אצבע בעין? הצעת חוק של ח”כית: יוצאים בשאלה יקבלו ‘סל קליטה’
עוד התגרות בחרדים: ח”כ תמר זנדברג ממרצ הניחה הצעת חוק חדשה, לפיה לרשימת הזכאים לקבל ‘סל קליטה’ יתווספו גם מי שלמדו במוסדות חינוך חרדיים – וחזרו בשאלה.
על פי ההצעה, מי שיעמוד בקריטריונים שייקבעו לצורך כך, יזכו לתמיכה כספית זהה לזו שלה זכאים כיום עולים חדשים במסגרת ‘סל קליטה’.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: “התמיכה ביוצאים לשאלה אינה ממוסדת, מועטה, נעשית על בסיס פרטי, וללא כל תמיכה מצד המדינה. בנוסף, אין בחוק הישראלי, בתקנות או בנהלים, הגדרה ליוצא לשאלה. העדר הגדרה רשמית מקשה על איסוף נתונים מדויקים לגבי היקף התופעה.
“היציאה לשאלה היא תהליך אישי מורכב, אשר במהלכו ואחריו רבים מהיוצאים לשאלה סובלים מפערים בהשכלה הפורמלית, ממחסור כספי וחומרי ומקשיים נפשיים וחברתיים. המדינה אינה מספקת סיוע ייעודי כלשהו ליוצאים בשאלה. מצב זה הוא בעיקרו תוצאה של היעדר הכרה רשמית במצבם. בכך למעשה נמנעים מהם אמצעים לקידום חברתי, אותם המדינה מעניקה לאוכלוסיות אחרות, כדוגמת אוכלוסיית העולים”.
עוד נאמר בהצעת החוק, כי “מבחינה כלכלית הסיוע מצד ההורים לרוב נפסק גם כן. כמעט כל היוצאים לשאלה אינם יכולים להמשיך ולהתגורר בבית משפחתם ובוודאי שלא בישיבה בה למדו, והם מוצאים עצמם במצוקת דיור. למצוקת הדיור מתווסף כמעט תמיד מחסור כספי, המועצם בגלל הקושי במציאת עבודה. הדבר מציב את רוב היוצאים לשאלה במצב של מצוקה כלכלית בתחילת דרכם בעולם החילוני”.
“המדינה מקנה כיום כלים מסובסדים לבוגרי מערכת החינוך החרדית שנשארו בעולם החרדי כדי שיתגברו על הפערים שמערכת זו יוצרת, אך נמנעת מגיבוש כלים כאלה עבור בוגרי אותה מערכת שאינם מהווים עוד חלק מהחברה החרדית. הדבר יוצר אי-שוויון ואפליה כלפי היוצאים לשאלה. לאור הדמיון בין עולים חדשים ובין יוצאים לשאלה בכל הנוגע לקשיים ולפערים שתוארו, מוצע לקבוע כי יוצאים לשאלה יהיו זכאים לסל קליטה, בדומה לזכאותם של העולים חדשים, שיאפשר להם להתאקלם באופן המיטבי”.
-
גם יקבלו סל קליטה (הרבה ההורים שלהם דןחים אותם ואין להם איפה להיות…)
-
.
-
נדרשת טיפול ממלכתי על יסוד חובת המדינה להקנות כישורי חיים בסיסיים לאזרחיה הקטינים, או במילים אחרות “חוק חינוך חובה” , זהו חוק יסוד בכל מדינה נאורה. המדינה אשר חטאה ולא קיימה את מחוייבותה זו כלפי האזרח , נמצאת אחראית לתקן את העוולה שלה באמצעות תקציבי עתק לאותה המטרה בדיעבד ולאחר מעשה האיוולת שחטאה כנגד הדור הצעיר שנפגע כתוצאה מהבגידה באחריות המוטלת עליה כמדינה ריבונית. הפטרון האמיתי והנכון הוא לחוקק חוק יסוד המחייב את המדינה לקיים את חוק החינוך החובה ולפקח אליה ביושר ובשקיפות(לשים קץ לאחיזת העיניים שמתנהלת בדמות הפיקוח של האגף החרדי במשה”ח שהיא פיקציה עלובה ומפורסמת) בדיוק כמו שמפקחים על כל תחום אחר (תחבורה , בריאות, בינוי, ביטחון, וכו’). לאורך ההסטוריה הקצרה שלנו במדינה תמיד הכניסו שיקולים זרים ופוליטיים -קואליציוניים לתוך המשוואה הזו. ואלו המיטו אסון על החינוך של הדור הצעיר אשר נפגע אנושות מהרווח הפוליטי המיידי של הגדולים.
לדאבון לבנו דורות ההמשך נפלו קורבנות להתעללות בידי הפוליטיקאים משני צידי המתרס אשר נהנו וחגגו על העוול שגרמו לילדים אלו במשך דורות.
רק חקיקת חוק יסוד הכולל חובת פיקוח ומסירת דין וחשבון תקופתי על כל אזרח קטין ללא יוצא מן הכלל, אשר יתנהל בשקיפות תחת ביקורת המדינה והיועמ”ש, וכו’. והיא תהווה תנאי יסודי להמשך כהונת כל ממשלה עתידית, יכולים לתקן את החטא הקדמון הזה.
אני מודע לכך שההתנגדות העיקרית עשויה להיות מצד הפוליטיקאים החרדים אשר חוששים לאכד את הקהל השבוי בידיהם באמצעות כבלי הבורות, העוני והשליטה המוחלטת במוסדות של קהילות שלהם, אך אם רק עבור זה לבד הגענו לקונסטילציה הפוליטית החדשה הזאת- ויהי זו שכרנו.