משה בר סימן טוב: ‘טעיתי, חשבתי שהחיסון ייתן הגנה טובה לאורך זמן’

מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב, שוחח הבוקר (רביעי) עם גולן יוכפז וענת דוידוב על העלייה המתמשכת בתחלואה בנגיף הדלתא.

רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?

חשיפה: כל מה שתוכלו לקבל באונ’ העברית כבוגרי החינוך החרדי

לדבריו, בכל מקרה, יש משהו אחד שאנחנו צריכים להפנים ומתקשים לעשות את זה – זה שאנחנו צריכים לנהל את אורחות החיים שלנו כאילו הנגיף פה להרבה זמן שלא נאמר לתמיד. “צריכים לראות איך מוצאים מדיניות שמאפשרת לחיות לצד הקורונה ולא להתעלם ממנה”.

הוא נשאל האם הקונספט שחשבנו, שאחרי החיסון הכול יראה אחרת – היה שגוי, והשיב: “צריך לומר את הדברים האלה בזהירות. תרומת החיסון אדירה, גם נתן הרבה זמן של שקט ואם היינו היום בלי חיסון היינו במצב קטסטרופלי, אנחנו לא שם וזה בגלל החיסון”.

בר סימן טוב הדגיש: “החיסון לא נותן את ההגנה המלאה שציפינו לה לאורך זמן, והוא הולך ונשחק. בנוסף, מתפתחים וריאנטים, ואולי בעתיד יהיו כאלה עמידים לחיסון – לכן הוא אינו מספיק ככלי יחיד”.

לדבריו, אין אפשרות לנצח את המגפה עם אמצעי אחד.

יוכפז השיב לו: “אני מדבר על קריסת הקונספציה. דיברו על זה שמרגע שיש חיסון ההתייחסות תהיה שונה ולא נגיע לסגרים ונוכל לעבוד ולחיות לצד הקורונה. מסתבר שטעינו, היינו צריכים להיערך לחיסון שלישי ולהבין שמדובר בסוג של ריטואל. אי אפשר לסמוך רק על החיסון”.

המנכ”ל לשעבר הסביר: “בוא נסתכל על הקונספציה, טעינו, זה נכון. גם אני הייתי בטוח שהחיסונים יתנו לנו הגנה טובה לאורך זמן וגם אני מתבדה בימים אלה. הקונספציה הבאה שלנו שיכולה להיות שגויה, זה שאם נחשוב שיש משהו אחד שיכול לעשות את העבודה ולגמור את העניין, לדוגמה חיסון שלישי”.

הוא הוסיף: “טעינו בזה שחשבנו שהגענו לחיסוניות עדר באוכלוסייה ושהחיסון נותן הגנה לאורך זמן ולא נשחק ולא מתפתחים וריאנטים עמידים לחיסון ובגדול ברגע שהתחסנה מסה מספיק גדולה מהאוכלוסייה אפשר לחזור לשגרה. כיום, אנחנו במצב שההדבקה עולה אמנם בקצב מתון, וגם התחלואה הקשה הולכת ועולה”.

למעלה ממיליון איש לא התחסנו ולא מתכוונים להתחסן, אנחנו רחוקים מחיסון עדר.

“חשבנו ש-60 אחוז מהאוכלוסייה זה חיסון עדר – טעינו. אני חושב שלצערי ייתכן שיש מצב שלא משנה כמה אנשים יתחסנו, זה לא ייתן לנו הגנה מלאה לאורך זמן, כי רמת החיסוניות נשחקת ומתפתחים וריאנטים שבסוף מגלים עמידות יחסית לחיסון. אנחנו לא יודעים, אנחנו צריכים להיות זהירים, ולא לחשוב שיש משהו אחד שנעשה והוא יגמור את המגפה”.

בהמשך הראיון  נשאל האם להערכתו ממשלת בנט נכשלה בטיפול בקורונה. “אני חושב שלטעות מול הקורונה זה מותר ולגיטימי וצריך לתקן אחרי שטועים. אנחנו גם טעינו בזמננו ואני לא אגיד כל הזמן כישלון ומחדל וביקורת, אני חושב שצריך לתת ביקורת בונה ולהסתכל קדימה. אנחנו נמצאים בנקודת מצב שבה התחלואה עולה בקצב מאוד מהיר.

מטורף: 5 ימים של כיף ואטרקציות למשפחה ללא הפסקה • כל הפרטים

ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע

למה כדאי לצעירים להתחסן נגד הקורונה דווקא ב’בין הזמנים’?

“שנת הלימודים במוסדות החרדים תיפתח בעוד פחות משבוע, א’ באלול, ושנת הלימודים הרגילה תיפתח שלושה שבועות לאחר מכן. אחר כך יגיעו החגים והסתיו, ולדבר הזה אנחנו צריכים להיערך, להחליט מה הכי חשוב ולארגן סביבו את החיים שלנו. צריך לראות איך מחזירים את הלימודים בצורה הכי בטוחה ואיך מוותרים על פעילויות פחות הכרחיות בשילוב הזה”.

הוא התייחס להצעה שהועלתה לדחות את פתיחת שנת הלימודים הקרובה, כי ממילא בספטמבר אין כמעט ימי לימוד: “אולי לגיטימי לדחות את שנת הלימודים כדי להיערך לפתיחה בטוחה עם הפרדת ילדים, הפסקות מדורגות ולימודים בחוץ ככל שניתן. אבל אם מדובר בדחיית הקץ כי מקווים שהחיסון יעבוד – זו בעיה. ניקלע שוב לאותו מצב”.

מה אתה חושב על פתרון של סגר חודש וחצי-חודשיים?

“כל האמצעים האלה – בהם סגר – נותנים הקלה זמנית אם לא מנצלים את התקופה להיערכות. בתחושת הבטן שלי הסגר עדיין בר מניעה, אבל אני לא יודע. הבסיס לכל העניין הוא להבין שיש פה משהו שהוא לא זבנג וגמרנו, אלא משהו שדורש מאיתנו שינויים עמוקים”.

יוכפז ודוידוב אמרו: “נשמע שנפל לך אסימון, אתה מבין שהייתה טעות”.

בר סימן טוב השיב: “אני אמנם לא הייתי במעגל קבלת ההחלטות בשנה האחרונה, אבל גם אני טעיתי לחשוב שהחיסון מאפשר לנו לחזור לשגרה והוא לא מאפשר באופן מלא, הנגיף מצליח להפתיע אותנו כל פעם מחדש בדרך אחרת. אם טעינו בזה, בואו לא נמשיך את הטעות ונגלגל אותה הלאה”.

הוא התייחס למצב הנוכחי בבריטניה, אחרי הסרתן המוחלטת של ההגבלות, וציין כי מדובר בדבר שאנחנו לא יכולים להסביר. “אני יכול לחשוב על הסברים שנותנים, על ההבדלים בינם לבנינו, אבל גם פה אם ניתפס לקונספציה שיכול להיות שישראל עוקבת בדיוק אחרי אנגליה ואם רק נחכה זה ירד, זו תהיה טעות. התחלואה ירדה באנגליה, והיא יכולה גם לעלות שוב. יש מספיק הבדלים בינינו שיכול להיות שבאיזושהי נקודה אנחנו לא נהיה כמותם”.