זו שערורייה שהחשבון הזה נחסם. וזו שערורייה שלא שמעתם על זה

ידידיה מאיר
|
י"ב אלול התשפ"א / 19.08.2021 21:02
את הסיפור הזה אתם קוראים כאן לראשונה בחשיפה בלעדית: למה הוסר החשבון של יהודה גרובייס מפייסבוק? מה חטאו? מה פשעו? לא היה לו מושג • בשעות הראשונות הוא חשב שזאת בכלל תקלה טכנית • ואז הגיע קצת חוט

1.

יהודה גרובייס הוא במאי ומפיק ותיק ומוכר. הוא נחשב לממציא הקולנוע החרדי. אבל עם כל הכבוד למאות הסרטים שיצר ולעשייה רבת השנים, גרובייס ייכנס להיסטוריה כמקרה החמור ביותר של סתימת הפיות של פייסבוק (עד כה).

יש לך כסף בבוידם? רוצה לדעת איפה להשקיע? שאל את המנכ”ל

איפה תרצו לטייל? ריכזנו עבורכם הצעות שוות לנופש רק בישראל

ומה שמדהים הוא שאת הסיפור שלו אתם קוראים כאן לראשונה בחשיפה בלעדית.

בעוד שהפגיעה המתמשכת של פייסבוק בחופש הביטוי באמצעות חסימה של כותבים שונים ואף של נבחרי ציבור – תמיד מצד מאוד מסויים של המפה הפוליטית – עולה מידי פעם לסדר היום, הסיפור הבאמת מזעזע של גרובייס עבר, משום מה, מתחת לרדאר.

2.

יהודה גרובייס מתפרנס בשנים האחרונות, בפרט מאז הקורונה, מהפקת שידורים חיים באינטרנט של אירועים, כנסים ותוכניות אולפן מיוחדות של מגוון חברות וארגונים: החל במוסדות כמו הסתדרות הציונית, אוניברסיטת באר שבע, עבור דרך החמ”ד, כלי תקשורת מגזריים כמו רדיו קול חי, רדיו קול ברמה, כיכר השבת, ארגוני חסד ושיעורי תורה רבים (גילוי נאות: גם של אשתי), מרכזים רפואיים כמו בילינסון, אסף הרופא ואסותא ועד בחיתולי האגיס.

ביום שלישי שעבר, תוך כדי הכנות לשידור חי, התנתק לפתע דף הפייסבוק של גרובייס. הוא התבקש לאמת שזה אכן החשבון שלו ומילא בקפדנות אחר ההוראות, שכללו בקשה לצילום תעודת זהות.

לאחר השלמת התהליך הוא קיבל הודעה שחשבונו נחסם. למה? ככה. איש לא מסביר, אפילו לא ברמז. אבל יש תקווה: פייסבוק נותנת אפשרות ללחוץ על כפתור של בקשה להגשת ערעור על החסימה.

איך מערערים על החלטה שאינך יודע מה סיבתה? לא ברור. אבל זה גם לא משנה. כי שנייה, ממש שנייה, אחרי שהוא בחר באופציה הזאת ולחץ על הכפתור של בקשת ערעור הוא קיבל, אוטומטית, הודעה שהערעור נדחה. על הסף.

בעצם עוד לפני הסף: “אין לנו אפשרות לבדוק את ההחלטה להשבית את חשבונך. חשבון הפייסבוק שלך הושבת מפני שהוא לא ציית לכללי הקהילה שלנו. החלטה זאת לא ניתנת לביטול”.

וזהו. מאותו רגע לא היה לגרובייס חשבון פייסבוק. נעלם. זה לא שסטטוס מסוים שלו הוסר – כל ישותו הפייסבוקית נמחקה כלא הייתה. לא תמונות, לא תיוגים, לא ארכיון. כלום. זה דרמטי לכל אדם, גם למי שעיקר פעילותו ברשתות החברתית הוא שיתוף תמונות משעממות של מנות במסעדות שהוא אוכל בהן, זה מאוד דרמטי לאדם שכל פרנסתו באה משידורים חיים ברשת ואשר מנהל, מתוך אותו חשבון הי”ד, דפי פייסבוק מסחריים של עשרות חברות וארגונים.

3.

אבל למה הוסר החשבון של גרובייס? מה חטאו? מה פשעו? מה זה אומר “חשבון הפייסבוק שלך הושבת מפני שהוא לא ציית לכללי הקהילה שלנו”? מה הם כללי הקהילה של פייסבוק, ולאיזה מהם לא ציית גרובייס? לא היה לו מושג.

בשעות הראשונות הוא חשב שזאת בכלל תקלה טכנית. ופייסבוק, כאמור, לא מסבירה. רק כותבת שרירותית שההחלטה אינה ניתנת לביטול.

ואז מגיע קצת חוט.

באתר Ynet מתפרסמת למחרת ידיעה של הכתב יובל מן לפיה ברוך מרזל ומיכאל בן־ארי הורחקו לצמיתות מפייסבוק. במקרה הזה היו לחברה הסברים מפורטים: “במאמץ למנוע ולשבש כל פגיעה ממשית, אנחנו לא מאפשרים לארגונים ולאנשים שמכריזים על יעד אלים או שעוסקים באלימות, להיות נוכחים בפייסבוק. בהתאם לכך, הסרנו את ברוך מרזל ומיכאל בן־ארי מהפלטפורמות שלנו, בשל התמיכה המתמשכת שלהם ב’כך’/’כהנא חי’ – ארגונים שמוגדרים כארגוני טרור על פי החוק האמריקאי והישראלי”.

“מדובר בסתימת פיות עלובה”, אמר בתגובה לידיעה חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן־ארי, “נותנים יד חופשית לארגוני טרור – ולי חוסמים דף של 57 אלף עוקבים על כלום. אני בקושי כותב פוסטים ולא זוכר מתי התייחסתי לעניין פוליטי. העליתי פוסט על הזימון שלי לחקירה על ידי מנדלבליט – אולי מנדלבליט נעלב וביקש מהם?”.

התגובה של ברוך מרזל הייתה משעשעת, ובו זמנית מזעזעת, כי היא גילתה כמה מרחיקה לכת פייסבוק בסתימת הפיות שלה: “לא חסמו לי כלום כי אין לי פייסבוק. אין לי אפילו מחשב בבית. חסמו עמודים שמזכירים את השם שלי. הם משקרים שאנחנו תומכים בתנועת ‘כך’ ו’כהנא חי’ כדי לקבל לגיטימציה. אני מעולם לא תמכתי בתנועת ‘כך’ או ‘כהנא חי’ מהרגע שהוצאו אל מחוץ לחוק. זו הוצאת דיבה של פייסבוק. כך נראה חופש הביטוי בימינו. ייתכן שאתבע אותם דיבה על כך שהאשימו אותי בכך שאני תומך בארגוני טרור. עברנו את פרעה, נעבור גם את צוקרברג”.

4.

אבל מה הקשר בין יהודה גרובייס, במאי ומפיק חרדי מבני ברק, לרדיפה של אנשי כהנא לשעבר? סליחה שהטור הזה מלא בכל כך הרבה סימני שאלה. מה לעשות, בכל הנוגע לפייסבוק, גוף שיש לו השפעה אדירה על הנעשה בעולם, רב הנסתר על הגלוי. ונשאלת השאלה האם גרובייס הוא פעיל ימין? מפרסם סטטוסים קיצוניים? קורא לאלימות?

מי שמכיר את גרובייס, ורבים מכירים אותו, מחייך עכשיו. מדובר באיש נעים הליכות באופן קיצוני, איש של חיבורים, שעבודתו חוצה מפלגות ומגזרים. אולי יש כאן טעות בזיהוי?

רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?

שלישי כבר קיבלת? אם הגעת כבר לגיל 60 מגיע לך לקבל כעת תגבור

אז זהו שלא. פייסבוק ידעה טוב מאוד את מי היא חוסמת ולמה. אבל לפני שנמשיך עם הפרטים, חשוב לי לעצור לרגע ולהבהיר משהו: גם החסימה של בן־ארי ומרזל צריכה לקומם כל אדם שוחר חופש ביטוי. נכון, הם פחות בקונצנזוס מגרובייס, נכון, הם מתבטאים בחריפות, אבל למה לסתום להם את הפה? למה להשמיד אותם וירטואלית?

אם הם היו קוראים בפייסבוק לאלימות נגד מאן דהוא (כמו שעושים יום יום טרוריסטים מוסלמים ותומכיהם, בארץ ובעולם, באינספור חשבונות פייסבוק) חובה לחסום אותם. ולא להסתפק בזה: צריך להעמיד אותם לדין. אבל מאיפה הלגיטימציה לסתום את הפה (לצמיתות!) לאנשים שהחטא היחיד שלהם הוא שדעותיהם לא עולות בקנה אחד עם תפיסת העולם הליברלית של אנשי פייסבוק בקליפורניה? או אפילו לא עולות בקנה אחד עם דעותיהם של אנשים כמוני?

נו, אז מה, לסתום להם את הפה בטענה שהם מעודדים אלימות? להפך, אם משהו עלול חלילה לעודד אלימות זאת התחושה של אנשים, בשוליים, שאין למחנה שלהם שום דרך להתבטא, למחות, לצעוק. וזה באמת מסוכן, כי מילים לא באמת יכולות להרוג. אם כבר, סתימת פיות יכולה להרוג.

