אושר: קנס 5,000  ש”ח גם על ניסיון יציאה מישראל למדינות שנאסרו

ועדת החוקה אישרה היום (ראשון) את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה.

רוצים לדעת איך הפכתי למנהל עם משכורת פצצה בלי לצאת מהבית?

דואג לילדים שלך? זה מה שבכירי הרופאים ממליצים לעשות כעת

פה תקבל מידע ברור​: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?

בתום הדיון איפשר יו”ר הוועדה ח”כ גלעד קריב התייעצות סיעתית לנציגי האופוזיציה, ולאחר מכן הודיע כי אם הוועדה לא תצביע על התקנות לפני השעה 14:00, התקנות ייכנסו לתוקפן ולרשות הוועדה יעמוד שבוע לאשר את התקנות, כולן או חלקן או לשנות את תוקפן.

לבסוף, הצביעה הוועדה ואישרה את התקנות.

לפי התקנות המוצעות, החל מהלילה בחצות גם ניסיון ליציאה למדינה שהיציאה אליה נאסרה בתקנות, תיחשב עבירה לפלילית ומנהלית שבצדה קנס בסך 5,000 שקלים.

כמו כן, המדינות אוזבקיסטן ובלרוס יתווספו לרשימת המדינות ברמת סיכון מרבי, והרשימה תכלול את המדינות: אוזבקיסטן, ארגנטינה, בלרוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו ורוסיה.

על-פי התקנות הקיימות אסורה יציאת אזרחים ותושבים ישראלים – למעט חריגים אשר אושרו על-ידי ועדת חריגים – למדינות ברמת סיכון מרבי. בנוסף, כלל הנכנסים לישראל, מכל גיל, כולל מחלימים ומחוסנים ממדינות אלו, מחויבים בבידוד בעת כניסתם ארצה.

עו”ד טל וינר שילה ממשרד הבריאות אמרה בדיון: “במסגרת התיקון – הארכת תוקף התקנות הקיימות ב-14 יום, הוספת בלרוס ואוזבקיסטן שהתחלואה בהן עלתה משמעותית למדינות בסיכון מרבי וכן הבהרה שגם ניסיון ליציאה מהארץ מהווה עבירה פלילית ומנהלית שהקנס עליה -5000 שקלים. זאת בעקבות מקרים של אנשים שלא אושרו בוועדת החריגים ובכל זאת עלו על מטוס”.

עוד אמרה: “החוק המאפשר את ההכרזה על בידוד במלוניות מאפשר חריגים וראינו המון בקשות חריגים מוצדקות על פי הקריטריונים שבחוק. הרבה אנשים קיבלו פטור ולא שמרו על בידוד ולכן אנחנו מנסים לצמצם כמה שיותר את החורים הללו”.

ח”כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית: “היציאה לא מטרידה אותנו, מה שמטריד הוא החזרה אלינו. פוגעים בזכות יסוד מוגנת במקום הלא נכון. יש לאפשר לצאת ולעשות הכל בחזרה או לחייב הפקדת סכום למימון הבידוד במלונית על חשבון הנוסע – מונית בידוד מיוחדת הלוקחת למקום לבידוד.

“אני לא מכיר הרבה מדינות שיש בהן זכות חוקתית בעניין איסור יציאה. עד כמה שאני חושב שבימ”ש עליון עושה שימוש לרעה בחוק יסוד  כבוד האדם וחירותו, על הכנסת להיות קנאית לחוק. אסור לכנסת לאשר צעד כזה. ישראל היא אחת הבודדות שיש בה זכות חוקתית כזו ואנחנו מטילים סנקציה של 5000 שקלים על מימוש הזכות. התקנות מנוגדות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו”.

ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות: “קרוב ל-4000 איש נכנסו מרוסיה למרות איסור היציאה אליה, ו-1.6% עדיין חולים כלומר 81 חולים. אם היינו יודעים שכל מי שנדרש לבידוד בחזרה לארץ לא היינו מגבילים את היציאה. כדי להמשיך לשמר את ההישג עלינו לשמר את הגבולות”.

היו”ר ח”כ גלעד קריב: “הציפייה שלנו היא שככל שאתם מצליחים להוריד תחלואה המגבלות תרדנה ולא תעלנה. אנחנו לא משני צדי המתרס, אלא מוטרדים בין חוסר הלימה בין המלל המשפטי למה שקורה בשטח. כבר בדיון הקודם היינו מאוד מוטרדים לגבי מה שקורה בין נתב”ג לבידוד. השאלה אם ביציאה מנתב”ג יש אכיפה, ואיך מונעים מאנשים לעלות על תחב”צ”

נצ”מ צביקה חסיד, מנהל מנהלת אכיפה קורונה במשטרה: “המיקוד של המשטרה הוא באכיפה של מבודדים החוזרים מחו”ל. גויסו כ-240 שוטרים למשימה זו יחד עם שוטרי השגרה. נתב”ג תוגבר ע”י המשטרה ב-8 שוטרים נוספים שעיקר המיקוד שלהם הוא ללוות את הטיסות האדומות הנוחתות בטרמינל 1, לתרחיש המחייב התערבות משטרתית. ניסיונות לצאת למדינות אדומות, הפרת בידוד ועוד. כיום אין שום גורם, לא של המשטרה או רש”ת, שעושה אכיפה ספציפית ונקודתית על כל מי שיוצא מטרמינל 1 לאוטובוס או מונית אלא רק בידוקים בודדים”.

ח”כ אורי מקלב: “כשאדם נכנס לארץ, זה הכי קל לפיקוח ובקרה, בדיוק כמו שבודקים ביטחונית. יש לקיים מניעה מצבית – זה הרבה יותר יעיל. שאילת השאלות אמורה לסייע במניעה”.

הוא הוסיף: “הסיבה שאנחנו מונעים יציאה היא שאנחנו לא יכולים להשתלט על הבידוד. צריך לשים את כל המאמצים בנושא הזה של איך מגיעים לכך שהבידוד יישמר. יודעים שצריך תשובות מהירות ולקצר את הבידוד, הסברה ואכיפה יעילה”.

הוא דרש לדעת “מה דינם של כל הכרטיסים שנקנו לפני חודשיים שלושה? הפרשנות של החוק נאכפת הרבה יותר רחוק מהכוונה. אני שומע בלבול מהאזרחים ולכן יש לתת מנגנון אזהרה”.

אמנון שמואלי, מנהל אשכול נתב”ג ברשות האוכלוסין וההגירה: “יש אכיפה מוחלטת של איסור היציאה. אנחנו נמצאים בשערי העלייה למטוס ומורידים את כל אלו שמיועדים למדינות אלו. יש את חייבי הבידוד ואנחנו מאתרים אותם ומעבירים למשטרה.

“הורדנו 150 איש בשבוע האחרון. בשער העלייה למטוס, אין עליה ללא אישור ועדת החריגים, אלא אם אותו אדם מערים ומצהיר שאינו נוסע למדינה כזו ויוצא את הגבול. אנחנו ממלאים טופס בידוד ומנחים איסור נסיעה בתחב”צ והשוטרים מסייעים בכך. לגבי החזרה – אנחנו בודקים אם אדם יצא לפני ה-29.6 כשהתקנה נכנסה ואז אין סנקציה. אם זה אחרי – נפעיל סנקציה, אך עד כה לא נתקלנו באנשים כאלו. אנחנו פרוסים באפיסת כוחות על כל הטרמינל ואוכפים את כל התקנות שיש”.

עו”ד רננה שחר, יועמ”ש רשות שדות התעופה התייחסה לדרישה לשיפוי על כרטיסים שנקנו מראש: “אם חברת תעופה לא ביטלה טיסה, היא לא מחויבת להחזיר את מחיר הכרטיס. על הנוסע לרכוש לעצמו כרטיס ולהחליט כמה סיכון הוא לוקח על עצמו ברכישה, שהוא לא יוכל לבטל אותו. אנשים קונים כרטיסים חודשים ושבועות מראש במציאות שעל פניו מרובת שינויים”.

היו”ר ח”כ קריב הגיב לדבריה: “המדינה מחליטה שאדם לא יכול לצאת למדינה זרה והוא רכש את הכרטיס בתקופה שהיה מותר, ויש לתת על כך את הדעת. אם היה איסור טיסה והטיסה הייתה מתבטלת הוא היה מקבל שיפוי. צריך למצוא פיצוי לעלויות הכרטיס”.

ח”כ אמיר אוחנה: “בכל מקום שבאים בדרישה למשטרה היא משיבה בחיוב אך דורשת תקנים. כשר לבט”פ נתנו 150 שוטרים במינוי זמני ו-250 מלש”ח בתמורה להתחייבות שיקיימו 4000 ביקורים פיזיים ביום”.

היו”ר ח”כ קריב: “סוגיה נוספת היא הגעת מחויבי הבידוד אל מקום הבידוד. אם הסוגיה לא קריטית למה מטילים הגבלות על יציאה ואם היא קריטית, איך אתם חיים בשלום עם חוסר האכיפה? אם אתם מטילים הגבלה על יציאה תראו לנו שאתם קוהרנטיים עד ההגעה לבית. זה מה שיקבע לשבט או לחסד אם להמשיך עם הדבר הזה”.

בהתייחסו לשיפוי על כרטיסים אמר: “התשובה בנושא הביטוח הפרטי לא מספקת. לא ייתכן שנוסף על הפגיעה בזכות יסוד תתלווה גם פגיעה בזכות הקניין למי שרכש כרטיס לפני. לא ניתן יהיה להמשיך את הפגיעה הזו בכיס האזרחים ואני מציע לא להקל בה ראש. הרבה אנשים נוסעים לחו”ל לא רק לנופש, ויש לצמצם את הפגיעה הזו”.

6 ח”כים תמכו בתקנות: יו”ר הוועדה ח”כ גלעד קריב (העבודה) והח”כים ענבר בזק, משה טור-פז (יש עתיד), בני בגין, שרן השכל (תקווה חדשה), אלון טל (כחול לבן).

התנגד: ח”כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).

2 ח”כים נמנעו: אמיר אוחנה (הליכוד), אורי מקלב (יהדות התורה).