צו בית משפט, ריתוך דלתות בת”ת, והקרב על הלב של אריה דרעי

1.

זו עיר לא גדולה, כזו שמן הסתם מעוררת בי עניין רק כי נולדתי וגדלתי בה. אבל השבוע התחולל בה סיפור, שעורר בי נקודות למחשבה גם מזווית פוליטית די מרתקת.

איפה ניתן למצוא מידע מדויק על השקעות? בוא, שאל את המנכ”ל     

איפה תרצו לטייל? ריכזנו עבורכם הצעות שוות לנופש רק בישראל

העיר קריית אתא. הרבה מאוד תושבים חילונים, מעט חרדים.

הנה סיפור. סיפור של ראש עיר, שלפי עדויות מנהלי בתי ספר עמם שוחחתי בעבר, מעניק כל-טוב לבתי הספר החרדים הוותיקים הפועלים בעיר – ‘בית יעקב’ לבנות ותלמוד תורה לבנים.

עד שמגיעות קהילות ומבקשות פיצול, מטעמים חינוכיים והשקפתיים.

נסו רגע – ואני מנסה – להיכנס לראשו של ראש עיר שעוקב אחר ההקצנה בבית שמש, וחושש מהיום שאירועים כאלה יתרחשו בעירו. לכן, לא יהיה זה פלא אם כל פיצול על רקע ‘השקפתי’ מחריד את ליבו.

יעקב פרץ, ראש העיר של קריית אתא, זאת צריך לומר ביושר, לא שונא חרדים. כשביקרתי בלשכתו, הדבר הראשון שצד את עיני הייתה תמונתו לצד רבי דוד אבוחצירה מנהריה. מתברר, שלא פעם הוא נוסע אליו, כיאה לראש עיר מהליכוד, שליבו חם למסורת – כדי להתייעץ.

הוא גם מקורב מאוד לגאב”ד מאקאווא, הגאון רבי שמעון למברגר, מי שנחשב ל’צדיק’ המקומי. “כשמשהו חשוב לגאב”ד, יעקב יבצע”, העיד באוזניי אחד מהעסקנים החרדים בעיר.

2.

עכשיו, לסיפור.

בקרית אתא יש מנדט אחד לחרדים האשכנזים, עוד מנדט לש”סניקים – בתוכם גם ‘בני תורה ספרדים’, וכנראה גם מנדט או שניים-שלושה שהצביעו למפלגות אחרות. איזה מפלגות? בעיקר לליכוד.

ברשימה הזו אפשר למנות חב”דניקים שלא תמיד מצביעים כולם כאחד ליהדות התורה, חרדים אשכנזים שהחליטו לתמוך ברשימת הליכוד מסיבות שונות. ובבחירות האחרונות, יש טענה לפיה כמעט מנדט שלם ערק מרשימת ש”ס לליכוד. כך, היא ירדה משני מנדטים לאחד (עם קצת עודף).

וכמה מוסדות חינוך לציבור החרדי יש בעיר?

ובכן, מול עיניו המשתאות של ראש העיר צומחים מוסדות לימוד כפטריות אחר הגשם. יש בית ספר לילדי חב”ד, ‘בית יעקב’ של החינוך העצמאי (פעם, כולם למדו בו, ספרדים, אשכנזים, ליטאים חסידים, אבל פעם היה פעם), תלמוד תורה של החינוך העצמאי (גם שם למדו כולם,  היום הוא מוגדר כמוסד קירוב). ויש עוד: תלמוד תורה ‘תורה בתפארתה’ לילדי ליטאים המעוניינים בחינוך “טהור יותר”, ויש – וכאן אנחנו מגיעים למוקד הסיפור – שני תלמודי תורה לספרדים ובית ספר לבנות.

שני ת”תים? לא קצת מוגזם ביחס לגודל הציבור החרדי בעיר?

אז ככה: הראשון שבהם – ‘אוצרות התורה’, הוקם לפני ארבע שנים על-ידי קהילת חניכי הישיבות הספרדים, שביקשה להעניק ‘חינוך טהור’ יותר לילדים.

איך זה התפצל לשניים? שתי גרסאות.

גרסה אחת: עמי אילוז, פעיל ש”ס מוכר בצפון, השקיע כסף ב’אוצרות התורה’. משהחליט, מסיבותיו שלו, לפטר את המנהל הרוחני והמנהל בפועל, הרב אלדד סבג מנווה שאנן שבחיפה – פרשה קבוצת הורים והקימה תלמוד תורה חדש, כשבראשו עומד הצוות שפוטר.

