האישה יצרה חוב ענק ורצתה להפיל אותו על הגרוש. איך הוא נחלץ?

בני זוג, תושבי אזור באר שבע, נקלעו למאבק גירושין מכוער, המתנהל במקביל בבית המשפט למשפחה ובבית הדין הרבני בעיר.

האישה, שיזמה את הגירושין, פנתה בבקשה ליישוב סכסוך לביהמ”ש למשפחה, ולאחר תום הגישור, הגישה בקשות לקביעת משמורת ומזונות.

מיד לאחר מכן, הגיש הגבר, באמצעות עו”ד עינבר לב, בקשה לגט ולחלוקת רכוש לבית הדין הרבני בבאר שבע.

המאבק בין בני הזוג התפתח סביב סוגיה מעניינת – ממתי בדיוק מחשבים את המועד שבו הסתיים השיתוף הכלכלי בין בני זוג?

סוגיה זו חשובה על מנת לקבוע על פני איזו תקופה בדיוק חלקו בני הזוג את רכושם המשותף, וכן את חובותיהם וממתי בדיוק הפך כל אחד מהם לאדם עצמאי כלכלית.

קביעת נקודת זמן זו עלולה להיות קריטית ביותר, בדיוק כמו במקרה של בני הזוג, מפני שהיא משליכה בצורה משמעותית על חלוקת הרכוש והחובות בין השניים.

באי כוחה של האישה טענו כי המועד שעד אליו יש לחשב את השיתוף הוא מועד שבו הגישה האישה את בקשתה ליישוב סכסוך לביהמ”ש למשפחה.

עו”ד עינבר לב התנגדה לקביעה זו, וטענה כי על פי ההלכות הפסוקות, ‘מועד הקרע’ בין בני הזוג, כלומר היום שבו הם חדלו בפועל לחיות כזוג – הוא היום הקובע לצורך חלוקת רכוש.

לדברי עו”ד עינבר לב, האישה גירשה את בעלה מביתם המשותף שלושה חודשים לפני שפנתה לביהמ”ש בבקשה ליישוב סכסוך, ועל כן יש לחשב את השותפות ברכוש של השניים עד למועד הגירוש מהבית ולא אחריו.

לדבריה, שלושה חודשים הם אמנם תקופה קצרה ביותר, אך חרף כך, ומתוך כוונה לנצל את משאבי בעלה, נכנסה האישה במכוון לחובות כבדים. בין השאר, טוענת עו”ד עינבר לב, האישה רכשה לעצמה ציוד אלקטרוני יקר, יצאה לחופשות, ונטלה הלוואות.

“היות ואין שום צידוק שהבעל יממן את השתוללותה הכלכלית של אשתו בנפרד”, טוענת עו”ד עינבר לב, “והיות והחוק וההלכות הפסוקות עומדים לצד הבעל – הופך תאריך סיום השיתוף לחשוב ביותר”.

וכך הוגשה הבקשה, מטעם הבעל, לבית הדין הרבני, על מנת שזה יקבע מהו המועד הקובע לפירוק השיתוף הכלכלי ביניהם.

לאחר ששמע את עמדותיהם המנומקות של שני הצדדים, הוציא בית הדין הרבני בבאר-שבע פסק דין תקדימי, ולפיו הצדק עם הבעל – והמועד האחרון שבו חלקו בני הזוג שותפות כלכלית הוא היום שבו הבעל יצא מהבית המשותף, ולא מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך אותה הגישה האישה.

בית הדין גם קבע, כי על פי מועד זה יחולק הרכוש בין השניים.

לדברי עו”ד לב, בתי המשפט למשפחה בישראל אמנם נוטים לפסוק כי מועד ההפרדה הרכושית הוא התאריך בו מוגשת לראשונה בקשה ליישוב סכסוך, אך לעיתים אין בהגשת הבקשה לבדה להעיד על מועד קרע וניתן בהכרח לקבוע זאת אף לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך או לסירוגין, אף אחריה והכל בהתאם לנסיבות והתנהגות הצדדים בפועל.

פסק הדין מותר בפרסום, תוך טשטוש זהות הצדדים.