שר האוצר אביגדור ליברמן נשא הבוקר (שלישי) דברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2021 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שטח את ה’אני מאמין’ שלו כשר אוצר, והתייחס לביקורת נגדו בציבור החרדי.
איך הוא עשה תואר יוקרתי מהספה בבית ועוד עם מלגות? הסוד בפנים
ליברמן נשאל במהלך הדיון על-ידי פרופ’ יוג’ין קנדל, שהנחה את הפאנל, למה להיות שר אוצר? – וליברמן השיב בהומור: “זו דרך טובה לסיים קריירה פוליטית”. הוא ציין כדוגמה את השר לשעבר יצחק מודעי, ואמר: “אחרי שהוא היה שר אוצר, הוא לא עבר את אחוז החסימה”.
לפי דיווח ב’גלובס’, בתחילת דבריו חזר ליברמן על דבריו ביומו הראשון בתפקיד, כי הוא לא מתכוון לפזר כספים ללא בקרה. “לא הייתה ממשלה, ולא היה בעל בית, אז לא היו דרישות. כשנכנסתי לתפקיד, הגיעו כולם מכל הכיוונים, דרישות מכולם – נכים, עובדים סוציאליים, רופאים ועוד – כולם באו עם דרישות, וכל הדרישות צודקות, אבל צריך לעשות תיעדוף ולראות מה האפשרויות שלנו. אנחנו לא ארה”ב, אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים, ואנחנו גם לא יפן או בריטניה שמאחוריהם עומדת כלכלה ענקית עם החברות הגדולות בעולם”.
ליברמן התייחס לאתגרים במלאכת גיבוש התקציב שמתבצעת בימים אלה, ואמר: “אנחנו כרגע עומדים בפני משימה בלתי אפשרית. עדיין אין חוק שמאפשר לנו תוך 140 יום לאשר תקציב, וזה כולל את כל חגי תשרי, ויש לנו מגבלה ראשונה של זמן ומגבלה שנייה שזו קואליציה צרה, וקשה להתנהל כשהרוב הפרלמנטרי צר מאוד. נשארים מעט מאוד ימים לעבוד, ולכן הדרך הנכונה היא לאשר תקציב דו-שנתי, כשבפועל זה 14 חודש ואז להתארגן לדברים הבאים”.
על חוק החל”ת שהוא מתכוון לבטל, אמר שר האוצר: “מראש חוק החל”ת חוקק כחוק קצוב בזמן, ואם לא היינו עושים כלום, ב-1 ביולי זה היה מסתיים, וכולם היו סטודנטים חופשיים. אבל החלטנו שיש ענפים שצריך לעזור להם. אני מתכוון לקבל החלטות לא פופולריות לטובת המשק. נכון שלבטל עד גיל 45 זו החלטה לא פשוטה, יחד עם זאת יש במשק 130 אלף משרות שלא ניתן למצוא להם עובדים”.
לשאלה מה הוא עונה לביקורת מצד הציבור החרדי על כך שהוא מתכוון להטיל עליהם גזירות וקיצוץ קצבאות – השיב ליברמן: “מה שחשוב בנושא החרדי זה לתת לצעירים השכלה ומקצוע, אחרת לא נוכל להוציא אותם עוני. במודיעין שיעור הזכאות לבגרות הוא 90%, ובמודיעין עלית – רק 5%. אותו הדבר בני ברק לעומת רמת גן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו פערים כאלה.
“העסקנים החרדים רוצים להחזיק את הצעירים האלה בני-ערובה. צעיר שלא למד מעולם מתמטיקה, עברית וכדומה – הסיכוי שלו להשתלב בשוק העבודה אפסי, ואז נשאר לו מסלול אחד – ללכת לכולל. זכותם לבחור ללכת לישיבה, אבל המדינה חייבת לתת להם מורים וידע. אדם שעצמאי כלכלית – אף אחד לא יכתיב לו איזה פתק לשים בקלפי. מי שתלוי בגמ”חים ובקצבאות, לא ישתחרר מאחיזה. זה כל הוויכוח”.