למה אחרי כל המלחמה שניהל נגד החסידים, הרבי הציע לתת לו פרס?!

הרב מנחם ברוד
|
כ"ט תמוז התשפ"א / 09.07.2021 12:22
השאלה אינה מי צודק – אלא מה עושים כדי להוריד את הלהבות? • העצה לשסע בעם היא אהבת חינם. לאהוב את הזולת גם כשבאמת לא מגיע לו. כשאין שום סיבה להרעיף עליו אהבה

השבוע פורסם סיפור שיש בו לעורר מחשבות רבות.

רוצים לדעת איך הפכתי למנהל עם משכורת פצצה בלי לצאת מהבית?

דואג לילדים שלך? זה מה שבכירי הרופאים ממליצים לעשות כעת

פה תקבל מידע ברור​: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?

זה קרה לפני כחמישים שנה, בפלורידה שבארה”ב. קהילת חב”ד ביקשה לבנות מקווה, ולמעשה הדברים התנהלו בפיקוחו של רב מסוים. תוך כדי הבנייה התברר שנעשו במקווה דברים שפוסלים אותו ממש, ואולם אותו רב התעקש שהכול בסדר.

הוכנסו לתמונה רבנים נודעים ממקומות אחרים והתפתח מאבק לא פשוט, עד שבסופו של דבר החסידים ניצחו, ואותו רב נאלץ להסכים לכל התיקונים שנדרשו, כדי שהמקווה יהיה כשר ומהודר.

כמה חודשים אחר-כך, בימי ‘בין המצרים’, ביקר שליח חב”ד במקום אצל הרבי מליובאוויטש. בין השאר אמר שהקהילה מבקשת להקים מפעל שחיטה כשרה בעיר. לתדהמתו אמר לו הרבי שימנה את אותו רב לאחד הרבנים המפקחים על המשחטה.

השליח נדהם. אחרי כל המלחמה שניהל נגדם, הרבי מציע לתת לו פרס?!

הרבי הסביר, שכל עוד אפשר לסמוך על יראת השמיים של השוחטים, אזכור שמו של אותו רב לא יגרום נזק. ואז הוסיף: “הלוא מה שאירע בימים האלה היה בגלל שנאת חינם. איך מתקנים שנאת חינם? – על-ידי אהבת חינם!”.

כבר היינו שם

אנו חיים באחת התקופות המקוטבות בתולדות העם היהודי. האמירה ‘העם חצוי’ היא לשון המעטה, כי למרבה הצער העם מתפרק לשבטים ולקבוצות ולתת-קבוצות. כל מחנה משוכנע שכל הצדק איתו, ומכאן שהמחנה השני אשם בכל הבעיות. כל צד טוען שהצד השני מסית, מפלג, זורע שנאה.

ולאן כל זה מוביל – ברור לגמרי. כבר היינו שם, לפני כאלפיים שנה. כולם היו צודקים, ובית המקדש עלה בלהבות ועם ישראל התפזר לכל קצווי תבל. לכן השאלה אינה מי צודק, אלא מה עושים כדי להוריד את הלהבות, להדוף את שנאת החינם וליצור קצת קירוב לבבות.

אומר לנו הרבי: העצה היא אהבת חינם. לאהוב את הזולת גם כשבאמת לא מגיע לו. כשאין שום סיבה להרעיף עליו אהבה. להפך, כשיש כל הסיבות לשלם לו כגמולו. זה המבחן הגדול – האם אנחנו מצליחים לגייס מתוכנו כוחות נפש ולהעניק אהבה גם במצב כזה, כשברור שזו אהבה שאין לה שום הצדקה – אהבת חינם ממש.

לא להוסיף גפרור

זו השעה להעמיד לנגד עינינו את כל הסיפורים המופלאים על גדולי ישראל שהיו מהנעלבים ואינם עולבים, שגמלו טובה תחת רעה, שלא כעסו על הזולת גם אם זה עשה הכול להכעיסם. אין זו חולשה חלילה אלא גדלות נפש, ודווקא מתוך כך יבוא התיקון, ותתעורר אהבה גם בלב מי שכיום נדמה ליריב.

זו הקריאה האמיתית שימי בין המצרים מפנים אלינו. להדוף בכל הכוח ניסיונות של זריעת שנאה ומדנים. להתאפק מלהוסיף עוד גפרור למדורה. להשתדל להרעיף אהבה תחת שנאה. ובטוחים אנו שאהבת ישראל, אהבת חינם, תגבר על כל האיומים והחששות, תגביר את האחדות בתוכנו ותביא את בניין הבית השלישי בקרוב ממש.