במחקר ראשון מסוגו בישראל בהובלת רופאי מחלקת הילדים במרכז הרפואי שערי צדק, בשיתוף עם משרד הבריאות, נבדקה שכיחות הנוגדנים כנגד קורונה בקרב הילדים שהגיעו לטיפול בחדר המיון ילדים, בתור מדגם מייצג לאוכלוסיית הילדים של ירושלים רבתי.
איפה ניתן למצוא מידע מדויק על השקעות? בוא, שאל את המנכ”ל
ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע
במחקר נמצא כי כ-10% מהמשתתפים במחקר חלו בעבר בקורונה, אולם רק כמחציתם ידעו על המחלה.
עוד נמצא, כי בקרב החולים, רמת הנוגדנים יורדת בצורה הדרגתית לאחר ההחלמה, ורוב הילדים אשר נבדקו למעלה מארבעה חודשים לאחר המחלה נמצאו ללא נוגדנים בדם.
במחקר, שבדק למעלה מאלף ילדים שביקרו במחלקה לרפואה דחופה ילדים במרכז הרפואי שערי צדק החל מחודש אוקטובר האחרון, נמצא ש-29% מהילדים שנדבקו והיו מאומתים בעבר – היו עם בדיקה סרולוגית שלילית (ללא נוגדנים).
מתוכם – שליש נבדקו עד שלושה שבועות מתחילת המחלה וככל הנראה טרם פיתחו נוגדנים. רוב הנבדקים הנותרים אשר נמצאו שליליים לאחר תחלואה מאומתת נבדקו בתוך תקופה של יותר מארבעה חדשים לאחר המחלה וכנראה רמות הנוגדנים שהתפתחו לאחר המחלה, כבר לא נמצאו בטווח המדיד בזמן זה.
ממצאים אלו עשויים להצביע על כך שלילדים יש תגובה חיסונית חלשה יותר לטווח הארוך.
בנוסף נמצא, כי פתיחת בתי הספר בשלב בו נערך המחקר לא העלתה את שיעורי ההדבקה בקרב ילדים. החוקרים מצאו שלא הייתה שכיחות יתר של נוגדנים בילדים, אשר מסיבות שונות המשיכו לבקר במוסדות החינוך בתקופות הסגרים, לעומת ילדים שנשארו בביתם – ובנוסף בזמן המחקר לא נצפו שינויים באחוזי התחלואה בתקופת פתיחת בתי הספר.
פרופ’ יחיאל שלזינגר, ממובילי המחקר, מסביר: “המחקר הראה הגעה לרף מקסימלי של נוגדנים עד שלושה חודשים מהאבחנה, אצל ילדים. לאחר מכן נצפתה דעיכה כמותית משמעותית של הנוגדנים, יותר מאשר אצל מבוגרים”,
“לאחר ההגעה לשיא הנוגדנים נצפתה ירידה הדרגתית לאורך זמן, עד כי לאחר ארבעה חודשים מהמחלה 77% מהנבדקים אשר חלו בעבר נותרו ללא רמות נוגדנים הניתנות לזיהוי, זאת ביחס לתקופה שבין חודשיים לשלושה חודשים מהמחלה, במהלכה רק 8% נתגלו ללא נוגדנים.
רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?
שלישי כבר קיבלת? אם הגעת כבר לגיל 60 מגיע לך לקבל כעת תגבור
רוצים חופשה עם שובר הנחה? אסור להחמיץ את מה שקורה בירושלים
“נוסף על כך, המחקר הראה רמות נוגדנים שונות לאורך זמן אצל קבוצת הגיל הצעירה עד 6 שנים, ביחס לקבוצת הגיל המבוגרת יותר בקרב הילדים. לתוצאות המחקר השלכות משמעותיות על הבנת חסינות העדר, על היתכנות התפרצות גל תחלואה מחודש, ועל השיקולים בחיסון גם עבור ילדים קטנים.
“יש להדגיש כי מדובר במחקר מקומי במספרים מוגבלים שנערך לפני מספר לא מועט של חדשים, ושלב ב׳ של המחקר נמצא עדיין בעיצומו”.