אמש נערכה החתונה של הכלה היהודייה עם עלם בחורים “מיוחד” מר מחמוד מנסור מיפו בתופים ובמחולות, כאשר החוגגים פוצחים בשירת מברוק עליכ יה עריס ‘מחמוד’.
למרות כל תחנוני אביה, בכיותיו ובקשותיו להימנע מנישואין אלה, לא שעתה הכלה אליו, מאחר שהיא בטוחה ב”אושר” שאינו אלא פרי דמיונה.
בינתיים, נשיא המדינה מצא לנכון לברך את הזוג באומרו שהזוג החליט להינשא ולקיים את חירותם במדינה דמוקרטית, והתרעם על הכעס והזעם של המפגינים. בדבריו טען שמחאותיהם מכרסמות את יסודות חיינו המשותפים ב”מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית והדמוקרטית-יהודית”.
השאלה היא האם הנשיא מודע לעובדה שהכלה אולצה להתאסלם לפני הנישואין בפני אימאם מוסלמי כתנאי לעריכת הנישואין, וכי הכלה ויתרה על שורשיה הלאומיים ויחסיה עם אביה, על דתה ועל מולדתה.
עם נישואיה הופכת הכלה להיות חלק מהעם הפלסטינאי, שהרי ערביי ישראל ונציגיהם מגדירים את עצמם בראש ובראשונה כפלסטינאים, ובמדינת ישראל הם רואים רק את האם המאמצת שלהם.
האם לזה ציפינו לאחר אלפיים שנות גלות? ליהודיה שתצטרף לעם הפלסטיני? האם זאת המדינה היהודית שאבותינו ואבותיה של הכלה חלמו עליה? לדעתי תגובתו התמימה של הנשיא נובעת מכך שאולי אין הוא מודע מספיק למימדי ההתבוללות בארץ ולמגמת האיסלמיזציה הזוחלת במדינה, הנעשית בין השאר בדרך של נישואי תערובת, כפי הנעשה בכל המדינות המערביות על ידי ה”פליטים” המוסלמים.
לא מזמן התרעתי במליאת הכנסת על התופעה של קטינות יהודיות המתאסלמות על מנת להינשא לערבים ישראליים ולפלסטינאים. הנערות נעלמות בפתאומיות מבית הוריהן ועוברות לגור עם בני זוגן בכפרים ובשכונות ערביות. בדברי טענתי שהמשטרה נמנעת מלהתערב ולהחזירן לבית הוריהן, על אף תחינותיהם ובקשותיהם של הוריהן המתנגדים בכל תוקף למצב.
באותה ישיבת כנסת בראשותו של אחמד טיבי הוא מצא לנכון לכנות אותי בשם “גזען”. אלא שכאן ראוי לשאול: מי הוא הגזען, אלה המאסלמים את בנותינו בכוח, או אלה המבקשים לשמור על המורשת שלהם?!
לדעתי, כל יהודי גאה ביהדותו ובמולדתו, אינו רואה בנישואין אלה רק נישואי תערובת, אלא גם ויתור על הלאום היהודי מצדה של הכלה והצטרפותה לקהילתם של ערביי ישראל. שהרי למרות שערביי ישראל הינם ישראליים על פי חוק ונהנים משוויון זכויות וחופש מלא, מנהיגיהם מאתגרים את המדינה, ואת מטרות הציונות ולא מהססים להתעמת עם הרשויות באמצעים ראדיקליים, ובדרישה להפוך את המדינה למדינת כלל-אזרחיה, כולל וויתור על הדגל וההמנון של עמנו. התאסלמותה של הכלה איפא, מהווה לא רק צעד דתי אלא גם צעד בעל משמעות לאומית נגד עמה ומולדתה.
לא התפלאתי כשנוכחתי שארגוני השמאל מצאו לנכון להפגין נוכחות מול שורותיהם של המפגינים והמוחים ולברך את הנישואין עם פרחים ומתנות, שהרי נישואי התערובת הם תוצאה טבעית של מדיניות מנהיגיהם הדורשים חינוך משותף, קירוב ערביי ישראל, ויתור על החינוך היהודי ומורשתו והפיכת עם ישראל לעם ככל העמים ומדינתו כמדינת כלל אזרחיה.
הדרך היחידה לשמור על שלמות העם וייחודו היא להגביר את החינוך היהודי בקרב הצעירים ולחזור לשורשים ולמורשת אבותינו. יהי רצון שחפץ ה’ בידינו יצלח.