מי הח”כ החרדי שהכי מתקשה עם השינוי? ומה קרה לאיילת שקד?

יערה זרד: מה יש מאחורינו?

שרי רוט: החקלאים, הגיעו לכנסת לקושש עזרה. והם כל-כך נואשים, שהם הגיעו עד לחדר סיעת ש”ס, כאילו מישהו שם יכול לעזור להם. רחמי, באמת, בקושי נפתלי בנט ראש הממשלה יכול לעזור להם.

חשיפה: כל מה שתוכלו לקבל באונ’ העברית כבוגרי החינוך החרדי

ארי גלהר: אז מי כן?

שרי רוט: שאלה טובה. אנחנו קודם כל צריכים לפתוח דיון מי ראש הממשלה האמיתי כאן. לדעתי, עבאס יכול לעזור להם…

יערה זרד: לא, כי ליברמן ופורר הם אלו שעושים את כל הרפורמה הזו, השאלה אם נפתלי בנט יכול על פורר.

שרי רוט: נראה לך? נפתלי יכול לנקוש על דלתו של ליברמן ולהגיד לו: סלח לי, אתה יכול לשנות לי משהו ברפורמה שלך?

יערה זרד: חח, ליברמן יגיד, אני לא נמצא, אני לא בחדר… טוב, ממה החרדים חוששים בעצם?

שרי רוט: קודם כל החרדים חוששים שמישהו משחק בנתונים ואו-טו-טו ראש השנה עם סגר. זה יסתדר, אז תהיה הדבקה, אז יגידו ‘לא לאומן’, אז יגידו להם: ‘שבו בבתים אל תלכו לבתי הכנסת’, ואז הטלוויזיה תצא, אולי אתם לא, לצלם אותם מפרים את ההנחיות. היא תציץ מדלתות וחלונות בתי הכנסת, ותראי את החרדי המסכן שהמסכה שלו קצת הגלישה למטה.

אבל היום? אף אחד לא מצלם את אלו שמגיעים לנתב”ג בהמוניהם וגורמים פה להדבקה, מה לעשות. אף אחד לא מצלם אותם בלי מסיכות בנתב”ג, אפילו כאן בכנסת, צלם חרוץ היה מוצא פה הרבה בלי מסיכה, ולא רק חרדים.

יערה זרד: צריך להודות. היום יש התפשטות של הקורונה בערים החילוניות, בתל אביב…

שרי רוט: אבל מי מדבר על זה? מי בכלל עושה פילוחים, חרדי-חילוני?

ארי גלהר: אז האירוע החרדי המשמעותי הולך להיות הקורונה? זו תהיה ההתנגשות של הממשלה והציבור החרדי?

שרי רוט: תראה. אם יהיה לנו ולממשלה נס, הקורונה לא תגיע בכלל לציבור החרדי עד לחגים – ויש גבול כמה אפשר לשחק בנתונים.

יערה זרד: הציבור נשמר?

שרי רוט: כמו בפעם הקודמת. מי שנשמר נשמר, מי שלא – לא. השאלה היא כמה היו חולים, והאם מי שהיו חולים נדבקים שוב. כמה עשו חיסונים מוקדם, והאם מי שהתחסנו מוקדם עלולים להידבק שוב. על ההורים המבוגרים, אני מניחה שכן שומרים. לצערי, אין לי כבר אבא לשמור עליו, אבל בגלים הקודמים הקפדתי מאד על מסיכה, הרבה בגלל אבא שלי. ידעתי שהוא אדם חולה ואסור להדביק אותו.

יערה זרד: ומה יהיה עם ה-25 אלף שצריכים לצאת לאומן?

שרי רוט: אני מניחה שימצאו כבר את התירוץ. שהרי לא דין אומן כדין סתם חוץ לארץ.

יערה זרד: או נסיעה לטורקיה לחג הקורבן.