לדעת אלו האוחזים בגרסה זו, אכן מיותר להפעיל שני תלמודי תורה, הפונים אל אותו קהל יעד.

גרסה שניה, בה תומכים כמובן אנשי הצוות במוסד החדש והורי התלמידים: ההורים הם שפנו אל הרב סבג וביקשו ממנו לנהל רוחנית את הת”ת. אילוז, לדבריהם, היה רק הספונסר ומי שעמד מול רשת ‘בני יוסף’ של ש”ס. לדבריהם, הוא לא נשמע לדעת תורה כשפיטר את המנהל.

התומכים בגרסה הראשונה שוללים מכל וכל את הטענות: “הצביון של תלמוד התורה נשמר כשהיה, השיקול לפטר את המנהל הרוחני היה ענייני”.

איזה צד צודק? לא זה העניין.

רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?

שלישי כבר קיבלת? אם הגעת כבר לגיל 60 מגיע לך לקבל כעת תגבור

השאלה המרכזית היא: האם ברגע שקבוצת הורים מעוניינת בסוג מסוים של חינוך, שלדעתה לא ניתן במקום אחר – תפקידה של ש”ס לשרת אותם נאמנה? והאם זהו גם תפקידו של ראש העיר?

יצוין, כי לפני שנתיים הוקם גם בית ספר ‘נאות יעקב’ לבנות אברכים בני תורה ספרדים, גם הוא מטעם רשת ‘בני יוסף’ של ש”ס. לא שאין ‘בית יעקב’ מצוין בעיר, שכ-90 אחוזים מהלומדות בו הן בנות ספרדיות עם אפס אפליה. אבל לדעת המייסדים, אצלם יש שמירה על ‘פך השמן הטהור’.

3.

לא בטוח שראש העיר אוהב את האינפלציה הזו של מוסדות לימוד.

ועדיין, זה שלראש העיר זה לא בא בטוב, לא אומר שש”ס לא אמורה לדאוג לבנות אברכים בני תורה לבית ספר או שמי שפרשו על רקע השקפתי מ’אוצר התורה’ לא זכאים לטיפול הולם, בלי שהילדים יצטרכו להרחיק בכל בוקר עד רכסים.

אם אכן זה היה חשוב לרבי דוד אבוחצירא (שמתמצא בנעשה בעיר, שכן חתנו הרב יוסף חיים פרץ ‘מעורבב’ בנושאי הכשרות בעיר ועוד), ואם היה מבקש – ראש העיר היה ממלא אחר בקשותיו על הצד היותר טוב. כך גם אם זה היה חשוב לגאב”ד מאקאווה.

איפה הבעיה של ש”ס עם המוסדות? אז זהו, שלטענתם, לפחות עבור הבנים יש מוסד מקביל – ‘אוצרות התורה’, שכעת נתון בידיו של מי שמאוד מחובר לש”ס, ובמיוחד לח”כ חיים ביטון, מנכ”ל הרשת לשעבר (כיום הרב אבנר עמר מנהל את רשת החינוך).

לכן, כך טוענים הורים, קשה לש”ס לתמוך במוסד מתחרה.

כלומר, אם הייתם שואלים חברי כנסת כמו ינון אזולאי או את מיכאל מלכיאלי, הם היו מאד רוצים לתמוך בבני התורה הספרדים בקריית אתא, אבל יש בעל בית לש”ס. אפילו ניסיונות של מנהלים לערב את הרבנית יפה דרעי בסיפור לא צלח. כי כשאריה לא רוצה, דבר לא יעזור.

בשנה הראשונה של הת”ת החדש הם ניסו לשכור מקום פרטי ברחוב כצנלסון 5, וקיבלו רישיון אחרי הוצאות רבות להתאמות לפי דרישת משרד החינוך. אבל אז, בעל הבית קיבל אזהרות ואיומים והם נאלצו ‘לברוח’ למבנה שאיתרו ברכסים.

בשנה השנייה (אז הוקם גם ‘נאות יעקב’) שוב מצאו מבנה הולם, ברחוב הרצל 22, מבנה בו שכן קודם גן ילדים. למרות שבעל הבית ידע מראש כי יפנו אליו ויאיימו, הוא הצהיר שהוא אינו חושש, שכן מדובר במקום פרטי שכבר 30 שנה פועל בו גן. אבל, גם אותו שברו באמצעות אזהרות ואיומים. בידי המנהלים מצויים מיילים והתכתבויות וואטסאפ על איומים שונים.

התוצאה: בסוף גם הוא ביטל את החוזה.

