דוקר החרדי הורשע בניסיון רצח: “באותה שניה רציתי להרוג אותו”

שופטי ביהמ”ש הצבאי יהודה במחנה עופר הרשיעו את המחבל אחמד נאפז מוחמד מסאלמה, שדקר את  אהרון הלר, תושב ביתר עילית, בבית ג’אלא לפני כשנתיים וחצי, בעבירת ניסיון לרצח והחזקת סכין.

מי מחמיץ דבר כזה? גם מילגות, גם אפשרות לעבוד וגם תואר יוקרתי

למה זה חשוב? אלה הדברים הכי לא צפויים שקורים לרוחצים בחופי הים

למה ישנם חרדים שמחפשים דווקא יעדים כאלה מוזרים בחו”ל?

בהחלטתם כתבו השופטים: “צבר הראיות מוכיח ברמה שמעבר לספק סביר את כוונת הנאשם לגרום למותו של המתלונן”.

התקיפה אירעה בנובמבר 2018, סמוך לחנות מכולת בבית ג’אלא.

המחבל זיהה את הלר יוצא מהחנות, ודקר אותו באמצעות סכין יפנית בראשו ובפניו לא פחות מתשע פעמים. הפצוע הצליח להיחלץ מהמחבל כשהוא שותת דם, והמחבל נמלט מהזירה.

בני משפחתו הסגירו אותו לכוחות הביטחון.

בהחלטתם התייחסו השופטים רס”ן אבי וסטרמן, רס”ן ד”ר שי פרבר ואב”ד סא”ל ראני עמאר לכוונת הנאשם בעת ביצוע הפיגוע: “הראיה העיקרית המצביעה על כוונת הנאשם היא אמירתו כי בדרכו לבית ג’אלא מצא סכין יפנית על הרצפה. הוא הגיע לבית ג’אלא סמוך לסופרמרקט… וראה בחור שמגיע לכיוון רכב בעל לוחית זיהוי צהובה ופותח אותו, ו’הבנתי שבעל הרכב יהודי'”.

עוד תואר בהכרעת הדין: “הנאשם התקרב לבעל הרכב, הוציא את להב הסכין היפנית אולם לא פתח אותו, תפס את היהודי מצווארו ודקר אותו בלהב באזור פניו, שלוש פעמים. בהמשך אמר (המחבל) כי אם הבחור היה ערבי לא היה תוקף אותו, וכי תקף אותו כיוון שהוא יהודי ו’היהודים כבשו את אדמתי. באותה שניה רציתי לדקור אותו ולהרוג אותו'”.

בהמשך שינה המחבל את גרסתו, אולם השופטים דחו אותה, כי “עדותו של הנאשם בפנינו לא עוררה אמון. מדובר בגרסה כבושה אשר לא ניתנו טעמים ראויים לכבישתה, ויש לדחותה”.

עוד הוסיפו השופטים: “מדבריו (של המחבל) עולה כי הרקע למעשה הוא לאומני. הנאשם הודה בחקירתו באופן ברור בקיומה של כוונה להמית.. התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר את התקיימות היסוד הנפשי של כוונה להמית בנאשם, ויש להרשיעו בעבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוננה (המקבילה לניסיון לרצח), וכן בעבירה של החזקת סכין”.

עו”ד חיים בלייכר מחוננו המלווה את הפצוע: “אנו מברכים על הכרעת הדין הערוכה לפי השכל היישר. מחבלי הטרור פועלים כל העת להשמידנו בכל אמצעי הנקרא לידיהם, באכזריות ובתאוות רצח.

המדד לכוונת רצח אינו רק גודל הסכין או סוגו אלא מעשיו ומניעו של המחבל, אשר ברור לכל בר דעת מה כוונותיו. אנו נמשיך ללוות את הפצוע ולדרוש שיינתן למחבל ענישה מחמירה ומרתיעה”.