“כל בוקר אני מתפלל עם 70 אחוז מהציבור שתעבור ממשלת הזדון”

"באופן מעשי, בנט הוא הכי מיותר בממשלה" • "הוא פוליטיקאי עם 6 מנדטים. לא יעלה על הדעת שהגלגל ינהל את הרכב" • "אני משתגע לאיזו נקודת שפל הגענו. לא היתה כאן אף פעם התנהלות כזאת" • רגע אחרי המעבר לאופוזיציה, ח"כ דודי אמסלם מעניק ראיון ל'ישראל היום' ולא מסנן מילים
חרדים 10
כ"ב תמוז התשפ"א / 02.07.2021 14:45

שבועיים וחצי לאחר המעבר לאופוזיציה, דודי אמסלם עדיין לא מצליח להירגע. גם בראיון שהעניק לדניאל רוט-אבנרי מ’ישראל היום’  הוא לא עוצר לרגע כדי לסנן מילים.

איך מוישה הפך לכלכלן שמרוויח כסף טוב בלי לצאת מהבית בכלל?

למנוע את הסכנה: למה כולם חייבים לחסן את הילדים בני ה-12 ומעלה

“תכתבי, תכתבי הכל, שיבינו את הרמאות של הממשלה הזאת”, הוא אומר שוב ושוב. “כל בוקר אני מתפלל עם 70 אחוז מהציבור שתעבור ממשלת הזדון מן הארץ. מה שמפריע לי הוא לא שהליכוד לא בשלטון, אלא שהממשלה הזאת נלחמת במסורת ישראל. ומי נותן לזה גב? בנט, אלקין, סילמן. עאלק בנט הולך לי עם כיפה.

“מה שקרה זה דבר שלא קרה בתולדות מדינת ישראל, ולא חושב שקרה בפרלמנט בעולם. מר בנט ומר סער הבטיחו לבוחרים הבטחות שווא וגנבו קולות, בוודאי בנט. סער הבטיח שלא יישב עם לפיד ולא ימליך את השמאל. אמר שהוא לא יישב עם נתניהו כי הוא שונא אותו. אני חושב ששני האנשים האלה צריכים להיות מוקעים מהציבוריות הישראלית. הם סוג של נוכלים. בוודאי בנט, ששיקר את הציבור באופן בוטה, יחד עם איילת שקד”.

אתה באמת מאמין שהממשלה הזו היא ממשלת שמאל, ושבנט הוא שמאלן? הוא נשאל.

“בנט הוא אופורטוניסט ללא כבוד עצמי, ועם ישראל מעולם לא עניין אותו. רק הוא עצמו. אני בז לאנשים שמה שמעניין אותם זה הם עצמם. אם הוא היה מסתכל על עצמו במראה, הוא היה מתבייש ולא יוצא מהבית.

“באופן מעשי, נפתלי בנט הוא האדם הכי מיותר בממשלה. תפקיד ראש הממשלה נוגע תמיד לענייני ביטחון, חוץ, כלכלה. במקרה של מגיפת הקורונה – גם הרבה בריאות. איפה שיש נושאים מהותיים, הדברים מתנהלים על פי שיקול דעתו ובהתערבותו. אם שני שרים רבים – הוא הגורם המכריע.

“בממשלה ההזויה הזאת יש מצב אבסורדי, שראש הממשלה בנושא הביטחוני הוא בני גנץ. ראש הממשלה בנושאי חוץ הוא יאיר לפיד. ראש הממשלה בענייני משפט הוא גדעון סער. ראש הממשלה בנוגע לבריאות הוא ניצן הורוביץ. וכך הלאה. בסוף, יש ראש ממשלה בפועל, שכל ראשי הממשלה האלה עובדים אצלו. קוראים לו מנסור עבאס”.

לראש הממשלה יש הכוח להכתיב מלמעלה.

“ראש ממשלה רגיל הוא בר סמכא בממשלה, מתוקף אישיותו וניסיונו. את רואה מצב שבו בנט יגיד לליברמן מה לעשות בתקציב? ליברמן יסתכל עליו ויגיד לו: ‘אדוני, אתה לא מתבייש? שאלה מיותרת ומטופשת אתה שואל, אל תעשה את זה שוב’.

