•
השמש שקעה. הוא אפסן את חפציו ברכבו ויצא לבית הכנסת, בלי תכנית ברורה מה יעשה בשעות הקרובות. הוא התפלל קבלת שבת ומעריב ונותר בבית הכנסת בסיום התפילה. אחד מחסידי סאטמר קשר איתו שיחה, התעניין למעשיו. כששמע שאין לו היכן להתארח, הזמין אותו לסעודת ביתו. זו הייתה סעודת שבת מיוחדת. שרו הרבה, חזרו דברי תורה. בשלב כלשהו ביקש האורח לומר כמה מילים. "אני חייב לומר משהו מדהים", שיתף את בני המשפחה. "כשהייתי בחור, נהגתי לבוא לכאן למונרו כדי למסור בימי חמישי בערב שיעור תניא. התגבשה סביבי קבוצה של לומדים קבועים, אולם באיזשהו שלב באו חסידי סאטמר ובעטו בי. אחד מהם אפילו הרים ספסל והכה אותי". החסיד המשיך: "עכשיו לעומת זאת, הזמנת אותי כל כך באדיבות לבית שלך לשבת. והנה אנחנו שרים יחד ומדברים דברי חסידות. בעבר הרגשתי התנגשות בין סאטמר לליובאוויטש, עכשיו אני מרגיש שאנחנו אחים. איזו דרך ארוכה עברנו".•
שקט השתרר סביב השולחן. המארח נעץ את עיניו בעיני אורחו החב"די וביקש ממנו לשחזר שוב את פרטי התקרית. החסיד סיפר שוב, כי הגיע לקריית יואל כדי ללמד תניא והתבקש לעזוב. כשסירב לעזוב, אדם אחד הרים ספסל ופגע בו. דמעות ניקוו בעיניו של המארח. הוא החל לרעוד. רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך? שלישי כבר קיבלת? אם הגעת כבר לגיל 60 מגיע לך לקבל כעת תגבור "אני זה שהרמתי את הספסל", אמר. ואז הוסיף: "ב-15 השנים האחרונות, שלוש פעמים ביום, התפללתי לקדוש ברוך הוא וביקשתי שיסלח לי שאעשה תשובה". המארח פנה אל החסיד: "אתה סולח לי". את התשובה של החב"דניק, מיותר לפרט.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