שרי רוט: תשמעי, צר לי להגיד את זה אבל זה לא היה מאד שונה בממשלה הקודמת. מאד קל לנו להגיד, הנה, “ממשלת הזדון” עושה את זה בכוונה נגד החרדים. אבל האמת היא שזה היה זהה גם תחת הממשלה הקודמת. וזה מה שעצוב כאן. אני לא יודעת איך יסדרו את זה בעיתונות החרדית של סופ”ש, שאני פותחת את דפיה וקוראת איזו ממשלה נוראה קמה עלינו. ואני נזכרת שגם בממשלה הקודמת זה היה אותו דבר.

יערה זרד: אבל אני חייבת לומר שבגלים הקודמים, לפחות בחלקם, הקורונה השתוללה במגזר החרדי, אז כמובן שהסיקור היה ‘אובר’ ולפעמים אפילו נגע באנטישמיות…

שרי רוט: אבל בזה לא אשמה הממשלה, בזה אשמה התקשורת.

יערה זרד: אוקי. אבל, צריך להגיד, שעכשיו החברה החרדית כמעט נקיה ועדיין אנחנו חוששים מאיפה ואיפה. או שחברי הכנסת החרדים הם שחוששים?

שרי רוט: לא, זה בעיקר הציבור שחושש. חברי הכנסת החרדיים עסוקים בלבכות את מר גורלם ולעשות פה פיליבאסטרים, אני לא בטוחה שהציבור הוא זה שמעניין אותם. בעצם, אולי את חלקם כן, בואו לא נכליל. בואו, את ש”ס ראיתי היום מדברת עם החקלאים. אני לא ראיתי את אריה דרעי מגיע לערים החרדיות ומדבר עם אברכים לשאול אותם, ‘תגידו, יהיה לכם ממה לקנות מחר לחם וחלב?’…ולא רק אריה דרעי, הוא כמשל, תפסתי אותו כי במקרה הייתי כעת בסיעת ש”ס.

יערה זרד: מהשיחות שלי עם אנשי ש”ס, נניח מלכיאלי או ארבל, הם כן מדברים עם אנשים בשטח.

שרי רוט: כן, מלכיאלי מדבר, אזולאי מדבר, הצעירים מדברים. את צודקת.

יערה זרד: וזה שאריה דרעי מדבר עם החקלאים? טוב, ש”ס היא מפלגה חברתית.

ארי גלהר: באו אליו…את יודעת.

שרי רוט: אני בעד, זה לא שאני לא בעד, אבל את שואלת אותי האם האיש החרדי בבית מרגיש שחברי הכנסת החרדים חושבים עליו 24 שעות ביממה? לא. אגיד לך את האמת שרובם אבלים על הכסא שנלקח מהם, על השררה שנלקחה מהם,

ארי גלהר: מי הכי מתאבל, מיהדות התורה וש”ס?

שרי רוט: תראה, למי הכי לקחו כסאות? בוודאי שלדרעי. דרעי היה מרופד עם תפקידים.

ארי גלהר: אז הוא הכי מתקשה להכיל את השינוי?

שרי רוט: בגדול אני חושבת שלש”ס הכי קשה. גפני, למשל, הוא בן אדם, אתה יודע, אתה בטח רואה אותו בכנסת. בקושי אוכל, בקושי שותה, אני לא רואה אותו מתאבל על איזה כיסא…

ארי גלהר: וליצמן?

שרי רוט: ליצמן? טוב, קשה קצת לעמוד על טיבו בתקופה האחרונה. הוא בכלל בטוח שהממשלה הזו הוקמה? אני לא בטוחה… בשיחות האחרונות שהיו לי איתו הוא אמר שהיא לא תוקם וכששאלתי אותו ביום ההשבעה, הוא ענה איזו תשובה לא ברורה… לא יודעת באשר לליצמן, ליצמן עסוק בתככים שלו עם פרוש… נא לא להפריע להם באמצע המריבות הפנימיות שלהם.

יערה זרד: תגידי, מה עם סיפורי הכשרות של כהנא?