“גנץ סופר את בנט ממטר בסוגיות ביטחון? נו, באמת. לפיד שואל משהו את בנט? לכן הוא הפך להיות הדמות הטרגית והכי פחות חשובה במערכת הפוליטית. סוג של ליצן, שיושב בממשלה וכאילו ראש הממשלה. כל ראשי הקואליציה צוחקים עליו. הוא לא ראוי לתפקיד, והוא המפלגה הכי קטנה בקואליציה. לא יכול להיות שראש ממשלה במדינת ישראל, שיש לו סמכויות, הוא פוליטיקאי עם שישה מנדטים. לא יעלה על הדעת שהגלגל ינהל את הרכב. אין לזה אח ורע, ולא יהיה.

“השמאל מבין את זה, אבל היה זקוק לבנט כדי לסלק את נתניהו, והיה מוכן לשלם כל מחיר ולקחת את המדינה להרפתקה. הציבור לא מעניין אותם”.

יש לך מילה טובה כלשהי על מישהו מהשרים החדשים?

“לא שמעתי מהם שום רעיון. הם התגבשו סביב שנאת נתניהו, והם עובדים בזה. אין שום מכנה משותף בין ניצן הורוביץ לניר אורבך. אי אפשר לגשר על פער כזה”.

מעבר להזזת נתניהו, אתה טוען שהממשלה החדשה “נלחמת במסורת ישראל”?

“אנשי השמאל רוצים למחוק שורשים יהודיים, כי הם רוצים מדינת ‘ככל הגויים’. אנשי הימין רוצים מסורת יהודית, כדי שילדים יידעו מהו הכותל המערבי ומי זה דוד המלך. דברים שהשמאל רוצה למחוק. הם לא מבינים שמה שקושר אותנו לארץ זה ערכים יהודיים. נלחמים לפתוח מסחר בשבת, מקדמים תחבורה ציבורית בשבת. כמעט לא נשאר בישראל ערך יהודי.

“אני משתגע לאיזו נקודת שפל הגענו. לא היתה כאן אף פעם התנהלות כזאת, לא בתקופת בן־גוריון ולא בתקופת פרס. הם פשוט ירדו לתחתית הביבים – מסורת ישראל לא מעניינת, חיילי צה”ל לא מעניינים, יש אידיאולוגיה אחת: לסלק בן אדם”.

בתקשורת אומרים שהשלטון החדש הביא איתו “משב של שפיות”.

“התקשורת בעיקרון היא חלק מהשלטון הזה. היא זאת שמניעה את הכנסת, ולא הפוך. רוב כלי התקשורת הם מחוּללים. שמאלנים שרוצים להמשיך לנהל את המדינה באמצעות התקשורת. התקשורת היא חלק מהממשלה.

“לא דיברו בתקשורת על זה שיש 30 שרים וסגני שרים. דנה ויס אומרת לי בשידור ‘אל תנופף מולי בידיים’. מרגישה שהיא בשלטון עם לפיד, שהם הבעלָבתים של המדינה. גם היא מדברת עם הידיים, כמעט תלשה יד לאיזה מגיש בבית הלבן, בפסגת השלום. אבל מה שמותר לשמאל אסור לנו, המזרחים, שמבחינתם אנחנו עוד ברברים ים־תיכוניים. איזו התנשאות. אני בז לאנשים האלה”.

איפה טעיתם? מה הייתם יכולים לעשות אחרת?

“לא טעינו. התוצאה היא לא בהכרח טעות. זה שיש רמאים, לא אומר שאתה אשם. אני לא בעמדה של לדבר עם רמאים. הרמאי מקומו לא בציבוריות הישראלית. הפוליטיקה לא נגמרת היום, ומדינת ישראל תישאר לעד. אפשר לעבוד על הציבור הישראלי פעם אחת, קשה לעבוד עליו פעמיים”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות