73 חולי קורונה מאושפזים היום (חמישי) בבתי החולים במצב קשה.
ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע
פה תקבל מידע ברור: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?
נוב ראובני מ’כאן חדשות’ בדק מה מאחורי הנתונים, מאיזה מחלות רקע רובם סובלים ומאיפה הם בארץ?
ההתפלגות המגזרית של החולים במצב קשה, לפי שעה, מעודדת מאוד מבחינת הציבור החרדי: רק חולה אחד שמצבו קשה. גם המגזר הערבי לא אחראי להתפרצות הגדולה של הנגיף, וכעת ישנם חמישה חולים קשה בלבד מהמגזר.
התחלואה הקשה מגיעה בעיקר מהחברה הכללית: 66 חולים שמצבם קשה, 43 מהם מחוסנים.
החולים הרבים ביותר במצב קשה הם מתל אביב ומכפר סבא, ערים שבהן שיעור התחסנות גבוה, ושהיו גם במרכז ההתפרצויות האחרונות.
למה לא רואים תחלואה רבה באוכלוסייה החרדית והערבית? זו שאלה מעניינת, שצפויה לעמוד למבחן אחרי התחדשות החתונות והאירועים בימי ‘בין הזמנים’, ובימים שאחרי חג הקורבן המוסלמי החל בימים אלה.
לכמעט 60% מהמאושפזים מהם יש לפחות מחלת רקע אחת – הבולטות שבהן: סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד.
ראובני מציין, כי כאשר מדברים על ירידה ביעילות החיסון של ‘פייזר’ נגד הנגיף, המחושבת על סמך מספר החולים המחוסנים שמצבם קשה – אי אפשר להתעלם מהעובדה שישנם גורמים נוספים שמשפיעים על מצבם הבריאותי ועל חומרת המחלה אצלם, במקרה שנדבקו בקורונה.
ראובני מציג דוגמה לחשיבות ההסתכלות מאחורי המספרים: בין חולי הקורונה שהוגדרו חולים קשה בימים האחרונים – נכלל גם ילד בן 8, שמאושפז בבית החולים ‘שיבא’ בתל השומר, כשהוא מורדם ומונשם.
אלא, שמבירור שערך עולה: אותו ילד נפצע קשה מאוד מנפצים. הוא נפצע בפניו ופונה לבית החולים – שם גילו במהלך הבדיקות כי הוא נדבק בקורונה.
אז מה אומרים המספרים? שואל ראובני – ומשיב: שהם עלולים להטעות או לצייר תמונה מעוותת, ולכן – במיוחד כשעל פי אותם מספרים מתקבלות החלטות הרות-גורל – חשוב לנתח אותם לעומק ככל האפשר.