תחקיר: איך אושרה ‘קבורה אלטרנטיבית’ בתוככי בית עלמין יהודי?

לפני מספר ימים יצאנו לבית העלמין ‘ירקון’. מה שהתגלה לנגד עינינו הוא אתר בניה ענק, עם עשרות מבני קבורה בקומות, שנבנים ברחבי בית העלמין בהשקעה כספית של כחצי מיליארד שקל, חלקם לפני סיום, אחרים בשלבים שונים של הבניה, ועוד אתרים שגודרו בשלב זה, לקראת תחילת העבודות בתקופה הקרובה.

רוצה תואר יוקרתי? קבלה ללימודים ללא מכינה או תנאי סף מוקדמים

לא מעט מנופים, והמון עובדי בניה, המכינים עוד ועוד מבני קבורה,  כאשר חלקם הגדול אף אינם נחשבים לקבורה לכל הדעות והשיטות, וגם אלו שיש בהם דין קבורה, הרי הוא בדיעבד גמור, שכן בוודאי מדובר בשינוי ממסורת ישראל.

אולם הפעם הגענו לכאן כדי לבדוק ולחקור את פשר ‘הקבורה האלטרנטיבית’ בתוככי בתי עלמין יהודים, כאשר במרבית המקומות בארץ הוקצו בתי קברות נפרדים לצורך ‘קבורה אלטרנטיבית’. עכשיו, כשחלקה זו התמלאה, החלו בהקמת חלקה נוספת למטרה זו.

לאחר תחקיר ממושך, הגענו אל החלקה – בתוך חלקה מספר 14 – ומה שהתגלה לנגד עינינו היה מזעזע ונורא: כמה עשרות קברי גויים, שעל חלקם אף מתנוסס צלב.

ממידע שהגיע לידי ‘יתד נאמן’ עולה, כי תחילת קבורת הגויים בחלקה זו החלה עם פרוטקציונרים שונים, אשר קיבלו אישור להיקבר בחלקה, וממידע מוסמך שהגיע  עולה שהקבורה מתבצעת בארון, והמתים בחלקם אף מולבשים בבגדים, כפי שמקובל אצל גויים. גם טקס הקבורה כולו נעשה כמנהג הגויים, אך מי שמבצע את הקבורה בפועל, הם אנשי החברא קדישא, חרדים שנאלצים לבצע קבורה בניגוד להלכה, כאשר הם אינם לובשים את הבגדים הרגילים עליהם מתנוסס סמל החברא קדישא, אלא בבגדים עליהם מתנוסס סמל של חברת ‘דרכי שלום’.

הדבר לא הוכח, אך לא מן הנמנע, לפחות לפי מה שמופיע על המצבות, שחלק מהקבורים במקום הם כנראה יהודים, אשר משפחתם ביקשה שייקברו בקבורה אזרחית, כפי שידוע וקיים בכל בתי הקברות האלטרנטיביים.

ברור שאין כל היתר לקבור גויים בבית קברות יהודי לכתחילה, ואף בדיעבד הורו רבים מהפוסקים הלכה למעשה, שיש להוציא את הנפטרים היהודים ולקוברם במקום אחר. כך גם פסק הגר”ע יוסף זצ”ל בתשובה ערוכה – ומדוע מתעלמים מפסיקתו?

כאן המקום לציין, שרב החברא קדישא בת”א טוען, שבקבורת כוכים מבטון מעל גבי האדמה, אין שום חשש לקבור צדיק אצל רשע, והדבר מותר אף לכתחילה, הגם שאין בנמצא כל היתר כזה באף לא אחד מהפוסקים.

למותר להדגיש, כי ‘פסק’ זה בטעות יסודו, שכן גם מי שהתיר – ספר חסידים –  בדיעבד, הוא כשיש מחיצת אבנים מעל פני הקרקע ויש שהצריכו גם בתוך הקרקע, וזה באופן שיש היכר מיוחד שבאים להפסיק ביניהם, אבל בקבורת כוכים, כשכל הקבורה נעשית בדרך זו, הרי ברור לגמרי שלא מועיל כלום, וכפי שמובא מהרמ”ע מפאנו שלא מועיל הפסק כותל, ופרשו שהכוונה שהעפר ו’ טפחים בין הנפטרים לא מועיל להחשב מחיצה, וכאן הרי על זה מתבססים החברא קדישא שבטון הכוכים דינו כביכול כעפר, אם כך, הרי שזהו כעפר בין הנפטרים שלא מועיל כלל.

