חדר הכושר עמד ריק, בעלי הנכס דורשים 1.8 מיליון ש”ח ממנהל שכיר

חדר הכושר עמד ריק לאורך תקופת הקורונה - וכעת דורש בעל הנכס 1.8 מיליון שקלים ממנהל שכיר בחברה שהפעילה את חדר הכושר • פרקליטו: "בעלי הנכס סירבו לקבלת שוכר חלופי שהוצע להם – וכעת פנו להיפרע מהעובד השכיר על לא עוול בכפו"
יוני גרין
י"ד אלול התשפ"א / 22.08.2021 13:01

מגפת הקורונה הסבה נזקים כלכליים כבדים גם למכון כושר בירושלים, שנאלץ לסגור את שעריו במשך כתשעה חודשים, לצמצם משרות ולהוציא עובדים לחל”ת.

יש לך כסף בבוידם? רוצה לדעת איפה להשקיע? שאל את המנכ”ל

מצייתים לדעת רבותינו? חסנו את הילדים שלכם לקורונה ותעצרו הגל

אולם הדבר, כך נראה, כלל לא מטריד את בעלי הנכס שבו שוכן חדר הכושר, אשר הגישו לאחרונה תביעת עתק בסך 1.8 מיליון שקלים נגד החברה שהפעילה את מכון הכושר – שחדלה לפעול והפכה בפועל לחדלת פירעון, ונגד מנהלה השכיר.

בעלי הנכס טוענים, כי מגיעים להם דמי שכירות מלאים שלא שולמו לאורך רוב תקופת הקורונה, דמי ניהול, שכירות חודשית על חניה, ריבית והצמדה.

עם קבלת התביעה, פנה המנהל ההמום לעו”ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין שרף אלקיים ושות’, אשר הגיש בשמו כתב הגנה.

לדברי עו”ד אלקיים, בעקבות מגיפת הקורונה, חברת הספורט שהפעילה את חדר הכושר, הפסיקה את פעולתה והפכה למעשה לחדלת פירעון.  מסיבה זו, טוען עו”ד אלקיים,  בעלי הנכס בחרו לתבוע את הערב היחיד בחוזה השכירות – המנהל השכיר של החברה, וזאת, רק משום שלתומו, חתם לפני כעשור על כתב ערבות, מבלי שהבין על מה הוא חותם.

לדברי עו”ד אלקיים, מרשו האמין כל העת כי הוא חתום על כתב ערבות תחום ומוגבל לשווי הנכס שבו מצוי חדר הכושר, ובכך הוא נושא בסיכון מופחת. אך למעשה בעלי הנכס טרחו להחתים את המנהל כערב יחיד, חרף התחייבותם להחתים ערב נוסף.

“מה רבה הייתה הפתעתו של המנהל השכיר, כשהתברר לו בדיעבד, כי הערבות עליה חתם אינה מוגבלת בסכום – ובכך נגרמו לו לנזקים עצומים ובלתי הפיכים”, טוען עו”ד אלקיים. “הנתבע חתם מבלי שהיה מיוצג, ומבלי שהוסבר לו מהן ההשלכות של החתימה על הערבות ומה היא מהות חתימתו… הנתבע לא היה מסכים לחתום ערבות, לו היה יודע שהיא לכל סכום וללא הגבלת זמן”.

על פי כתב ההגנה, בעלי הנכס, לא רק שהטעו את המנהל בכל הנוגע לחתימתו כערב, אלא אף הפרו את חובתם להקטנת הנזק, זאת, כך נטען, מאחר שעל פי החוזה, בעלי הנכס רשאים לבטל את הסכם השכירות ולקבל את הנכס המושכר בתוך 10 ימים, בין היתר, במקרה שהשוכר הפר את ההסכם.

“בעלי הנכס סירבו לקבל שוכרים חליפיים אותם הציעו להם הנתבעים, כמי שיכנסו לנעליהם, ולא פעלו לביטול ההסכם, מתוך ידיעה ברורה שלא יוכלו להשכיר את הנכס בתקופת הקורונה, בתנאים דומים”, טוען עו”ד אלקיים.

לדבריו, בעלי הנכס פעלו, וממשיכים לפעול, בחוסר תום לב משווע. “על פי החוק, הנתבעים פטורים מתשלום דמי שכירות עבור תקופה שבה נמנע מהם להשתמש בנכס בעקבות מגפת הקורונה”, טוען עו”ד אלקיים.

לדבריו, מדובר ב’סיכול חוזה’ קלאסי, ובמקרה זה מתקיימים כל התנאים לקיומה של עילת ‘סיכול חוזה’.

“הן בעלי הנכס והן בעלי חדר הכושר, לא צפו ולא היו יכולים לצפות את התפשטות מגפת הקורונה, ועל כן הנתבעים פטורים מתשלום דמי שכירות”, טוען עו”ד אלקיים.

עו”ד אלקיים ממשיך וטוען, כי להבדיל מהתובעים “רוב המשכירים הבינו את חומרת הבעיה, את מורכבות השעה ואת המציאות לפיה חל שינוי קיצוני בנסיבות, וקיבלו את הטענה שיש לבטל את דמי השכירות, או לצמצמם באופן משמעותי. בעלי הנכס מתנהלים כאילו הם מצויים בעולם משל עצמם, סירבו בכל תוקף להגיע להסדר, ופועלים נגד הערב במלוא כוחם”.

לאור כל זאת, מבקש עו”ד אלקיים מבית המשפט לדחות את מלוא התביעה של בעלי הנכס ולהשית עליהם הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד.

התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בירושלים.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות