הממשלה איבדה שליטה. אבל למי אכפת? העיקר הזזנו את נתניהו

זה לא עניין של ימין או שמאל. זו גם לא שאלה של ביבי או לפיד או בנט. זהו ההבדל בין רדידות לרצינות, בין שטחיות למקצועיות, בין קלות דעת לכובד ראש.

לא חולפות כמה שעות בין כותרת אחת לזו שאחריה והמבוכות רודפות זו את זו.

שר החוץ יאיר לפיד לגלג אתמול על 35,000 יהודים שעולים מדי שנה להר הבית. הוא פטר אותם באמירה: “שיתפללו בכותל המערבי, שהוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי”. אך במשפט אחד לפיד גם טעה וגם גרם נזק עצום.

מדוע? מפני שהכותל הדרומי מקודש יותר מזה המערבי, ואילו הר הבית מקודש משניהם. ממשלת ישראל, משטרת ישראל והעולים להר הביאו בשנים האחרונות לכך שיהודים יוכלו להתפלל בהר אחרי 1,300 שנה שבהן הדבר נמנע מהם.

בשם השם, איזו סיבה שבעולם יש לשר ישראלי לבטל את ההישג הזה?

•

זה אותו לפיד שבנאום איוולת בשבוע שעבר, קבע שאנטישמיות וסחר בעבדים – חד הם. הוא לא רק דיבר שטויות, אלא שוב חולל נזק מדיני כבד, משום שאמירתו סתרה מאמץ רב-שנים של משרד החוץ הישראלי דווקא כן להגדיר את שנאת היהודים כתופעה ייחודית.

קודם ללפיד, קבעה חברת הקבינט השרה מרב מיכאלי שארה”ב “היא הראשונה ששברה את אמברגו הנשק על ישראל, ושהפכה את צה”ל לצבא עם הנשק המתקדם ביותר”. כל ילד יודע שארה”ב למעשה נמנעה ממכירות נשק סדירות לישראל עד לאחר מלחמת ששת הימים.

מעל כולם מככבים ראש הממשלה ולשכתו.

בשבוע שעבר מסרה הלשכה שבנט הזמין את נשיא ברזיל לשגרירות ארצו בירושלים – אלא ששגרירות כזו לא קיימת. על פי פרסומים שונים, אנשי בנט גם הרגיזו את קנצלרית גרמניה, משום שהדליפו את דבר ביקורה המתוכנן בישראל.

גם ההדלפה על נסיעתו החשאית של בנט לירדן הרתיחה את המלך. מה שבטוח, ההצהרות הלא מהודקות של לשכת ראש הממשלה גרמו נזק גם הן בסוגיית הר הבית.

ואם בנט כבר דיבר (בצדק) על “חופש הפולחן”, מדוע מיהר להתקפל ולחזור בו? ואם חזר בו, מדוע הכחיש את היפוך העמדה?

•

קשר ישיר עובר בין שרשרת התקלות הזו (והיא לא המלאה) לבין הניהול הרשלני של מגיפת הקורונה.

על מי בדיוק אתם עובדים עם הסיסמה האינפנטילית ‘התו השמח’? מה אנחנו, ילדים? עם של דבילים? מה השטויות האלה?

הממשלה איבדה שליטה על ניהול המגיפה, וזה ברור. העם קלט את המסר “חיים בסבבה” שמגיע מלמעלה. אלפים נוהרים לחו”ל, כולל למדינות אדומות, כך שהפרצה בנתב”ג, בניגוד משווע לדברי בנט, פתוחה לחלוטין. כמו במערכון העתיק של יצפאן, בנט נאלץ להגיד אתמול ש”החלטות הממשלה מחייבות ואינן רק המלצה”. וואלה, טוב לדעת. רק החיסונים מצילים אותנו בינתיים מקטסטרופה.

מקהלה גדולה של עיתונאים בולטים מגוננת על שרשרת הכישלונות והטעויות שלא את כולה מנינו. ממש כמו בימי אהוד אולמרט, שנהנה גם הוא מאתרוג, הם מסוככים על בנט ולפיד כמו נשר על גוזליו. לשונם הנשכנית והסרקסטית נעלמה, הפלא ופלא, מאז 13 ביוני.

לממשלה מותר לטעות. ודאי לממשלה כה צעירה וחסרת ניסיון. אולם פה נראה כי לא מדובר רק בטעויות, ואפילו לא ברשלנות.

הקונסטרוקציה הפוליטית שנבנתה פה כדי להכשיר מטרה אחת ויחידה, הפלת נתניהו, פשוט הקריבה בשם כך את כל השאר. כשראש הממשלה והשרים מתפארים בכך שבממשלתם החדשה כל שר יוכל לנהל את תחומו באין מפריע ובהיעדר קרבות קרדיטים, מחאו השופרות כפיים, תוך שהם מעלימים את המציאות הכאוטית הנגזרת כתוצאה מכך.

•

זו ממשלה שבה ראש הממשלה לא באמת ראש ממשלה, ומקבלי ההחלטות לא באמת מקבלים החלטות. ממשלה של הליכה על ביצים. כל תזוזה לא במקום מאיימת למוטט את הבית על יושביו, וכל אמירה לא מדויקת מטלטלת את כיסאותיהם בעוצמה.

ממשלת השיתוק הראשונה, שלא נקלעה לסיטואציה, אלא חוללה אותה במו ידיה, טייחה את המחיר שנשלם על הקמתה, ובסיוע סייעניה בתקשורת וצייצניה בטוויטר, ממשיכה כמעט באין מפריע לחולל נזקים כמעט בכל יום שבו היא ממשיכה.

• הטור מתפרסם בעיתון ‘ישראל היום’