קשה להפריז בחשיבות אירועי הבוקר וההשפלה שספגה הממשלה הצעירה בנושא כה קריטי.
רוצים לדעת איך הפכתי למנהל עם משכורת פצצה בלי לצאת מהבית?
למנוע את הסכנה: למה כולם חייבים לחסן את הילדים בני ה-12 ומעלה
אחרי שכבר הסכימו לוויתורים מבישים מול מנסור עבאס ומרצ, שחוררו את חוק האזרחות והפקירו את ביטחונם של אזרחי ישראל לגחמות פוליטיות של גורמים לא ציוניים ושמאל רדיקלי עימם הם יושבים בשותפות פוליטית, עדיין התברר כי בקואליציה השברירית שהקימו אין רוב אפילו לכך.
הביטוי האופוזיציוני השגור “ממשלה מסוכנת” קרם הבוקר עור וגידים ונראה מוחשי מאי פעם.
לראשונה קמה בישראל ממשלה שלא מסוגלת לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל.
אחרי שניסו להטיל את האחריות על האופוזיציה, האשימו אותה בחוסר שיתוף פעולה ובנקיטת פעולות נגד המדינה – לא פחות – הבינו בכירי הממשלה, בעיקר נפתלי בנט ואיילת שקד, כי אי אפשר לנהל מדינה בבכי ונהי והתחילו לנסות לגייס רוב קואליציוני להצבעה.
היה זה תחילתו של כיוון נכון והפנמה של גודל האחריות שהונחה בפתחם. במשך שעות ארוכות ולמעשה לילה שלם עמלו השניים כדי להשיג רוב להצבעה המכריעה, נפגשו עם כל חבר קואליציה סורר, ערכו הסכמים חדשים, ויתרו על לשון החוק הקבועה שעליה אמרה שקד שלעולם לא תוותר, והפעילו את כל כובד משקלם.
אממה, בקואליציה ההזויה בראשה הם עומדים זה לא מספיק. הקוטביות, אותה ניסו לטשטש ולעמעם, היא שהכריעה בסוף והותירה את חברי הממשלה המומים מהמפלה הצורבת.
כמובן שמיד לאחר ההצבעה ינסו בקואליציה להטיל שוב את האחריות על האופוזיציה ולטעון שהשיקול הפוליטי גבר על הענייני. ואת זה כמובן יגידו בעודם ממשיכים לאחוז בקרני מזבח השלטון באמצעות השותפות המטורללת בינם לבין רע”מ ומרצ.
אם היו בנט ושקד חפים משיקולים פוליטיים, היו מישירים מבט היום לציבור ומבקשים סליחה. מודים שטעו ומפרקים את הממשלה עד הערב.
אבל אל דאגה זה לא יקרה. יותר קל להאשים את הליכוד מאשר את השותפים הקואליציוניים. כך יקרה עכשיו. וכך יקרה בעשרות הפעמים הבאות שעוד יגיעו.