הרופאים של ‘אסותא’ התבלבלו – והשתילו לה עדשה של חולה אחר

הסיוט של כל חולה שמגיע לניתוח בבית חולים הוא שיטפלו בו בטעות לפי נתונים של חולה אחר – וזה בדיוק מה שקרה בספטמבר 2019 לרינה פחימה בת ה־73 מאשדוד.

רוצים לדעת איך הפכתי למנהל עם משכורת פצצה בלי לצאת מהבית?

פה תקבל מידע ברור​: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?

לפי דיווח של רן רזניק, פרשן וכתב הבריאות של ‘ישראל היום’, פחימה הגיעה לבית החולים הציבורי אסותא אשדוד לעבור ניתוח קטרקט, אך בגלל טעות מצערת הושתלה לה עדשה של חולה אחר.

הטעות הקשה התגלתה לפחימה לאחר הניתוח, כאשר אחת האחיות פנתה אליה בשם אחר לגמרי משמה האמיתי, והיא נשאלה אם היא באמת בטוחה שזה לא שמה.

לאחר מכן התברר שהשם שפנתה אליה האחות הוא שמו של מטופל אחר, אשר גם אמור היה לעבור את אותו ניתוח בבית החולים – והעדשה שהוכנה לו הושתלה בטעות בעינה של פחימה.

פחימה הגישה בחודש יוני 2021 תביעת רשלנות רפואית לבית משפט השלום בירושלים נגד בית החולים, וגם נגד הרופא המנתח ד”ר יובל פסח ואחות חדר הניתוח אילנה שקולניקוב.

הטענות בתביעה מסתמכות על חוות דעת רפואית, וכן על התיק הרפואי של פחימה – שבו נכתב בדו”ח הניתוח: “לאחר השתלת העדשה התברר שהעדשה אינה הנכונה”, ונמצא תיעוד מלא של פרטי המטופל שהעדשה שלו הושתלה אצל רינה בטעות.

את התביעה הגישו עורכי הדין אסף ונתנאל פוזנר.

קטרקט (ירוד) הוא אחד הגורמים השכיחים להפרעה בראייה אצל מבוגרים. הוא נגרם מכך שעדשת העין מאבדת את השקיפות שלה. בניתוח לטיפול בבעיה מוצאת העדשה העכורה, ומושתלת לרוב במקומה עדשה מלאכותית המותאמת לנתוני העין של המטופל.

כך קרה אצל רינה – היא סבלה מירידה בראייה, אובחנה כסובלת מקטרקט בעין שמאל, והוזמנה לניתוח באסותא אשדוד בתאריך 8 בספטמבר 2019.

ואולם, לפי כתב התביעה, “במהלך הניתוח התרשלו הנתבעים כלפיה בצורה בוטה, בכך שהשתילו בעינה עדשה שיועדה למטופל אחר. לאחר מכן היא הוכנסה באופן היסטרי, חפוז, תוך איבוד עשתונות וללא שיקול דעת לניתוח נוסף – רשלני אף הוא – שלא זו בלבד שלא היה דרך ההתנהלות הסבירה והנכונה, אלא בניתוח הנוסף הורחב החתך הניתוחי, והדבר הוביל לפגיעה קשה נוספת בעינה של פחימה, תוך גרימת נזק כבד ובלתי הפיך לעינה ולמצבה הנפשי”.

בכתב התביעה דורשים עורכי הדין מבית המשפט פיצויים על הנזקים הרבים שנגרמו לפחימה, וכן דורשים גם “פיצויים עונשיים ומוגברים לאור מהותה של הרשלנות, אשר היתה ניתנת למניעה באמצעים פשוטים שעלותם מינורית, ואשר היו מונעים את הנזק הכבד שנגרם למטופלת”.

עורכי הדין אסף פוזנר ונתנאל פוזנר, המייצגים את התובעת, אמרו ל’ישראל היום’: “מסתבר שאין זה משנה שיש נהלים שאמורים לוודא זיהוי של המטופל ושהניתוח או הטיפול שניתנו לו, הם הטיפולים שיועדו עבורו. אין די בנהלים תיאורטיים שלא פועלים לפיהם, וקיומו של נוהל אינו מהווה מילת קסם המונעת רשלנות קשה”.

עורכי הדין הוסיפו: “קיים חשש ששיטת הסרט הנע בניתוחים בכלל, ובניתוחי עיניים בפרט, מסירה את כל ההגנות מהמטופלים והופכת אותם מאנשים עם שם וזהות למוצרים. ידוע כי במקומות שונים מטופלים אף כותבים על האיברים שלא אמורים להינתח שאין לנתחם, אך דומה שציפייה שכזו מהמטופל משקפת קריסת מערכות טוטאלית מצד בית החולים. ולך תוכיח שאין לך שם ומגדר אחרים”.

ביה”ח אסותא והנתבעים טרם הגישו כתב הגנה.

‘ישראל היום’ ביקש את תגובת ביה”ח אסותא והנתבעים לטענות התביעה, וכן נשאל בית החולים אם ואיך נחקר המקרה, ואם הוא דווח למשרד הבריאות.

מבית החולים נמסר בתגובה: “הרופא המנתח הינו מנתח מקצועי מסור ומנוסה, מהמובילים בארץ. הוא מבצע מדי שנה מאות ניתוחי קטרקט מורכבים לצד צוות מיומן במרכז הרפואי אסותא אשדוד, ניתוחים אשר הביאו מאור עיניים לאלפי מטופלים.

“בנוגע לתביעה שעל הפרק, הרי שהיא התקבלה בימים אלו בבית החולים באמצעות העיתון. בית החולים אסותא ילמד את הדברים, ויפרוס בבית המשפט כמקובל את מלוא טענותיו, מגובות במומחים המתאימים”.