ושוב כיתתו הבנות והבנים של בני התורה הספרדים רגליים עד לרכסים, לרחוב הרב קוק שבגבעה א’.

אבל להורים נמאס שילדיהם צריכים לגלות מידי בוקר עד רכסים, ולקראת הרישום החדש של שנת הלימודים הקרובה הובטח להם מקום “כאן בעיר”.

השנה מצאו מנהלי הת”ת מבנה מתאים ברחוב ביאליק 11 (מול שיכון סיגעט), על הכביש הראשי. המקום הותאם לפי נהלי הבטיחות, הוצבו גדרות סביב ובוצעו כל ההתאמות כנדרש בחוק. אפילו חוות דעת פדגוגית חיובית נכתבה, למתן הרישיון. הכול, כמובן, בתאום עם הממונה על כך ברשת החינוך ‘בני יוסף’.

כל המסמכים והאישורים הנדרשים נשלחו לפני ה-31 למרץ, מה שאומר התנהלות ישירה מול משרד החינוך, ובשל כך אין צורך לפנות לרשות המקומית.

אלא שלפני כשבוע נחת צו מבית משפט השלום בקריות, בגין כניסה בלתי חוקית למקרקעין. העירייה דרשה לבדוק מה קורה בפנים ולעצור הכול.

רק זה היה חסר להם, לאברכים הספרדים.

4.

בשיחה עם המעורבים בפרשה הם מתארים מה התרחש בבית המשפט בדיון הבהול שהתקיים השבוע. “הגיע עורך דין מטעמנו, עו”ד מטעם רשת החינוך של ש”ס ותובעת של העירייה.

“השופט, לצערנו, קיבל את טענות התובעת – העירייה, שכן לא הייתה בקשה לשימוש חורג, והמקום לא מוגדר מבחינה תכנונית כמקום למוסד חינוכי. עורכי הדין שלנו לא התבלבלו, וטענו ‘אכיפה בררנית’: יש עוד מוסדות לימוד בעיר שפועלים ללא שינוי יעוד. הם הציגו תמונות מהתלמוד תורה הליטאי ‘תורה בתפארתה’ ברחוב בן יהודה, ועוד”.

‘תוכיחו’, השיב להם השופט. ‘תביאו מסמכים שמוכיחים שלא שונה הייעוד. אולי כן קיבלו אישור?’

“עורכי הדין השיבו: איך נוכיח, אם לעיריית קריית אתא אין חופש מידע אינטרנטי באמצעותו ניתן לדעת על כל מבנה מה היעוד שלו?!”, הם הוסיפו כי “התיעוד נמצא רק בידיים של הוועדה התכנונית”. כלומר, עיריית קריית אתא טרם השיקה שירות שאפילו במודיעין עילית כבר קיים…

לדעתם, “אם העירייה הייתה רוצה למצוא פתרונות, הייתה מוצאת פתרון גם לבעיה שהציג השופט ולפיה המבנה נמצא בקרבת כביש ראשי. לא בעיה להסדיר כניסה בטיחותית, מאחור למשל, אם היה רצון בכך”.

כך קיבלו הת”ת ו’נאות יעקב’ צו סגירה ל-90 יום. כלומר שלושה חודשים ממתן פסק הדין. “זה אומר שנגזר על 40 בנות ו-18 בנים לגן מכינה וכיתה ב’ של בנים להישאר בחוץ או לחילופין ללמוד במוסד שלדעת ההורים אינו מתאים השקפתית לילדיהם”. או שוב לכתת רגליים לרכסים.

אחד ההורים: “אולי זו שאיפתו של ראש העיר, מי יודע, שכולנו נלמד במוסד אחד ונגמר סיפור. הסברנו לשופט שאין אופציה כזו, ניסינו להסביר לו מה זה מנהגים, הגייה, ספרדי, אשכנזי, אך ללא הועיל. דרך מתווכים פוליטיים שונים קיבלנו מידע לפיו, אם אנחנו רוצים עזרה בכל הקשור לבית הספר של הבנות, עלינו לוותר על זה של הבנים” – שהוא הרי מתחרה, רק נזכיר, לאיש שקרוב לליבה של ש”ס.

“אמירה כזו, מבחינה חינוכית, בעייתית מאד. אנחנו כהורים רוצים לשלוח את הילדים למקום שמחנך בדיוק כפי שהרבנים שלנו מחנכים. איך אפשר לסחור בחינוך ילדים? יש תחושה, שאריה לא יכול לעזור לנו, כי הוא מחויב לעמי אילוז, אבל אין לכך הוכחות, והגורמים הרשמיים לא מעלים את הטענה הזו, שכוחה יפה לרשתות ולקבוצות הווטסאפ”.