שרי רוט: זה מטריד מאד את הקודקודים, את הציבור בשטח לא, ואגיד לך למה. הציבור החרדי הולך לחנות ובודק על כל מצרך בשבע עיניים אם כתוב עליו הכשר בד”צ כזה או אחר. מה לו ולהכשר הרבנות.

יערה זרד: אבל לאזרח החרדי, כמו לי, לא מפריע שמדינת ישראל מאבדת מהיהדות שלה? כי אני מאמינה שזה צעד אחר צעד. קראתי את הדברים של כהנא והבנתי שהוא הולך להקים תאגידים כדי לעשות את הרפורמה. ואז יצטרפו ארגוני שמאל והבג”צ, ומה שכהנא עשה הם ייקחו את זה אקסטרים כמה צעדים קדימה, ואנחנו באיזו שהיא התדרדרות.

שרי רוט: אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. בואי נפריד שניה בין הכוונות של ליברמן לעשות פה נגיסות בנושא הגיור, למשל, שזה נושא אחד, לבין כהנא, שהגיע למשרד הדתות, שהיה משרד עם מלא מלא כשלים, אני כעיתונאית עשיתי שם המון תחקירים והיו שם בעיות אמיתיות. משגיח, מושגח, כשרויות, כשלים נוראיים, לא מונו המון רבנים בשש השנים האחרונות, עשרות מועצות דתיות סתם עם ממונה ולא משהו קבוע – אז הוא בא לעשות תיקון.

ותשמעי, השר כהנא הוא לא בן אדם חילוני, ממה שהבנתי הוא בן אדם שומר תורה ומצוות, בסדר, הוא לא חרדי, הוא לא ימנה רב עיר חרדי, בסדר. אבל להגיד שהוא בא לחלן את מדינת ישראל קשה לי. השאלה היא אם זה תלוי בכלל בימינה.

ארי גלהר: שרי, זה לא רק החרדים אומרים את זה. גם בכירי הרבנים בציונות הדתית, הרב דרוקמן ושות’ שלכאורה נמצאים בצד שלו, גם הם תוקפים את הרפורמה.

שרי רוט: אבל יש רבנים שכן בעדה. אני לא אומרת שהרפורמה היא טובה. אני רק אומרת שקשה לי, אפילו כחרדית, לומר כך על השר כהנא. קשה לי לקרוא לממשלה הזו כמו שביקשו מאיתנו, ממשלת שמד וכו’. הייתי אתמול במסיבת עיתונאים של השר יועז הנדל, שר התקשורת. הוא אמר, אני רואה את העיתונות החרדית קוראים לי נבוכדנצר. נו, אפשר לומר על יועז הנדל שהוא נבוכדנצר?

ארי גלהר: נו, ואפשר לומר על נתניהו שהוא משסה ומסית?

שרי רוט: לא, אני לא אמרתי את זה.

ארי גלהר: אבל זו תקשורת.

שרי רוט: אני אומרת, בואו נבקר עניינית. בואו נהיה רגע הוגנים. כשיועז הנדל אומר, אני רוצה שכל קבלן ישים סיבים אופטיים בתוך כל בניין. אז מאד קל לבוא ולהגיד: אה, הוא רוצה שכל בתי ישראל יהיו מלאים באינטרנט. זו לא כוונתו. כוונתו שאני, שעובדת לפרנסתי, ומתגוררת במודיעין עילית, לא אצטרך לעשות מאה פעמים בשיחה ‘מה, מה, מה’ ולצאת לדבר בחצר. הוא רוצה שאחת כמוני יהיו לה סיבים אופטיים שיקלו עליה את הקליטה.

ארי גלהר: אז בעצם מה שאת אומרת זה שהציבור החרדי צריך להצביע ליועז הנדל ולחבריו כי הם עוזרים לציבור החרדי יותר מדרעי וחבריו.

שרי רוט: נראה שניה אם אתה מתכוון ברצינות לשאלה הזו… לא. אני מתכוונת לומר שכולנו החרדים הולכים לקלפי ומצביעים למפלגות החרדיות. למשל, בגלל חוק האברכים, שמאד חתך, גם לי אישית, בבשר החי. אבל בואו לא נכליל ובואו לא נעשה ‘אוהה’ על כל דבר.

