יומיים לאחר אירוע הירי בדרום, במהלכו לוחם יחידת המסתערבים של מג”ב דרום, בראל חדריה שמואלי, נפגע באורח אנוש מירי של מחבל חמאס בהתפרעויות בגבול הרצועה, ניצה שמואלי, אמו של בראל, שוחחה הבוקר (שני) עם גולן יוכפז וענת דוידוב בתוכניתם ב-103FM – ותקפה בחריפות את נפתלי בנט: “התקשר באמצע הלילה ואפילו לא ידע את השם של הבן שלי”.
יש לך כסף בבוידם? רוצה לדעת איפה להשקיע? שאל את המנכ”ל
מצייתים לדעת רבותינו? חסנו את הילדים שלכם לקורונה ותעצרו הגל
בפתח דבריה אמרה ניצה: “הבן שלי נלחם בגופו, בדמו ובנשמתו על סתם. המדינה לא שווה, אני לא מקבלת תשובות. מחבל בן 12 צלף בו ממרחק אפס וכל זה בידיעה שהלוחמים שלנו ידעו שאסור להם לירות ולהגיב. למה שלחו את הבן שלי? למה? אני רוצה תשובה”.
ניצה עידכנה במצבו של בראל: “שלומנו לא טוב, המון תפילות, לבקש ולהתחנן מעם ישראל תפילות שבראל שלנו היקר יקום על הרגליים, שיחזור למשפחה, לחיים, הוא נלחם בגופו ובדמו בנשמתו על סתם. המדינה לא שווה, אני לא מקבלת תשובות, אני רוצה תשובות. זה היום השלישי”,
היא הוסיפה: “פניתי לכל כך הרבה, אני רוצה תשובות. מי נתן לבן שלי אישור ללכת לעמוד מול החומה, הבן שלי מסתערב מג”ב, הבן שלי צלף, צלפו בו! מחבל בן 12 צלף בו ממרחק אפס! וכל זה בידיעה שהלוחמים שלנו ידעו שאסור להם לירות ולהגיב. למה שלחו את הבן שלי? למה? אני רוצה תשובה!”
כשנשאלה האם מישהו ניסה לתת להם תשובות, כאשר הרמטכ”ל ושר הביטחון אפילו לא הגיעו לבית החולים.
“דיברנו, אין תשובות. דיברנו עם מפכ”ל המשטרה אתמול הוא היה בבית החולים, אמר ‘זה בטיפול’. יש לי שיחה מוקלטת בין ראש הממשלה בנט לאבא של בראל הלוחם, בעזרת השם הבן שלי יקום על הרגליים השיחה הזו תשודר בכל העולם, לא בישראל, בכול העולם”.
היא סיפרה: “אדון בנט התקשר ב־22:30 בלילה והוא שואל את אבא של בראל שקוראים לו יוסי ‘מה שלום יוסי? איך הוא מרגיש?’ הוא אמר לו, קוראים לו בראל, ‘אה, סליחה. איך הוא מרגיש?’ ראש הממשלה צריך להתקשר לשאול איך הוא מרגיש? איפה אתה? איפה! איפה הרמטכ”ל?”
היא הוסיפה וסיפרה כי נתניהו שוחח עם המשפחה בזמן חופשתו בחו”ל והיה בקיא בכל הפרטים, בניגוד לבנט: “בנימין נתניהו צלצל אתמול ב־00:00 בלילה, שאלות וברכות ובכה בטלפון, בכה. כל פרט על הלוחם הוא יודע, שאלות על הניתוחים. אדון בנט לא יודע איך קוראים ללוחם, שאל באיזה בית חולים הוא. בושה וחרפה. בושה וחרפה”.
כשנשאלה איזה שאלות הפנה יוסי לבנט – אמרה: “לא רלוונטי. לא רלוונטי. מה שרלוונטי לנו זה שהבן שלי יקום, שיתעורר, להתחנן בתקשורת לתפילות. הבן שלי לוחם. הבן שלי גיבור, הבן שלי מגיל 16 וחצי נתן את נשמתו לצבא. למדינת ישראל. בסוף? 8 שעות אתמול בחדר ניתוח, אף אחד לא בא.
“ב־23:00 בלילה המח”ט מגיע עם עוד כמה קצינים ומפקדים, רוצים להיכנס לראות אותו כמו תמונה בגלריה. לא אפשרתי להיכנס. איפה הייתם 8 שעות שהבן שלי מנותח? איפה הייתם? הלו”ז היה מפוצץ? אני חושבת שהיה מגיע שהבן שלי יהיה חלק מהלו”ז. המח”ט לא ענה, אין תשובות”.
על דבריו של השר נחמן שי, שאמר כי לא נכון להגיב על הירי בבראל בשל נסיעתו של בנט לארה”ב, לקראת פגישתו עם הנשיא ביידן – אמרה: “אין לי מילים. אין לי מילים. אני לא יודעת מה להגיד. אין לי מילים. מעניין אותי זה לא ארה”ב ולא שום דבר, מעניין אותי החיים של הבן שלי. החיים של הבן שלי. אתמול הוא עבר כמעט 8 שעות 2 ניתוחים, ניתוח בעיניים, ניתוח ראש, ומתפללים. נשארה עין אחת. מתפללים לניסים”.
היא סיפרה על בנה שנאבק על חייו: “בראל, ילד לוחם, ילד מיוחד. לא ילד, גבר, מלח הארץ. בראל היה שחקן כדורגל מובחר, לטובת הצבא הוא פרש; נרשם לאימוני כושר קרבי, לאחר מכן מכינה קדם צבאית ולאחריה התחיל גיבושים מיונים של יחידה שקופה. ביחידות הכי מובחרות, הלך לגיבוש שייטת, התגייס למג”ב, הלך לגיבוש מסתערב, לוחם. הוא אמור להשתחרר עוד חודשיים, וכן, דיברו איתו על קבע.
“הוא גבר מהמם, יפה תואר, גבוה, גבר חסון, מצחיק, הומוריסט, שנון, עם ביטחון עצמי, חכם, לוחם, גיבור, גיבור, גיבור, גיבור, גיבור. בבקשה תתפללו לרפואתו”.