קר קרח • אז ככה עiשים קרטיב משמש • וידאו ותמונות
צהרי היום. החום במרכז הארץ מטביע אותנו בלחות בלתי נגמרת.
בשלב זה נזכר החבר שאיתי שיש מפעל קטן בראשון לציון, המייצר קרטיבים בכל הטעמים שרק ניתן לדמיין. אני לא חסיד של קרטיבים. לכן, לא התלהבתי. רק שאלתי אם יש ארטיק בטעם עראק. התשובה הייתה מבט של בוז, תוך שהוא מפטיר: גם קרטיב משמש יש. משהו שכבר לא קיים בעולם הקרטיבים.
לא חשבתי פעמיים ויצאנו לדרך.
באזור תעשיה מצאנו מפעל נקי, מצוחצח, אווירה נעימה. בחצר המפעל ישבו כמה פועלים בהפסקה. אנחנו מבררים אם ניתן לצלם, והם מפנים אותנו אל איציק.
הכירו: זה איציק. שיער השיבה שלו אינו מזקנה אלא מהקור. החליף צבע. הוא צוחק לעברנו ומכניס אותנו ברוחב לב לסיור קצר בתוך המפעל שלו – שנקרא ‘שלגוגו’.
נתחיל? “המיכלים האלה, היום אנחנו מכינים רכז בטעם ענבים”, מסביר איציק. מה, אני שואל קצת בהלם, מיכל אחד ביום אתם מכינים? ואיציק אומר: נו, אל תתפוס אותי במילה. הכוונה לרבע שעה שאתה כאן. מאחורי”, מצביע איציק, “נמצא חדר רכז וטעמים. אנחנו לא מכניסים מה שלא צריך להיכנס לארטיק”.
בתמונה הזאת אתם רואים את הצינורות מזרימים את הנוזל אל תוך תבניות מתכת, כשהנוזל עדיין אינו קפוא ובמצב נוזלי.
כעת המסוע מסתובב, החומר הנוזלי בפנים קופא, ובתוך פחות מ-12 שניות הוא כבר הופך למצב ברד.
כעת המסוע מסתובב ומתקרב לעמדת הכנסת המקל. בעמדה זו יושב תמיד אדם. א – כדי לוודא שנכנס מקל לכל קרטיב. ב: כדי לוודא שאין מקלות שבורים ולהטעין את עמדת המקלות ללא הפסקה. הבחור בעמדה שואל מאיזה אתר אנחנו. מ’חרדים10′ ענינו – והוא ישר שלף את מכשיר הטלפון שלו והראה לנו שהוא בעניינים. רציתי להעניק לו ארטיק על כך, אבל כנראה שזה היה מיותר.
הקרטיבים עם המקלות נעים על פני המסוע. הם מקבלים את מכת הקור המושלמת שלהם, לאחר שמקל הארטיק בפנים. אם עכשיו אתם תוהים: מדוע הארטיק תמיד נראה, כשמגיעים אל המקל, כאילו הוא עשוי משני חלקים שהוצמדו, וכאן רואים שהנוזל נשפך לאותה תבנית – התשובה טמונה בכך שהנוזל קופא במכת הקור משני הצדדים במקביל, ולאמצע זה מגיע ביחד.
הקרטיבים נעים לכיוון עמדת האריזה. המכונה שולפת אותם, והבחור שיושב על המכונה ומזין אותה במקלות, עוקב גם אחר הקרטבים שיוצאים – לראות אם הם שלמים ואינם פגומים.
הקרטיבים נעים על גבי המסוע כשם תלויים באוויר, כדי שיתחממו מעט. אחרת הם יצמדו בגלל הקור בכל מה שיגע בהם.
המכונה משליכה אותם לעמדת בה הם נפרסים בשכיבה, משם הם עולים אחד אחד על המסוע.
על המסוע, כמו חיילים במסדר, נכנסים הקרטיבים למכונת האריזה. המשטח נותר יבש, מעוצמת הקור. על הברזל מסביב יש אדים מהקור המתנדף מהקרטיבים.
והופ, שניה אחרי האריזה, כל קרטון מתמלא בחמישים יחידות – וישר למשאית קירור היוצאת למקום נוסף בארץ, שם יהנו מהקרטיבים ילדים ומבוגרים כאחד.
בחוץ, מקפיא ענק עם קרטיבים. “אתה יודע מה הולך כאן ביום שישי? מאות אנשים באים וקונים”, מספר לי איציק. “ילדים של תהילים, חבורות משניות וחבורת גמרא. אגב כולם מקבלים אצלי עוד כמה ארטיקים להצלחה, ושיתפללו וילמדו עלינו ולמעננו”.
ואם מסקרן אותכם לדעת מה זה ארטיק בוטיק, אתם מוזמנים להשקיע מזמנכם ולהגיע למפעל, ולראות בעצמכם מה מיוחד כל-כך בארטיק בוטיק.
היה טעים.