ארי גלהר: אז אשאל את זה ככה. האם יועז הנדל או מתן כהנא למשל דואגים לציבור החרדי יותר מהממשלה הקודמת?

שרי רוט: ברור שלא! אבל, האם הם קמים בבוקר ואומרים איך נחלן את הציבור החרדי, את שרי רוט, את ארי גלהר ואת כולנו, איך נעשה אותם חילונים, איך נביא להם אינטרנט בכוח הביתה, איך נקח את הילדים שלהם לבקו”ם בכוח? לא. אני לא חושבת שזה ככה. ולא שאני בעד הממשלה הזו.

יערה זרד: לדעתי, הם מנסים להביא אלקטורט ממקור חדש.

שרי רוט: בסדר, זו פוליטיקה. ושוב, הממשלה הזו היא רעה בעיני, נקודה.

ארי גלהר: יש פה משהו מעניין, יערה תומכת בנרטיב החרדי יותר מאשר את תומכת בו.

שרי רוט: אגיד לך למה. כי מה שכהנא עושה לא יפגע בי, שמחפשת דווקא הכשר בד”צ, אלא במי שקונה רבנות. ואולי יערה, אני לא יודעת, אבל אולי, סומכת על כשרות הרבנות, וזה באמת מדאיג אותה. ואולי יערה צודקת שאני צריכה יותר לדאוג לאחי המסורתיים. אבל אני אומרת, בואו נשמור את הזעקות לדברים הבאמת כואבים שהם עושים ולא נצא כמו ההוא שצעק ‘זאב זאב’ סתם.

ביטול הסבסוד של מעונות היום לאברכים, למשל, היה לחתוך בבשר החי. זה משהו שכאב לכל חרדי. גם אם הוא לא יושב ולומד כל היום, אז הבן שלו או האחיין שלו, זה קורע לב. את לא יכולה לקחת משפחה שבקושי קונה את הלבן לארוחת ערב ולהגיד לה: אוקי, שלמי 3000 שקל על משפחתון.

יערה זרד: בואי נעשה רגע זום אאוט, תגידי לנו משהו על הממשלה הזו. אולי על איילת שקד, דיברנו עליה קודם.

שרי רוט: טוב, אז יצא לי להיפגש איתה השבוע, חטפתי על זה כמובן בטוקבקים, על פרסום התמונה איתה ועוד הצטלמנו מחובקות, כי אנחנו חברות לא מהיום ולא מאתמול. אז תקפו, כי ממשלת שינוי… ואנטיוכוס והרחק מן הכיעור והדומה לו… ומה לא כתבו לי. אז אני לא באמת חושבת שאיילת שקד היא אויבת הציבור החרדי, היא נקלעה לממשלה הזו בעל כורחה, יש שיגידו שהיא תכננה את זה מראש, אני מהיכרות איתה חושבת שלא, זה נכפה עליה. משיקולים פוליטיים, ציניים.

יערה זרד: לא שרי, אי אפשר לעשות לה הנחה כזאת גדולה.

שרי רוט: היא נמצאת במקום שמנוגד לאידיאולוגיה שלה, אני מאמינה שקשה לה עם זה, שהיא לא ישנה טוב עם זה בלילות, אבל נכון, היא שם. פוליטיקאים זה עם ציני, ומי שלא ציני שלא יילך לפוליטיקה.

יערה זרד: ומה את יכולה לספר לנו ככה מתוך הפגישה?

שרי רוט: טוב, הפגישה הזו הוגדרה שלא לציטוט, ודווקא שלפתי משם שני דברים שמאד רציתי לכתוב עליהם, אבל לא קיבלתי אישור. אבל הנה, היום בבוקר היא הרימה טלפון לכל ראשי הערים החרדיות. אני ציפיתי שכמו שדורשים ממני כעיתונאית חרדית לטרוק להם את הדלת ובטח לא להצטלם איתם, כל ראש עיר חרדי מכובד יטרוק לה את הטלפון. ויגיד: אסור לי לדבר איתך.

