אבל כבד בחב”ד: ‘החוזר’ האגדי של הרבי, הגה”ח רבי יואל כהן זצ”ל

אבל כבד בחסידות חב”ד: הגאון החסיד רבי יואל כהן זצ”ל, ‘החוזר’ האגדי של הרבי מליובאוויטש והמשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית במרכז חב”ד העולמי-770 – נפטר הלילה (ליל שישי), בגיל 91, מהתקף לב בבית חולים במנהטן, שם אושפז מוקדם יותר היום.

האקדמיה לחרדים: זו הסיבה שכולם נוהרים ללמוד תואר יוקרתי מהבית

פה תקבל מידע ברור​: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?

עשרות אלפי תלמידיו בכל רחבי תבל, שגדלו על התוועדויותיו ושיעוריו, קיבלו בצער את הידיעה המרה.

הגר”י כהן, שכונה בחב”ד בפשטות “ר’ יואל”, היה אחד המשפיעים הבולטים בחסידות חב”ד ב-60 השנים האחרונות, הן בזכות היותו ה’חוזר’ והן בשל כישרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה ייחודי.

הוא היה מרצה מבוקש לשיעורי חסידות והתוועדויות, ושיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים רבים.

תולדות חייו

ר’ יואל זצ”ל נולד בט”ז שבט תר”צ ברוסיה, לאביו הרה”ח רבי רפאל נחמן כהן זצ”ל, מלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים’ בעיירה ליובאוויטש.

בשנת תרצ”ו, ביותו בן 6,  יצאו בני המשפחה מרוסיה ועברו דרך פולין, בדרכם לארץ ישראל להתגורר ברמת גן. בפולין זכו להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי”צ מליובאוויטש.

לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח הרבי מליובאוויטש, חתנו של הריי”צ, עם הילד יואל – ושאלו: “מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?” ענה הילד יואל: “זה הרבי של כל הרביים”. הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו: “יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך”.

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל חפיסת שוקולד.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות של חב”ד שהתפתחו בתל אביב ורמת גן.

במשך השנים למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיעים האגדיים  רבי חיים שאול ברוק ורבי שלמה חיים קסלמן וכן ספג חינוכו מהחסיד רבי משה גוראריה.

בניגוד לחלק גדול מבני הקהילה שהלכו ללמוד בישיבת פוניבז’, ר’ יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הגאונים רבי ברוך דב פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז’, והגאון רבי שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז’ סירב לעבור..

בי”א שבט תש”י, נסע ללמוד בישיבת ‘תומכי תמימים’ המרכזית – 770. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מהסתלקותו של הריי”צ. בדרך לארצות הברית נודע לו על הסתלקותו, וכשהגיע לניו יורק התקשר אל חתנו – הרבי מליובאוויטש, והיה לגדול החסידים שלו.

בט”ו אלול תשי”ד התחתן עם מרת לובא לאה, בתו של הרה”ח רבי שניאור זלמן בוטמן ז”ל.

מיד עם הגיעו למרכז חב”ד העולמי-770 ניכרו בו כישרונותיו הייחודיים, והוא החל לכתוב את שיחותיו של הרבי. זקני החסידים, אלה שעוד היו ‘חוזרים’ אצל הרבי הרש”ב מליובאוויטש, האדמו”ר החמישי של חב”ד, התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים.

הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההוצאה לאור של תורתו.

ר’ יואל זצ”ל שימש כחוזר תורתו של הרבי מראשית תחילת עלותו על כס נשיאות חב”ד. בעקבות תפקידו זה, היה ר’ יואל עומד בעת ההתוועדויות של הרבי במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי, על מנת לעקוב אחר הדברים.

בשנת תשי”א החיה מחדש את ‘הוועד להפצת חסידות’, שנוסד כעשר שנים לפני כן, על מנת להדפיס את שיחותיו ותורתו של הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים.

ר’ יואל ערך את החומר הנדפס והנמסר בשיעורי הרדיו ובספרים.

בתור חוזר כתב ר’ יואל והכין להגהה את השיחות, מחלקם נדפסו לאחר מכן כרכים של ספרי ה’לקוטי שיחות’.

כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת תשמ”ו עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי ‘ספר המאמרים מלוקט’.

בראשית שנות נשיאותו הורה הרבי לר’ יואל להתחיל בכתיבת ‘בפר הערכים’ – אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב”ד.

משפיע ומחנך

תקופה קצרה לאחר הגיעו למרכז חב”ד-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות. כעבור מספר שנים מונה למשפיע הראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית – 770. במסגרת תפקידו גידל כמה שדורות של רבבות חסידים. בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב”ד.

במשך שנים מסר שיעורים במונסי ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב”ד. כמו כן מסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב”ד ‘בית מנחם’ בשדרה ה-16 בבורו פארק.

לעיתים יצא למסעות להפצת החסידות בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש.

בשנות הסמ”ך ועי”ן, במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש, נפגש ר’ יואל עם גדולי תורה ואדמו”רים בציבור  הליטאי והחסידי.

בין היתר ניפגש עם הגראי”ל שטיינמן זצ”ל האדמו”ר מגור, האדמו”ר מבעלז, הגר”ח חיים קנייבסקי, עם ראש ישיבת פוניבז’, הגאון רבי ברוך דב פוברסקי, ידידו משנות לימודיהם יחד בתל אביב.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב  בכלי התקשורת.

בעל מנגן ומעתיק השמועה

ר’ יואל נודע כבעל מנגן מופלא של ניגוני חב”ד העתיקים. את הניגונים למד מאביו ומזקני חסידי חב”ד כשלמד בארץ, וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך ‘סדר ניגונים’ בליל שבת ב-770, וכן בסעודות שבת בביתו – בהם השתפו תלמידים רבים –  הרבה לנגן, ואף לימד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הורה לו הרבי להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים כיצד לנדן הניגונים. כך למשל כמה פעמים לנגן את התנועה האחרונה של ניגון ‘ארבעה בבות’ של האדמו”ר הזן בעל התניא.

ר’ יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים, רבים מהם קיבל מאביו, מחבר הספר ‘שמועות וסיפורים’, וכן מחסידים זקנים נוספים.

היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים, ונוהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

בספר ‘בדרכי החסידים’ – פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, מובאים רבים מהם.

חלק מספריו:

ספר הערכים – חב”ד – אנציקלופדיה לתורת החסידות 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה).
מחשבת החסידות – שני כרכים, לקט נושאים בתורת החסידות ובמבט החסידות, שנערכו מתוך שיעוריו.
מהותם של ישראל – לאור תורת החסידות.
מאי חנוכה – נס חנוכה על פי תורת החסידות.
המועדים בחסידות וסוגיות בחסידות – 2 כרכים.
חוקים ומשפטים – מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש.
שיעורי חסידות – גאולה – שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי.
אגרת התשובה
שער היחוד והאמונה – ביאורים משיעוריו על ‘שער היחוד והאמונה בתניא.
שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות
בדרכי החסידים – פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו.
להבין ולהשכיל. ביאור ארבעה מאמרים של הרבי.
מענה חכם – יישוב טענותיו של האדמו”ר מסאטמר בספרו ‘על הגאולה ועל התמורה’ על השקפת הרבי בנושא הציונות. וכן בענין עשרת המבצעים, הספר בנוי בעקרו מב’ מכתבים של ר’ יואל, ונוספו בו ליקוטים נוספים בענין.
ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש – פירוש על התניא
פירורים משולחנו של ר’ יואל, לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית לאה קאהן.

מסע ההלוויה יצא היום –  יום שישי ז’ מנחם-אב,  מבית ההלוויות ‘שומרי הדת’ בבורו פארק בשעה 10 בבוקר; ימשיך לכיוון מרכז חב”ד העולמי-770, שם יעמוד הארון בשעה 10:45 בבוקר, ומשם ימשיך לבית החיים ע”ש מונטיפיורי בקווינס, שם ייטמן בסמיכות מקום לאהל של הרבי, בחלקת ‘אגודת חסידי חב”ד’.

רעייתו הרבנית מרת לאה  תשב ‘שבעה’ בבית המשפחה, בבית הסמוך לספריית הרבי על שדרת איסטרן פארקוויי.