סער לא עובר את אחוז החסימה, רק 14% סבורים שבנט מתאים

חודש לכינון הממשלה:  מסקר ‘מאגר מוחות’ בהנהלת פרופ’ יצחק כץ, שנערך השבוע עבור ‘ישראל היום’, עולה כי לו הבחירות היו נערכות היום – מפלגת הליכוד היתה עדיין המפלגה הגדולה בכנסת עם 29 מנדטים. מפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט מתחזקת מעט לעומת כוחה הנוכחי ומקבלת 9 מנדטים, ואילו תקווה חדשה בראשות גדעון סער נמחקת לחלוטין ולא עוברת את אחוז החסימה.

האקדמיה לחרדים: זו הסיבה שכולם נוהרים ללמוד תואר יוקרתי מהבית

פה תקבל מידע ברור​: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?

ממהסקר עולה, כי תשעת המנדטים של ימינה הם לא השבעה שקיבלה בבחירות האחרונות. כמחצית ממצביעיה נטשו אותה עם הכניסה לממשלה. את המנדטים החסרים השלימו לה בעיקר מצביעי תקווה חדשה והמפלגה הכלכלית של ירון זליכה.

מעיון במפת המנדטים בסקר נראה כי דווקא מי שמנסה לשמור על יציבות הממשלה, כלומר מפלגות הקואליציה, הוא שעשוי להרוויח אם יהיו היום בחירות, מכיוון שהקואליציה בהרכבה הנוכחי תעלה במנדט ותעמוד על 62 מנדטים.

לעומת זאת, מפלגות האופוזיציה, שמנסות בכל כוחן להפיל את הממשלה, ימצאו את עצמן דווקא יורדות במנדט ורחוקות מאוד מהקמת ממשלה, בהנחה שימינה כבר לא תצטרף למחנה הימין.

אם היו מתקיימות כיום בחירות נוספות לכנסת, לאיזו מפלגה היית מצביע/ה?

הליכוד: 29
יש עתיד: 21
ימינה: 9
ש”ס: 9
העבודה: 7
כחול לבן: 7
הציונות הדתית: 7
יהדות התורה: 7
רע”מ: 6
הרשימה המשותפת: 6
ישראל ביתנו: 6
מרצ: 6

רבות דובר על הצורך של נפתלי בנט לקבל לגיטימציה לתפקידו כראש הממשלה, אחרי שהפר את הבטחותיו לבוחריו. מהסקר עולה כי יש לו עוד הרבה עבודה: גם אחרי חודש בתפקיד בפועל, בנט מקבל ציון נמוך מאוד בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

רק 14% בקרב בעלי הדעה אמרו שהוא מתאים לתפקיד – הרבה פחות מיאיר לפיד שמקבל 28%, אולם מעט יותר מבני גנץ שמקבל 8% וגדעון סער שמקבל 4% בלבד.

מי שמוביל בבטחה, גם הפעם, הוא בנימין נתניהו, ולא פחות מ־46% מהנשאלים בעלי הדעה השיבו כי הוא המתאים ביותר לראשות הממשלה.

יצוין כי 21% לא השיבו או נקבו בשמם של מועמדים אחרים. הציון הנמוך שמקבל בנט מגיע באופן מפתיע, או שלא, גם ממצביעי ימינה. רק 11% ממצביעי ימינה סבורים כי הוא מתאים.

הסקר בדק גם את יחס הציבור לשילובה של מפלגת רע”מ, כמפלגה הערבית הראשונה ששותפה בממשלה ישראלית.

הנתון בהקשר הזה חד־משמעי: רוב הציבור, 56%, לא מרוצה או מאוד לא מרוצה מכך. 27% מתקשים לקבוע, ואילו רק 17% מרוצים או מאוד מרוצים משילובה של רע”מ בקואליציה.

בקרב מצביעי רע”מ עצמה, הרוב מתלבטים עדיין כנראה: 53% מהם השיבו ‘ככה־ככה’, לעומת 47% שהשיבו כי הם מרוצים. ברשימה המשותפת, 36% לא מרוצים, שיעור דומה השיב ‘ככה־ככה’, ואילו 28% מרוצים מכך שרע”מ בקואליציה.

בקרב מצביעי ימינה 68% לא מרוצים מהשותפות עם רע”מ.

הסקר בדק גם את מידת שביעות הרצון של הציבור בתפקוד הממשלה במגוון של נושאים העומדים לטיפולה:

בטיפול בקורונה, 29% נותנים לממשלה ציון בינוני. 24% נותנים לה ציון נמוך מאוד ו־12% מעניקים לה ציון נמוך – סך של 36% שחושבים שהממשלה מתפקדת בנושא זה באופן גרוע. לעומת זאת, 27% מעניקים לה ציון גבוה בטיפול במגיפה.

האם זו ממשלת אחדות או ממשלה קצת ימנית מקודמתה, או ממשלת שמאל עם עלה תאנה ימני?

מהסקר עולה כי כ”ממשלת ימין” מגדירים אותה רק 7% מהציבור. 25% מגדירים אותה ממשלת מרכז, 33% רואים בה ממשלת שמאל, ואילו 35% רואים בה ממשלת מאוזנת בין ימין, מרכז ושמאל.

גם בקרב מצביעי ימינה התקשו לאמץ את דברי בנט על ממשלה שנמצאת “עשר מעלות ימינה” מקודמתה – ורק 6% מהם סברו כי מדובר בממשלת ימין.