ח”כ אביר קארה מימינה, סגן שר במשרד ראש הממשלה, שוחח היום (ראשון) עם ענת דוידוב בתכניתה ב-103FM – על רקע ההכנות לקראת אישור תקציב המדינה בכנסת.
חשיפה: כל מה שתוכלו לקבל באונ’ העברית כבוגרי החינוך החרדי
“אני לא חושב שיש מוקשים, בסוף נגיע להסכמות על הכול”, פתח. “אין רפורמה בחקלאות, אלא בייבוא שיפתח את השוק לתחרות. בסך הכל מדינת ישראל היום מגינה על החקלאים, או תומכת בהם בצורה עקיפה – והציבור משלם על זה כשמעלים מכסים ומיסים. ישראל עושה את הדבר הנכון והולכת לעבור לתמיכה ישירה בחקלאים”.
כשעומת עם העובדה של התנגדות סיעות הקואליציה לאותה הרפורמה שעתידה להזיק לחקלאים, כלשונם, הזכיר את הסיפור על הרפורמה בשוק הסלולר: “הגיעו כל הלוביסטים וכל הטייקונים וכל המשפטנים וסיפרו לנו איך כל כך הרבה אנשים הולכים לאבד את מקומות העבודה שלהם והרפורמה רק תזיק ובסוף המחירים יעלו. והרפורמה בסלולר עברה והורידה מחירים והיטיבה עם הצרכנים. אותו דבר היה גם עם השמיים הפתוחים ובשנות ה-90′ עם הטקסטיל.
“בסוף אנשים לא הולכים לוואקום ומקומות העבודה משתפרים ומתייעלים. בפרט שמדינת ישראל לא המציאה את מה שאנחנו רואים עכשיו, עשו את זה בשוודיה, באוסטרליה וניו זילנד. הם עברו לתמיכה ישירה בחקלאות שרואים בה ערך עליון, והחקלאים משתמשים בכסף לאמצעים טכנולוגיים וכבר לא צריכים עבודת ידיים ועבודה זרה”.
קארה טען כי התחרות “גדולה מאוד ברשתות השיווק”, וקרא ל”לובי החקלאי להקים אתר אינטרנט שיש בו מכירה ישירה מהחקלאי לצרכן. במצב הזה יש לחקלאים הזדמנות הרבה יותר גדולה”.
הוא הכריז: “אחרי שלוש שנים עומד לעבור תקציב משמעותי מאוד והרפורמות הכלכליות האלה יגיעו לכיס של כל אחד מהאזרחים. אנחנו עומדים לקצץ את הרגולציה והבירוקרטיה עם מצ’טה בצורה משמעותית”.
כשנשאל לגבי הפערים מול ההסתדרות, ענה: “אני חושב שההסתדרות היא לא הפתרון אלא הבעיה בחלק גדול מהמקרים. אני מקווה שאנחנו נגיע בסוף לסיכומים עם כולם, לא בטוח שדווקא עם ההסתדרות אלא עם הגורמים הרלוונטיים בממשלה”.
מטורף: 5 ימים של כיף ואטרקציות למשפחה ללא הפסקה • כל הפרטים
ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע
למה כדאי לצעירים להתחסן נגד הקורונה דווקא ב’בין הזמנים’?
קארה הוסיף כי הוא מתנגד להעלאת שכר המינימום: “חד משמעית. בגדול במדינת ישראל אנחנו צריכים לעבור בנושא של העסקת כוח אדם לחוזים אישיים אמיתיים שיכולים באמת להעלות את השכר ואת הפריון במשק. היום כל ההצעות שההסתדרות מביאה מתאימות למשק בשנות ה-50 או ה-70, זה לא הצעות שיכולות באמת לשדרג את שוק התעסוקה.
“צריך להגמיש את השוק, לייעל ולסייע בעדו. במדינות סוציאל-דמוקרטיות שאנחנו בדרך כלל לוקחים מהן דוגמה לא נהוג שכר מינימום אלא עושים הסכמים בין מעסיקים למועסקים והשכר גבוה בהרבה מאשר במדינת ישראל”.
לדבריו, “כאשר מעבירים תקציב מדינה זה עניין ממשלתי ולא עניין של גוף. יש פה ארגון עובדים שמחזיק את המדינה קצר יותר מדי שנים וקצת החליפו את היוצרות, לכן אני חושב שההסכמות צריכות להיות בתוך הממשלה וכלפי חוץ”.
קארה, שנשא את דגל מאבקם של העסקים הקטנים, התייחס בסוף דבריו לכך שחרף העובדה שאחד מן היעדים שלהם היה דמי אבטלה בביטוח לאומי, רפורמה זו לא נכללת בחוק ההסדרים: “צריך להגיד את האמת, הנושא של דמי אבטלה לעצמאיים לא היה בשל בשנים האחרונות כי אין אף מדינה בעולם שאנחנו יכולים ללמוד ממנה איך עושים דמי אבטלה לעצמאיים. הצעת החוק שהגשתי יחד עם ח”כ עידית סילמן, יו”ר הקואליציה, היא דמי אבטלה וולונטריים לעצמאיים. כל עצמאי יוכל להוציא לעצמו תלוש משכורת ולהפריש לעצמו בדיוק כמו שמפרישים שכירים לביטוח לאומי ולהיות זכאיים לדמי אבטלה”.