עמית סגל, הפרשן הפוליטי הבכיר של חדשות 12, כותב בטורו השבועי בעיתון ‘ידיעות אחרונות’, כי החוליה החלשה בממשלה איננה עידית סילמן וחבריה לימינה, אלא סעיד אל־ח’רומי וחבריו לרע”מ.
איך מוישה הפך לכלכלן שמרוויח כסף טוב בלי לצאת מהבית בכלל?
למנוע את הסכנה: למה כולם חייבים לחסן את הילדים בני ה-12 ומעלה
“הממשלה שהוקמה לפני כשלושה שבועות היא מבנה רופף, מסוכסך וחשדני. רבים מחבריה עשו זאת בפנים חמוצות ובדיעבד. יש היגיון בסיסי בהפעלת לחץ בלתי פוסק על כל המגרש: המחשבה שממשלות עתירות רכיבים צריך לבשל בטמפרטורה גבוהה. אבל הרטוריקה האגרסיבית של נתניהו ואנשיו רק גורמת לחברי הקואליציה להצטופף ולהתחבק.
“מה שהיה נכון למאבק של האופוזיציה הימנית להסכמי אוסלו, נכון פחות לאופוזיציה הימנית בעידן הסכמי אברהם”.
סגל ממשיך: “החוליה החלשה בממשלה איננה עידית סילמן וחבריה לימינה, אלא סעיד אל־ח’רומי וחבריו לרע”מ. והטקטיקה הנכונה איננה זעם אלא לעג. ימינה היא כעת סיעת השלטון, ויידרש פיתוי בלתי סביר בממדיו כדי לגרום לחבריה או לחברי תקווה חדשה לחזור לבלוק הימין, בטח כאשר מדי יום נשרף עוד גשר”.
לדבריו, מי שמרוויח הכי מעט מהממשלה וחוטף הכי הרבה הם מנסור עבאס וחבריו, והאגף השמאלי של מרצ: “הם נדרשים להצביע בעד ממשלה שמכשירה את אביתר, מפנה בתים בסילוואן ומאפשרת מצעדי דגלים”.
סגל מזכיר, כי השבוע עלה ח”כ משה ארבל מש”ס לדוכן, ושיבח את מנסור עבאס בערבית על הזכות הנדירה שנפלה בחלקו להקים ישיבה יהודית בגבעות יהודה ושומרון. הסרטון רץ בחברה הערבית והביך קשות את רע”מ.
“גם כאבי הבטן של מוסי רז אותנטיים בהרבה מאלה של איילת שקד וחבריה, שחלפו זה כבר אם בכלל היו. הטקטיקה של ארבל נכונה מזו של נתניהו. כך גם החלטה יעילה דווקא של נתניהו, להתנגד לחוק איחוד המשפחות: הנה צעד שמרחיב את הסדקים בקואליציה במקום להתיך אותה בחום הלב ואש הקרב”.
“הבעיה היסודית של נתניהו”, כותב סגל, “זו שאפילו השידורים החיים בפייסבוק בארבע לפנות בוקר לא יפתרו, היא שהוא עדיין רחוק תשעה מנדטים תמימים מהשגת רוב בכנסת.
“השבוע הצטלם בלשכת יו”ר האופוזיציה עם דרעי, ליצמן, גפני וסמוטריץ’. ההרכב הזה אינו אטרקטיבי מספיק, בלשון המעטה, כדי לכבוש מחדש את השלטון. הפלת הממשלה היא תנאי הכרחי, אבל רחוק מאוד מלהיות מספיק, לחזרת נתניהו למשרד ראש הממשלה”.