וחוץ מזה, אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה. הימין הורד מהשלטון אחרי קמפיין אגרסיבי של כל כלי התקשורת שתמכו, ועדיין תומכים, בראש ממשלה בעייתי עם שישה מנדטים. מה נשאר עכשיו לרוב הימני, אם לא להשמיע את קולו ברשתות החברתיות? אז זה מתחיל בהעלמת פעילים כמו מרזל, שבאמת נמצא בקצה, אז למי אכפת. וחוץ מזה, אין לו בכלל פייסבוק או מחשב. אבל איפה זה ייעצר? אני לא יודע אם למנהיג הימין נתניהו יש מחשב, אבל פייסבוק דווקא יש לו.

עדיין יש לו.

5.

ובחזרה לפייסבוק נגד גרובייס: ובכן, מתברר שהחשבון שלו נמחק בגלל שלפני ארבע מערכות בחירות הוא צילם באולפן שלו תוכנית עבור מפלגתו של בן־ארי והעלה את השידור לדפי המפלגה.

שימו לב: הוא לא הזדהה עם המפלגה, לא תמך בה, לא היה פעיל בה. רק הפיק עבורה משדר כמו שהוא מפיק, כאמור, לעוד מאות גופים וארגונים, ובימים של בחירות גם לפוליטיקאים ומפלגות מכל קצוות הקשת. ואגב, בזמן הפקת התוכנית המדוברת הכול היה חוקי לגמרי, מפני שמועמדותו של בן־ארי לכנסת טרם נפסלה (בהחלטה מקוממת ותקדימית של בג”ץ. זה קרה אחרי שוועדת הבחירות אישרה לו לרוץ. באותה הזדמנות, בלי לראות בזה כל סתירה או צביעות, בג”ץ ביטל החלטה נוספת של ועדת הבחירות: לפסול את ריצתו של עופר כסיף. שופטי העליון אפשרו את התמודדותו).

אתם מבינים כמה זה חמור? המדיניות של פייסבוק היא פשוט להעלים לא רק את מי שהיא מזהה כסכנה לעולם, אלא לפגוע קשות גם באנשים שמספקים להם – סליחה, למי שסיפקו להם – שירותים טכניים לפני כמה שנים.

יידע כל אדם שאם יש לו קשר, אפילו עסקי, אפילו שירותי, עם גורמים חוקיים לגמרי, שאפעס, יש לוועדה הרוחנית של פייסבוק בעיה השקפתית איתם – הם עלולים לגבות ממנו תג מחיר יום אחד. הוא על הכוונת של פייסבוק. מבחינתם הוא תומך טרור.

6.

בסוף השבוע פייסבוק החזירה במפתיע לגרובייס את הדף כלעומת שהורידה. שוב, בלי שום הסבר, בלי לומר מילה. הוא נשם לרווחה. העסק שלו לא נפגע. הוא אפילו פרסם סטטוס מהורהר כזה, “נחמד לגלות שאפשר להסתדר כמה ימים בלי פייסבוק”.

אבל אני לא נושם לרווחה. אני יכול לומר, בכנות, שהסיפור של גרובייס זעזע אותי יותר מהחסימה שלי לפני כמה חודשים. לי פייסבוק הורידה סטטוס אחד, טור נגד ימינה. זה מקומם, זה חמור, זאת סתימת פיות (וזה נתן לי המון חשיפה ויחסי ציבור. תודה, צוקרברג). אבל המקרה של גרובייס חמור הרבה יותר. כי כאן מדובר לא רק בסתימת פיות אלא באיומים על מי שנמצא בקשר כלשהו עם ארגונים שפייסבוק החליטה לחסל.

עכשיו בואו נתאר לעצמנו שבעוד שבוע גרובייס מקבל פנייה להפיק שידור אינטרנטי. לא של ‘כך’ חלילה, אלא של גוף כמו תנועת רגבים, למשל, שנלחמת בהשתלטות ערבית על אדמות מדינה. או של ארגון כמו יד לאחים שנאבקת בהתבוללות. או אגודת אפרת המסורה שפועלת נגד הפלות. או של בית חב”ד שקורא לבני נוער להניח תפילין. או אפילו לשדר הופעה של אתי אנקרי לנשים בלבד. או למכללה אקדמית שמקיימת לימודים בהפרדה מגדרית. טוב, יש אינספור דוגמאות של ארגונים חשובים שאין דעת ליברלים נוחה מהם. אתם מוזמנים להוסיף עוד לרשימה.

האם לדעתכם גרובייס יענה בחיוב, או שהוא יעשה לעצמו חשבון שבעצם למה לו להסתבך עם פייסבוק, אולי הפעם חשבונו יוסר לצמיתות ופרנסתו תיפגע, אז עדיף לא לעורר דובים נאורים מרבצם ולעשות שידורים חיים לחיתולי האגיס?

נדמה לי שאני יודע את התשובה, והיא ממלאת אותי צער ופחד.

• הטור מתפרסם בעיתון ‘בשבע’