ולא שהם לא ניסו שוב ושוב להיפגש עם ח”כ אריה דרעי. ניסו, אבל הוא סירב. גם ניסיונות להיפגש עם חברי כנסת בש”ס, כמו גם עם המנכ”ל החדש של הרשת, לא הובילו לפתרון.

אגב, מיד אחרי שהסתיים הדיון בבית המשפט רותכו הדלתות של ת”ת ‘אוצר התורה’ בהנהלת עמי אילוז, על ידי פקחי עיריית קריית אתא. מן הסתם, כדי למנוע אפשרות שתוצג טענת ‘אכיפה בררנית’ או אפליה מצד העירייה כלפי אחד משני המוסדות הספרדיים.

וכך, בסוף השבוע, ולאחר שהילדים הצליחו להיכנס פנימה אל המבנה, פקחים פינו אותם החוצה.

5.

מהי, בעצם, דעתו גאב”ד מאקאווא על הת”ת ובית הספר בהנהלת הרב אלדד סבג שנבלמו על ידי בית המשפט?

קבלו, כמו תמיד, כמה גרסאות.

לפי הגרסה הראשונה, הנתמכת במישהו שמעורב חזק בסיפור, הרבנית וגם הגאב”ד הבהירו לרב סבג כי הם בעד התלמוד תורה ובית הספר לבנות.

אבל יש גם גרסה שניה, ולפיה, אם אריה דרעי היה חושב או יודע שלגאב”ד חשובים שני המוסדות (שלא לדבר על רבי דוד אבוחצירא) – הוא היה עושה מעשה והופך את העולם כדי להסדיר את המוסדות. אבל לא זה מה שקרה. תזכרו שגם בימיו כשר פנים עשרות בנות ובנים, הקשורים לרשת ‘בני יוסף’ שתחת חסותו, נסעו מידי יום לרכסים הלוך ושוב.

והנה גרסה שלישית, שאולי שופכת אור על הכל: לפי גרסה זו, המגובה בעדות ממקורב מאד לגאב”ד מאקאווא, השבוע הגיעו אל מעונו המנהל הרוחני הרב אלדד סבג יחד עם מנכ”ל רשת ‘בני יוסף’, הרב אבנר עמר.

“אני לא יודע מה הרב אמר להם”, אומר המקורב, “אבל צריך לזכור שהם מפצלים גם את ‘בית יעקב’ בעיר – וזו בעיה. ברגע שקם בעיר עוד בית ספר לבנות, המנהלת של ‘בית יעקב’ מהחינוך העצמאי, שכיום מחויבת לקבל את כל הבנות, תתחיל לסרב לקבל לפחות חלק מהבנות הספרדיות, בטענה ש’יש לכם בית ספר משלכם'”.

שאלתי את המקורב האם נכון שהגאב”ד הבהיר בפירוש שהוא בעד שני המוסדות – הת”ת ו’בית יעקב’ – שבראשות הרב סבג. הוא לא ענה מפורש, אבל יכולתי להבין ממנו שזה לא ממש פשוט כל-כך.

הוא כן סיפר, שכאשר ניסו לבקש מהגאב”ד לשוחח עם ראש העיר, הוא השיב: “אני לא מתערב, יש רבנים רשמיים פה בעיר”. שזה אומר, לכאורה,  הכל.

•

שנת הלימודים תיפתח בעוד מספר ימים בבית הספר ‘נאות יעקב’. אצל הבנים כבר נפתחה בשבוע שעבר.

האם ש”ס, שלפי עדות אחד ההורים, “הבטיחה לנו שאם נצביע לה בבחירות מיד אחריהן הם יעזרו לנו עם בתי הספר”, תפשיל שרוולים ותעשה מעשה, מעבר לשיגור עו”ד מטעם הרשת לבית המשפט? האם עשרות ילדים יעשו שוב את דרכם מידי בוקר לרכסים גם בשנה הקרובה? ואולי לא יהיה להם כלל מקום ללמוד בו?

זו בדיוק השאלה איתה מתחבטים ההורים בימים אלו.

מעיריית קריית אתא לא נמסרה תגובה עד לפרסום הכתבה. לכשתגיע נפרסמה במלואה.

מרשת ‘בני יוסף’ לא נמסרה תגובה עד לפרסום הכתבה. לכשתגיע נפרסמה במלואה.