“זה קרה? לא, זה לא קרה. הייתה שיחה נעימה. היא שאלה אותם איך הם נערכים לקורונה. היא שיתפה אותי במה גרם לה להיכנס לקואליציה ובאמת התרשמתי שזה קרה, שלא ממש מרצונה.

ארי גלהר: שרי תסבירי לנו במילים שלך – מה קרה לה? לא מה שהיא אומרת.

שרי רוט: תראה, היו פה אלטרנטיבות מאד קשות. האלטרנטיבה הראשונה הייתה לחבור לליכוד, להיות מספר באיזה שרשרת, אם באמת המרכז יקבל אותה, ויקצץ לה את תקופת ההמתנה, ותראו, הליכוד בתקופה האחרונה לא שידר מספיק אמון, ועבד על אי אלו אנשים, וכולם חשבו שהם יהיו הבאים בתור. ושניים, היא חלק ממפלגה. לא כל אחד מאיתנו בנוי לטרוק דלת ולעזוב מקום עבודה, או מפלגה.

יערה זרד: את יודעת, אני כל כך לא קונה את הטיעונים האלו. אני יודעת מה הציעו לאיילת שקד. הציעו לה עולם ומלואו, אני יודעת גם כמה היא ניסתה בעבר להיכנס לליכוד, ב-2019, ואני יודעת כמה אנשים נשרפו בגלל איילת שקד. הסתובב אז איזה ספין שאיילת שקד תיכנס לליכוד ותביא איזה 40 מנדטים, כשאני שמעתי את האמירה הזו ממש צחקתי ליד מי שאמר לי את זה. זה היה נשמע לי הזוי.

שרי רוט: תראי, את לא יכולה לדעת אם היא לא תוכל להתמודד ביום שאחרי ולקחת את הבכורה. יש לה אהדה בשטח ואין שם אטרקטיביים במיוחד.

יערה זרד: אני לא מאמינה למילה של איילת שקד.

שרי רוט: לא, כי למילה של כל הפוליטיקאים את מאד מאמינה.

יערה זרד: איילת שקד ונפתלי בנט לקחו את זה לאקסטרים. היא אומרת שלא דאגו לאנשים בליכוד? לגדי יברקן דאגו, לאורלי אבוקסיס דאגו.

שרי רוט: מה אורלי לוי קיבלה?

יערה זרד: קיבלה שריון. היו שאמרו שנתניהו יזרוק אותה.

שרי רוט: בואי, את משווה את זה למה שיש לאיילת שקד היום? היא מלכה.

יערה זרד: אה, היא מלכה, יש לה רכב, ויש לה כיסא…

שרי רוט: זה לא הרכב והכיסא, זו הפוליטיקה. בואי, מי שמגיע לבניין הזה, את ואני, לא רוצות להיות פוליטיקאיות. אבל מי שרוצה את זה – רוצה.

יערה זרד: את מסתכלת על הפוליטיקה במבט ארוך טווח? הרי נגמר המשחק של נפתלי בנט ואיילת שקד ואביר קראה ומתן כהנא.

שרי רוט:  לגבי איילת שקד אני לא בטוחה שהיא סיימה את המשחק, לא יודעת. ואני גם חושבת שהם פוזלים היום לאלקטוראט אחר. במקום הכיפות הסרוגות הקטנות הם הולכים לחפש לעצמם בורות אחרים.

יערה זרד: הם אמרו את זה.

שרי רוט: אגב, גם ליברמן חיפש לעצמו במהלך השנים אלקטורט אחר. הוא כבר לא ה-ימני, ה’אין נאמנות אין אזרחות’…

יערה זרד: אבל לליברמן יש בייס של יוצאי ברית המועצות לשעבר. ארבעה וחצי מנדטים בערך.

שרי רוט: זה מעט. לא הולכים עם זה למכולת.

ארי גלהר: כן, אני מצורף לכל מילה שהיא אמרה…