כן הורה הלכה למעשה אותו רב, שמותר לקבור גוי אצל יהודי, בקבורת שדה או מכפלה, באופן שהקברים עשויים על ידי תבניות בטון – שאף קבורה זו בעייתית מאוד מכמה טעמים, בפרט כלפי המת העליון – וגם כאן נימק את ההיתר, מאחר ויש מחיצת בטון, וגם כאן דבריו הם טעות גדולה כפי שצויין לעיל. יתרה מזו, שכאן לא ניכר כלל שישנה מחיצת בטון למטה.

בהמשך לשיחות טלפוניות שהתקיימו, העברנו לרב יעקב רוז’ה, רב חברא קדישא תל-אביב ולמנכ”ל החברא קדישה הרב אברהם מנלה שאלות על קבורת הגויים:

א. כיצד התירו להקים חלקה אלטרנטיבית לגויים בתוככי בית עלמין יהודי?

ב. גם אלו שהתירו הרי מדובר בדיעבד גמור, ורק בתנאים מחמירים ביותר?

ג. מדוע אין מחיצות מכל הצדדים ורק מצד אחד ואף יש פתח גמור, וכן אין הרחקה מכל הקברים היהודים הסמוכים?

ד. מדוע אנשי החברא קדישא, יהודים יראים ושלימים, צריכים לעסוק בקבורת גויים ולפי מנהגיהם?

ה. האם החלפת בגדים ושימוש בבגדים שאין עליהם סמל החברא קדישא נותנים היתר לכך?

ו. כיצד נקברו גם יהודים בחלקה זו לצד גויים גמורים?

ז. כיצד הותר לקבור צדיק אצל רשע בתוך תבניות בטון בתוך בית עלמין יהודי?

ח.  כיצד בכלל אפשר לקבור בתוך תבניות בטון, שנפסק להלכה על-ידי כל הפוסקים, שזה נחשב לקבורה בארון ממש?

ט. כיצד הותר לקבור צדיק אצל רשע בכוכים, שכביכול זה נחשב לחציצה, בעוד שאין כל סימן שמבדיל בין הקברים כמבואר בכל הפוסקים?

בתגובה לשאלות, קיבלנו את מכתבו של הרב רוז’ה, בו הוא מתייחס לעניין קבורת גויים, ובתחילת דבריו הוא מבקש להודיע: “כל הטיפול בנפטרים וכן צורות הקבורה השונות, הכל לפי ההלכה ומסורת ישראל וכל פעולה היא על פי גדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים”.

בענין החלקה לגויים נכתב: “מיקום החלקה לגויים שהוקמה בשעתה אכן בקצה בית הקברות. כמו כן ההרחקה בין קברים יהודים לקברי גויים נמדדת מחלל קבר לחלל קבר ואז קיימת  ההרחקה הנדרשת לפי ההלכה.

“כמו כן ההרחקה בין שומרי שבת לאחרים אינה רק מחיצה אלא גם עמוד בטון”.

לגבי העובדה שעובדי החברא קדישא הם אלו שמבצעים את קבורת הגויים ולפי מנהגיהם נכתב: “הגמרא ובעל השולחן ערוך חושבים אחרת: ‘קוברים משום דרכי שלום'”.

העברנו את תשובותיו של הרב רוז’ה לגדולי פוסקי דורנו – שדחו את הדברים. הם הוסיפו והבהירו, כי אין היתר לקחת את הדיעבד והאילוץ של קבורה בארץ העמים, כך גם של קבורת גויים “משום דרכי שלום”, ולהפוך אותם לכתחילה ולשיטה בארץ הקודש, כאשר ישנם בתי קברות מיוחדים שהוקמו עבור גויים.

על הדברים המתפרסמים, התייחס מרן הגר”ח קניבסקי: “חובה להקפיד בכל ענייני הקבורה על מסורת ההלכה ובוודאי בעניין קבורת נוכרים שלא יעשה כל דבר שהוא רק בדיעבד”.