מדו”ח חדש של תנועת רגבים שנחשף היום (שלישי) עולה כי ב-12 השנים שחלפו מאז ההכרזה של ראש הרשות הפלסטינית דאז, סלאם פאייד, על התכנית להקמת מדינה פלסטינית, הקימה הרשות 100 בתי ספר חדשים ובלתי חוקיים בשטח C, כאשר חלק ניכר מהם הוקם במימון בינלאומי.
יש לך כסף בבוידם? רוצה לדעת איפה להשקיע? שאל את המנכ”ל
איפה תרצו לטייל? ריכזנו עבורכם הצעות שוות לנופש רק בישראל
מניתוח הנתונים עולה, בין השאר, כי כ-30 בתי ספר נבנו על אדמות מדינה ועל אדמות סקר, שבעה נבנו בתוך שטחי אש המשמשים את צה”ל לאימונים, ארבעה בשמורות טבע, שישה באתרים ארכיאולוגיים ושלושה על אדמה פרטית.
19 מהמבנים הוקמו בשטח B, אך הורחבו ללא היתר על קרקע סמוכה, בשטח C.
עוד עולה בדו”ח, כי הצפיפות בבתי הספר הפלסטינים ביהודה ושומרון – 313 תלמידים בממוצע בכל בי”ס, נמוכה מהצפיפות בבתי הספר בישראל – 337 תלמידים בממוצע בכל בי”ס, ונמוכה בהרבה מהצפיפות בבתי הספר בירדן – 476.9 תלמידים בממוצע בכל בי”ס.
מניתוח הנתונים הללו עולה שהקמת בתי הספר אינה נובעת מצורך, בוודאי לא צורך דחוף, בבתי ספר חדשים.
כמו כן, על אף הניסיונות לצייר את בניית בתי הספר כמתן ״פתרון הומניטרי״ בשל המרחק הרב ממקום המגורים למוסד החינוך, בדיקת רגבים מעלה כי כל בתי הספר החדשים הוקמו במרחק של כמה מאות מטרים עד 3,000 מטר בלבד מבתי ספר קיימים.
ב-2009 הכריז ראש הממשלה הפלסטינית דאז, סלאם פיאד, על תוכניתו להקמה בפועל של מדינה פלסטינית בגבולות 67′. המטרה העיקרית בתוכנית הייתה לטשטש את הגבולות בין שטחי B ,A ו-C ולהביא לסיפוח דה-פקטו של שטחי C, המהווים כ-62 אחוזים משטחי יהודה ושומרון ונמצאים בשליטה ישראלית – זאת באמצעות יצירת רצף טריטוריאלי מהשומרון ועד אזור דרום הר חברון.
באמצעות בנייה של עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים, פריצת דרכים, השתלטות על קרקעות, רישום המקרקעין ועוד, קובעים למעשה הפלסטינים עובדות בשטח כבר יותר מעשור.
“רגבים מתריעה מזה כעשור נוכח ההשתלטות הפלסטינית המאורגנת על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון ועל כך שאסטרטגיית הקמת בתי הספר היא רכיב מרכזי בתכנית. בתי הספר הם תמיד הסנונית הראשונה שמבשרת גשם של בניה בלתי חוקית במרחב”, אומר מאיר דויטש מנכ”ל תנועת רגבים.
רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?
שלישי כבר קיבלת? אם הגעת כבר לגיל 60 מגיע לך לקבל כעת תגבור
הוא הוסיף: “הדו”ח החדש שלנו מוכיח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי בעשור האחרון הרשות הפלסטינית עושה למדינת ישראל בית ספר, פשוטו כמשמעו.
“במקום שמדינת ישראל תבוא ותאמר ‘לא בבית ספרנו’, ותבלום את המגמה הזו בצורה נחושה וברורה, היא גם נותנת לכך יד, ומאפשרת לרשות הפלסטינית לפעול בשטח כראות עיניה. היא לא אוכפת את החוק, ואפילו מאשרת ביודעין תכניות בניה שישראל יודעת כי הן כלי אסטרטגי פלסטיני”.