרבנים המקומיים יוכלו לתת כשרות במסגרת תאגידים אלו.

ד. הכוח הרב שהתוכנית הזו נותנת בידי הרבנות הראשית עלולה לגרום חלילה לכך שביום מן הימים בית מדרש כלשהו ישתלט על הרבנות וידחק בית מדרש אחר הצידה. כך למשל, אני חושש מתרחיש שבו ביום כלשהו תחליט מועצת הרבנות הראשית לאסור על שימוש ב’היתר מכירה’. כדי למנוע זאת הקמנו מנגנון בטיחות שימנע מצב מעין זה. מנגנון בטיחות זה יופעל רק במקרי קיצון ותקוותי האישית היא שעצם קיומו ייתר אף את הצורך להשתמש בו.

“שסתום הבטיחות” שבנינו בתוכנית מאפשר באירועי קיצון לשלושה רבני ערים (אדגיש – לא מספיקה הסמכה לרב עיר אלא כהונה בפועל בהווה או בעבר) לקבוע סטנדרט הלכתי נוסף לסטנדרט ההלכתי שקבעה מועצת הרבנות הראשית.

יודגש, כי גם בעת שיופעל “שסתום” זה, ויינתן סטנדרט הלכתי נוסף, תמשיך הרבנות הראשית לפקח על גופי הכשרות המאמצים את הסטנדרט הנוסף. שסתום הביטחון יופעל רק כלפי סעיף א’ – קביעת הסטנדרטים, ולא כלפי סעיף ב’, פיקוח על יישום הכשרות.

“אשמח לשמוע כל הערה ותובנה שלכם”, כתב השר וסיים “חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-לוהינו – וה’ יעשה הטוב בעיניו”.