ט"ו באב מייצג את ערך המשפחה, הנישואין, הקמת בית בישראל. תמיד מרגש להשתתף במעמד שבו בני זוג עומדים תחת החופה וכורתים ביניהם ברית "כדת משה וישראל". עוד בית יהודי יוצא לדרך, עם כל התקוות והתפילות והאיחולים הטובים.
ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע
פה תקבל מידע ברור: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?
אלא שלא די בכוונות טובות ובחלומות על בית שבו יגורו באושר ובעושר. שימור חיי נישואין וביצור תא משפחתי יציב הם אתגר המחייב עבודה רבה.
תהפוכות החיים מעמידות את חיי הנישואין במבחנים לא פשוטים, ולפעמים הן מאיימות למוטט את קירותיו של הבית.
בכלל היה רצוי שכל זוג, לקראת הנישואין וגם אחריהם, יקבל הדרכה לניהול בריא של חיי הזוגיות והמשפחה. פעמים רבות באים בני זוג לבקש עצה והכְוונה רק לאחר שספינת המשפחה עלתה על שרטון.
גם אז אין זה מאוחר מדי, ובוודאי ראוי לפנות אל אנשי מקצוע שיסייעו בפתרון המשבר, אבל הרבה יותר טוב היה לוּ היו בני הזוג מקבלים את הכלים והתובנות בטרם פורענות.
בטיחות המשפחה
ויש עוד היבט חשוב שצריך לזכור – הבטיחוּת. בימינו יש מוּדעוּת גדולה לנושא הבטיחות. משאבים וחוקים רבים מושקעים במאמץ להגן על בני-האדם מפני סכנות. כך בכביש, כך בעבודה, כך במפעלי מזון, בייצור מוצרים לילדים ועוד. בונים גדרות הפרדה, מעקות בטיחות, קובעים תקנים. מטרתם של כל אלה להרחיק את האדם מן הסכנה.
מוזר שדווקא בעולם שבו תודעת הבטיחות גבוהה כל-כך יש זלזול במנגנוני ההגנה על שלמות המשפחה ואף יש הבזים להם.
אבל התורה היא תורת חיים, והיא מכירה את מציאות החיים ואת הפיתויים האורבים לאדם טוב מכולם. היא קבעה גדרים וסייגים דווקא מתוך שאיפתה להגן על הדברים החשובים לנו ביותר – על הבית, על עצמנו, על ילדינו.
גדרי הצניעות הם גִדרות ההפרדה המגינות על הבית היהודי מפני התנגשות והתרסקות. שום נהג אינו מתכוון לעבור ביודעין לנתיב הנגדי ולהסתכן בהתנגשות חזיתית. זה קורה ברגע של חולשה, של הסחת דעת, של הצצה הצידה.
אבל כשיש גדר הפרדה יש טווח ביטחון שמגן על האדם גם מפני חולשותיו.
לפעמים בני-אדם מתרעמים על גדרי הצניעות. מה, אינכם סומכים על עצמכם? התשובה חדה וברורה: לא! אנחנו רק בני-אדם. יש לנו חולשות, יצרים. בכל יום ויום אנו מתפללים: "אל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון".
כי פעמים רבות כשמעמידים אדם בניסיון, זה עלול להיגמר בביזיון.
'דת השוויון'
גדרי הצניעות מגינים עלינו ועל זולתנו. בזכותם יש לנו הרבה יותר ביטחון שנצא בבוקר לעבודה או ללימודים ונחזור הביתה בשלום. הם מונעים אין-ספור תופעות שליליות שהחברה המודרנית סובלת מהן.
נכון, זה כרוך במחיר מסוים, אבל התמורה גדולה לאין ערוך.
עצוב לראות ש'יש שופטים בירושלים' שאינם מבינים כלל את הערך הזה, ומבחינתם דינו להידחות מפני מה שהפך לדת החדשה - 'דת השוויון'. אנחנו לא מתבלבלים מאופנות מתחלפות. נוסיף לבנות חיי משפחה בריאים ויציבים, על היסודות שנוצקו לאורך ההיסטוריה היהודית.
