האישום נגד מאיר תורג’מן חושף: שוחד במאות אלפים וגניבה מביכנ”ס

מאיר תורג'מן, סגן ראש העיר ירושלים לשעבר, מואשם בעבירות של לקיחת שוחד בסך כ-350,000 ש"ח, מרמה והפרת אמונים • נאשם בגניבה בשל שימוש אישי ב-63,502 שקלים מכספים שהופקדו בקופת בית הכנסת
חיים טוויל
ל' סיון התשפ"א / 10.06.2021 12:10

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד מאיר תורג’מן, סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, בגין לקיחת שוחד בסך כולל של כ-350,000 שקלים, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי מורשה בסך של כ-60,000 שקלים ועבירות מס.

כן נאשמים בפרשה אנשי העסקים משה הבא, דוד בוזגלו ולורנט לוי בגין מתן שוחד; דוד קליינר, עובדו של הבא, נאשם בגין מרמה והפרת אמונים בצוותא עם תורג’מן; ויצחק תורג’מן, בנו של מאיר תורג’מן ויד ימינו, נאשם בגין לקיחת שוחד בצוותא עם אביו.

בנוסף, משה הבא נאשם בשיבוש מהלכי משפט.

על פי כתב האישום, בשנת 2013 פעל משה הבא לרכישת ‘בית הדואר המרכזי’ שבירושלים, שהוכרז כמונומנט לשימור מחמיר. במקביל, העניק הבא למאיר תורג’מן ערבות בנקאית לצורך לקיחת הלוואה בסף 200 אלף שקלים שלא הוחזרה עד למועד הפתיחה בחקירה.

בתמורה לטובת ההנאה מהבא, פעל תורג’מן לקידום האינטרסים של הבא בפרויקט מלון כורש אשר נבנה בבית הדואר המרכזי. כך, בין היתר, הפעיל תורג’מן לחץ מסיבי על גורמים בעירייה, בכלל זה גורמים במחלקת השימור, במטרה לאשר מתן היתרי בניה לצורך הכשרתו של המבנה ההיסטורי למלון.

כמו כן פעל תורג’מן לבלימת והכשלת האכיפה כנגד עבודות שנעשו שלא כדין עבור הקמת המלון.

בתוך כך, תורג’מן פעל בניגוד עניינים לטובת דוד קליינר, שניהל את פרויקט הקמת מלון כורש מטעמו של משה הבא. קליינר היה חברו הקרוב של תורג’מן מזה שנים רבות ועל כן תורג’מן היה אמור להימנע מלעסוק בענייניו.

בנוסף על פי כתב האישום, הבא פעל לשיבוש החקירה, תוך שיצר מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג’מן. זאת לאחר שהועלו בעיתונות הארצית ובעירייה טענות הנוגעות לקשר שבינו ובין תורג’מן.

לפי כתב האישום, בין השנים 2018-2016 התקיים קשר מושחת של “תן וקח” בין מאיר תורג’מן לאיש העסקים ויזם הנדל”ן דוד בוזגלו, במסגרתו בוזגלו העסיק כביכול את בנו של מאיר, יצחק תורג’מן, ושילם לו משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות. העסקתו של יצחק והתשלומים שהועברו לו דרך חשבון הבנק של אשתו של יצחק, היוו גם הם טובת הנאה למאיר תורג’מן. בתמורה, פעלו תורג’מן ובנו לקידום ענייניו של בוזגלו בעיריית ירושלים.

על פי האישום השלישי, מאיר תורג’מן קיבל שוחד מאיש העסקים לורנט לוי אשר הקים מספר עסקים פרטיים באזור כיכר המוזיקה בירושלים. לוי ביצע עבירות בניה בכיכר המוזיקה, שטח ציבורי במרכז העיר, והתנהלו נגדו מספר הליכי אכיפה. על פי האישום, בתמורה לקבלת שוחד מלוי בדמות תווי קניה בסך 91,000 שקלים, שיועדו לתרומה, תורג’מן סייע ללוי בקידום עסקיו בכיכר המוזיקה ופעל לעכב את ההליכים הפליליים והאכיפתיים שננקטו נגד לוי ביחס לבנייה הלא חוקית, לכאורה, שהתבצעה על ידו במקום.

במסגרת האישום הרביעי, מאיר תורג’מן נאשם בגניבה בשל שימוש אישי שלא כדין ב-63,502 שקלים מכספים שהופקדו בקופת בית הכנסת שבו נהג להתפלל, ושאליה הייתה לו גישה בלעדית כגזבר.

בנוסף, כמתואר באישום החמישי, תורג’מן נאשם בהשמטת הכנסה בגין כספים שקיבל לכיסו מהשוחד שנתן לו משה הבא ומהכספים שגנב מקופת בית הכנסת.

התיק נחקר על ידי יאח”ה שבלהב 433 במשטרת ישראל בשיתוף חקירות מכס ומע”מ תל אביב שברשות המיסים, ובשיתוף הרשות להלבנת הון ומימון טרור.

כתב האישום הוגש על ידי עו”ד נתנאל חיים ועו”ד נועה בורנשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות