מקומם: המחבל שניסה לרצוח חרדי ירצה רק 15 שנות מאסר

שופטי ביהמ”ש הצבאי יהודה גזרו על אחמד מסאלמה, שדקר בבית ג’אלא לפני כשנתיים וחצי את אהרן הלר, תושב ביתר עלית – 15.5 שנות מאסר בלבד.

חשיפה: כל מה שתוכלו לקבל באונ’ העברית כבוגרי החינוך החרדי

זאת, למרות בקשת הפרקליטות למתחם ענישה בין 19 ל-25 שנה.

עו”ד חיים בלייכר מארגון חוננו, המייצג את הלר, מחה על ההחלטה.

בהחלטת השופטים נכתב כי העבירה בה הורשע מסאלמה היא ניסיון לגרימת מוות בכוונה, המקבילה לניסיון לרצח. “הערכים החברתיים העיקריים בהם פגע הנאשם הם קדושת החיים, שלמות הגוף והנפש, לצד השמירה על הסדר הציבור וביטחון האזור”.

בנוסף, תואר כי “נסיבות ביצוע העבירה בהן הורשע הנאשם חמורות וקשות. הנאשם גמר אומר בליבו להביא למותו של נפגע העבירה.. אך בשל היותו יהודי”.

בהמשך פורטו הנזקים שנגרמו להלר ולמשפחתו כתוצאה מהפיגוע.

אולם, למרות הנאמר לעיל מצא לנכון השופט להקל בעונשו של המחבל, היות ולא הצטייד בסכין מראש, בהתחשב בסוג הסכין ובתוצאות המעשה.

השופטים התחשבו גם בגילו הצעיר של המחבל ובכך שהיה חודשים ספורים מעל גיל 18.

עו”ד חיים בלייכר תקף את ההחלטה: “קיבלנו בתדהמה רבה את גזר הדין אשר מיקל, באופן קיצוני, עם מחבל טרוריסט שניסה ופעל בנחישות לרצוח יהודי אב לילדים רכים רק בשל היותו יהודי.

“תחת שבית המשפט של צה”ל ימלא את תפקידו במלחמה בטרור, אנו מקבלים החלשה של ההרתעה נגד המחבלים ותוספת סיכון לאזרחי ישראל. אנו פונים לפרקליטות הצבאית להודיע בהקדם על הגשת ערעור כנגד גזר הדין ומצפים מערכאת הערעור הצבאית לתקן את העיוות ולהשית על המחבל עונש של מעל לעשרים שנה כפי שמורה החוק”.

ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע

למה כדאי לצעירים להתחסן נגד הקורונה דווקא ב’בין הזמנים’?

בדיון טיעונים לעונש שהתקיים לפני חודש בבית המשפט הצבאי יהודה במחנה עופר, תיאר אהרון הלר את רגעי הפיגוע: “יצאתי מחנות שהייתי רגיל לקנות שם, מקום שאני מכיר, לא חשבתי שמישהו יתקוף אותי במקום הזה. פתאום אני מרגיש שמישהו תוקף אותי, התחלתי לשמוע קול אכזרי מהפה שלו. הבנתי שמשהו אכזרי קורה כרגע”.

הלר המשיך: “התחלתי להרגיש שהוא חונק אותי ביד אחת ודוקר אותי ביד השנייה. לקח לי כמה שניות להבין שאני במצב של סכנת חיים, ושהוא מנסה להגיע לגרון שלי ולהרוג אותי. הורדתי את הראש וחטפתי דקירה ליד העין, כבר היה לי בראש שזה הסוף”.

הלר תיאר כי מה שהעניק לו את הכוחות להילחם במחבל ולהימלט היתה משפחתו: “חשבתי על אשתי, איך היא תגדל את הילדים לבד – וזה נתן לי כוחות. המחשבה על הבן שלי בן שלושה חודשים, שלא יזכה אפילו לזכור איך אני נראה, הבנתי שאני חייב להילחם ולא לוותר. היה לי קשה להיאבק בו ולברוח ממנו”.

לבסוף הצליח הלר להיכנס חזרה לתוך החנות, להתקדם ליציאה האחורית שהובילה לביתו של בעל החנות ולנעול אחריו את הדלת.

המחבל דקר את הלר בפניו ובגופו כתשע פעמים, והוא נזקק לטיפול רפואי ולתפרים.

עוד פירט הלר כי ילדיו נבהלו למראה פציעותיו, ומאז “יש להם המון שאלות ואין לי תשובות. האירוע הזה מלווה אותנו כל הזמן. יש לי את החיים שלפני הפיגוע, והחיים של אחרי הפיגוע”.