“מה אמרת? רב? שמעתי נכון? אם זה רב צריך לקצץ”: מעשה ברב-קו

זה קרה ככל הנראה באחת הישיבות הארוכות והמשמימות שבין שר האוצר לבין הפקידות הבכירה לקראת גיבושה הסופי של הצעת התקציב והגשתה לממשלה. דיאגרמות ונתונים עלו וירדו. עיניו הגדולות, הערניות עד אימה, של השר בימי שגרה החלו לעפעף.

רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?

חשיפה: כל מה שתוכלו לקבל באונ’ העברית כבוגרי החינוך החרדי

רגע לפני שתם פרק התחבורה בתקציב והנוכחים נפנו לשקף שמפרט את התקציב והגזירות בתחום אחר, זיק נדלק בעיני השר.

רגע, הרעים בקול בריטון. מה ראו שם בדף האחרון. מה היה הכרטיס הזה. אני מכיר כרטיסי אשראי לא מהיום. בעצם אני מכיר יותר מזומנים, מכל ההעברות הרבות לחברי סיעתי המסורים (מסכנים, חלק מהם בכלא או בדרך אליו; מה לא עושים למען מפלגה). כזה כרטיס עוד לא ראיתי.

עתה קצרה רוחו של הפקיד הממושקף שלא שש לאתנחתא שלא ממן העניין.

השר, זה לא רציני.

מה זה, מה כתוב שם, דרש השר לדעת.

רב־קו, נענה הפקיד ביבושת.

מה אמרת? רב? שמעתי נכון? שאל השר והתסיסה הלוחמנית שלו שבה למלא את חלל החדר. אם זה רב, אפשר וצריך לקצץ בו. עכשיו, אמר והכה באגרופו של השולחן.

דריכות נראתה בעיני הנוכחים. הם כבר מכירים את זה. כשאיווט ננעל על משהו, אוי למי שימרה את פיו. הצעיר שבחבורה, רפרנט טרי יחסית, היה היחיד שהפר את הדממה.

אדוני השר, אמר בהיסוס. אני חושב שיש כאן טעות. זה לא קשור לרב או לרבנים. זה בסך הכל כרטיס פשוט, כמו כרטיסיה של פעם. קוראים לו רב קו.

שום טעות אין פה, היסה אותו קולו הגובר של השר. כאן בחדר אין מחשבים ואין טעויות, הכל גן עדן, גיחך עתה בצחוק משוחרר. אנחנו מחפשים איפה לקצץ. ואם יש רב באזור, זו ההזדמנות שלנו לחתוך ולקצץ ולא לחשוב פעמיים.

•

כל מי שקורא את השורות הללו ומשוכנע שהן מתארות פרודיה קיצונית על חשבונו של שר האוצר, כנראה לא התוודע לחילופי הדברים של השר ליברמן במהדורת החדשות המרכזית בלילה שבין שני לשלישי השבוע, כלומר שלשום בערב.

מדוע, נשאל שם השר, מצאת לנכון לקצץ בהנחה הניתנת לכל מי שמטעין רב־קו.

מטורף: 5 ימים של כיף ואטרקציות למשפחה ללא הפסקה • כל הפרטים

ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע

למה כדאי לצעירים להתחסן נגד הקורונה דווקא ב’בין הזמנים’?

ליברמן השיב בבטחון מלא ובלי למצמץ, כשהוא מישיר את מבטו מזרה האימה לעבר היושבים מולו, כהאי לישנא: אתם כנראה לא החזקתם אף פעם רב־קו. רב־קו זה לא דבר שמשרת לא את הסטודנטים ולא את הגמלאים. רב־קו זה תשלום חד פעמי. סוף ציטוט.

למרבה הבושה איש מהיושבים מולו לא טרח לעמת אותו עם העובדות ולומר לו בעברית פשוטה אך צחה: אדוני השר, אתה מדבר שטויות. הם כבר הנהנו בהסכמה שכמו אומרת: נו, אם אתה אומר.

הרקע לדיאלוג האומלל פשוט למדי. לא רק השר לא החזיק מימיו רב־קו. גם אנשי התקשורת, העושים דרכם מהכא להתם ברכבי פאר ממוזגים, וזה שנים לא פגשה כף רגלם מפתן אוטובוס.

אחר כך הם יכעסו אם מישהו יעז לומר שהם בבועה מנותקת.

• הכותב הינו עורך עיתון ‘המבשר’. המאמר פורסם בעיתון