‘העליון’: הסבא בן ה-83 שפגע בשתי נכדות ירצה 18 שנות מאסר

שופטי בית המשפט העליון – נשיאת בית המשפט השופטת אסתר חיות והשופטים דפנה ארז ברק ויוסף אלרון –  קיבלו את עמדת המדינה והותירו על כנו עונש של 18 שנות מאסר שהוטל על סבא בן 83, אשר ביצע במשך מספר שנים עבירות של מעשים חמורים בשתי נכדותיו הקטינות.

ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע

פה תקבל מידע ברור​: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?

כמו כן, הותיר בית המשפט העליון על כנו את עונש המאסר על תנאי וכן את סכום הפיצוי בסך של 190,000 שקלים למתלוננות.

הנאשם הורשע בביצוע עבירות רבות של מעשים חמורים בנכדותיו ובהן מעשים חמורים במיוחד.

הסבא, יליד שנת 1938 פגע בשתי נכדות א’ – ילידת שנת 2004 ו-ב’ – ילידת 2006, אשר אימן היא בתו הצעירה. לאם ארבעה ילדים נוספים: בן אחד מבוגר מהמתלוננות ושלושה אחים צעירים מהן.

הסבא ובני המשפחה ניהלו אורח חיים דתי-חרדי.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הסבא והסבתא התגוררו בסמוך לביתן של המתלוננות והוריהן ובחלק גדול מההזדמנויות, הגיע הסבא בשעות הבוקר המוקדמות לבית המשפחה כדי לסייע בטיפול בילדים הקטנים לקראת יציאתם מהבית למערכות החינוך.

כתב האישום מונה שמונה אישומים: חמשת האישומים הראשונים מתייחסים לא’; האישום השישי מתייחס לב’; והאישומים השביעי והשמיני מתייחסים
לשתי מתלוננות נוספות – ג’ ו-ה’, קטינות ילידות 2005, חברותיה של המתלוננת א’.

מכתב האישום עולה, כי לאורך תקופה של כ-6 שנים, פגע הנאשם בנכדתו הקטינה בהזדמנויות רבות, מעת שהיתה בת 6 ועד גיל 12.

בנוסף במשך כשנתיים פגע הנאשם באחותה הצעירה במספר הזדמנויות. הנאשם ביצע את המעשים בביתו ובבית אימן של הקטינות, תוך שניצל את קרבתו המשפחתית, את מערכת היחסים ההדוקה בינו ובין בתו, בעלה והנכדים – ובפרט את האמון שניתן בו כאשר ניתנה לו גישה חופשית לבית המשפחה.

כמו כן ניצל הנאשם את גילן הצעיר של הקטינות, וכן את האמון והתלות שלהן בו.

לאחר שהורשע הטיל בית המשפט המחוזי מרכז על הנאשם – לפני שנה – עונש של 18 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בסך של 190,000 שקלים לנכדותיו הקטינות.

הנאשם ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, וכן כנגד חומרת העונש מפאת גילו. בין היתר טען הנאשם לאי דיוקים וסתירות בעדותה של הקטינה המצויה בלב מרבית האישומים כנגדו.

בית המשפט העליון קיבל כאמור את עמדת המדינה ודחה פה אחד את ערעורו.

בפסק הדין נקבע: “העונש שנגזר על המערער תואם את מדיניות הענישה המקובלת והראויה בעבירות החמורות שבהן הורשע, תוך הדגשת חומרת המעשים ואופיים, הישנותן של הפגיעות והימשכותן על פני תקופה ארוכה; פגיעתו של המערער בשתי נכדותיו הקטינות, תוך ניצול גישתו החופשית לבית הנכדות, וקרבתו ההדוקה למשפחה כולה”.

באשר לטענת הנאשם אודות הסתירות ואי הדיוקים בעדות המתלוננת קבע בית המשפט: “ניתן לבסס ממצאים עובדתיים על עדותו של נפגע עבירות..  חרף קיומם של אי דיוקים ומה שנדמה כהיעדר רציונליות בגרסתו. הטראומה אותה חוו נפגעי עבירות.. פוגמת, פעמים רבות, בעקביות עדותם ובשלמותה”.

עוד הוסיף בית  המשפט: “אי-הדיוקים בגרסתה של המתלוננת שבה בוצעו מרבית העבירות… מובנים ומסתברים בהתחשב בגילה הצעיר בעת התרחשותם של האירועים ובשים לב לתדירותם במשך שנים רבות. דומה שהם אף הושפעו ממערך הכוחות בין הצדדים – סב ונכדתו הקטינה”.

את המדינה ייצגה בהליך הערעור עו”ד לינור בן אוליאל מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי ניהלה את התיק עו”ד גבי ליברמן מפרקליטות מחוז מרכז.