לא סופרים את בנט? האזרחים לא נשמעים לחובת עטיית המסיכות

“לא להיות שאננים”, קרא אתמול (ראשון) מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש, והיום החלה אכיפת עטיית המסיכות המחודשת במקומות סגורים.

רוצים לדעת איך הפכתי למנהל עם משכורת פצצה בלי לצאת מהבית?

פה תקבל מידע ברור​: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?

כתבי ‘ישראל היום’ – שמעון יעיש, יורי ילון, ירון דורון, שלומי דיאז ואיליה יגורוביצאו – יצאו לשטח כדי לבחון את התנהלות האזרחים בצל התרחבות היקף תחלואת הקורונה – וחזרו המומים.

בראשון לציון, עיר צהובה על פי מדד הרמזור, בקניונים בעיר מקפידים על עטיית מסיכה, שכן כל ההנהלות לא הסירו הוראה זו מסדר היום. השומר בכניסה אומר: “אף פעם לא הסרנו את חובת המסיכה. בלי מסיכה לא נכנסים לקניון”.

מנגד, דווקא בחנויות הרחוב היו אנשים שלא עטו מסיכה. כרמל, עובדת בחנות במרכז העיר מנסה להסביר: “יש חנויות שתראה בהם אנשים ללא מסיכה. גם אם המוכרים עוטים מסיכה, הם לא דורשים מאף אחד לעטות. כולם רוצים להרוויח כסף ולא להפסיד קליינט בגלל הוראה על מסיכה”.

לדבריה, “כנראה שברגע שיתחילו לתת דו”חות אז כולם יתחילו להקפיד. כי ככה זה אצלנו – כשזה מגיע לכיס, פתאום כולם ילדים טובים. אם לא רוצים ששוב נהיה במצב של סגר, חייבים לאכוף. אנשים כאן איבדו כל פחד ויצאו מפרופורציה. כנראה האמינו לסיפורים שזה מאחורינו”.

יעקב לוי, בן 73, נכנס לרכוש מנת פלאפל לנכדים. עטוי מסיכה הוא ביקש משני חיילים שהיו לידו לשים מסיכה, אבל הם הסתכלו עליו במבט של “מה הוא רוצה מאיתנו?” ולא חבשו.

גם בעלי המקום לא ביקשו מהם. הוא אומר: “זה מה שקורה, אני יודע שחיילים מחוסנים כי הצבא חיסן את כולם. אבל זה עניין של עיקרון. אומרים לאנשים לשים מסיכה, אז שימו. אם לא לעצמכם, אז לפחות תחשבו עלינו המבוגרים. או על המשפחה שלכם. אחר כך מתפלאים למה יש עלייה במספר החולים”.

ברחוב אין צורך לעטות מסיכות, אבל יותר ויותר אנשים נראו עימן למרות זאת. טליה, 24, תושבת העיר שהקפידה לעטות מסיכה ברחוב. מציינת: “נכון, אמרו שלא צריך והיה כיף קצת להוריד את המסיכות ולנשום, אבל כנראה שנצטרך עוד זמן ללכת עם המסיכות ואין ברירה. אחרת הולכים אחורה”.

היא מוסיפה: “עדיף לי לשים מסיכה כי בטח בעוד חודש לקראת החגים הכל ייסגר שוב, וזה כשכבר התחלנו לחזור לשגרת חיים, סרטים ובילויים. חוץ מזה, מתברר שחיסונים או לא – המחלה הזו לא עוברת כל כך מהר ולא משנה מה הממשלות והמומחים יספרו לנו”.

בביקור בנמל התעופה בן גוריון ניתן לראות תורים ארוכים. חלק מהנוסעים מרשים לעצמם לא לעטות מסיכות, אך דווקא בנתב”ג ישנם פקחים שתפקידם הוא לדרוש מהם להחזיר את המסיכות. הבעיה הגדולה בנמל התעופה, זו שגורמת לתורים הארוכים, היא עניין מילוי הטפסים והביורוקרטיה.

בבאר שבע המצב חמור יותר. בקניון הגדול ביותר בעיר לא רק שמאות אנשים מסתובבים ללא מסיכות כלל או רק על הסנטר – נדמה כי מדובר בחודש פברואר אשתקד, כשמגיפת הקורונה היתה סיפור רחוק מאוד מישראל. היו גם כאלה שהקפידו על עטיית מסיכה תקנית, אבל כל אחד עושה כרצונו.

תמונת המצב באזור השרון דומה למדי לזו שבבאר שבע. בכניסה לקניון בכפר סבא אין שומר הבודק אם הנכנסים עוטים מסיכה. אנשים רבים מסתובבים בקניון עם מסיכה – רק על הפה, מונחת על הסנטר או מוחזקת ביד. לא מעט אנשים מסתובבים בין החנויות ללא מסיכות כלל, וגם המוכרים בדוכנים לא מקפידים על עטיית מסיכה. רק לאחר דקות ארוכות נצפה סייר קורונה אחד, לבוש וסט צהוב, שמסתובב בין האנשים ומעיר להם על אי עטיית מסכה.

ראש הממשלה בנט התייחס הבוקר לבדיקת ‘ישראל היום’ בישיבת הממשלה: “אני רוצה לומר כאן באופן ברור: החלטות הממשלה אינן המלצות, הן מחייבות. מי שיפר – ישלם. מסכה במקומות סגורים – היא חובה, לא המלצה”.