התרחיש שיכול להפוך את גנץ לראש ממשלה (אפילו ליום אחד)

1.

זו, כנראה, האופציה היחידה שנותרה לראש הממשלה בנימין נתניהו לחמוק מגזר הדין הפוליטי שינחת עליו ביום ראשון אחר הצהרים, עם השבעת ממשלת השמאל החדשה.

נכון, הוא עצמו טרם התייאש, וממשיך לגלגל תוכניות שונות. אחד הסימנים לכך הוא שרק אמש אישרה מזכירות הליכוד את הצעת נתניהו לאפשר לו לשריין שלושה מועמדים ברשימת המפלגה לכנסת הבאה.

האם  יש בנמצא שלושה כאלו? תלוי את מי שואלים.

לפי יו”ר ש”ס אריה דרעי, יש עריקים, רק ששמם נותר עלום וחסוי. לדברי גורמים בכירים ב’ימינה’, שדיברו ‘צפוף’ עם בכירים ביותר בליכוד – אין כאלה.

האמת, כנראה, באמצע: אם ימינה הייתה מתייצבת בחזית עם גוש הימין – כפי שעשתה בסיבוב השלישי, רגע לפני שנבעטה מהגוש – ומבהירה לחברים מהשמאל שאין סיכוי שהיא והם פוסעים יחדיו, יתכן שהיו כמה ח”כים שהיו מחשבים מסלול מחדש.

כל אחד מהם יכחיש כמובן נמרצות, אם רק נזכיר את שמו, אבל נסתפק ברמז לפיו מדובר באנשים העונים להגדרות הבאות: מי שעזבו ‘מקום טוב’ וצנחו למקום הרבה פחות טוב מבחינת מנדטים ולא ממש אוהבים את תוצאת הבחירות; מבחינתם האישית/מי שיכלו לקבל הרבה יותר אילו הצטרפו כעת לליכוד – ונאלצים להסתפק בשיריים עלובים בגוש השמאל/מי שבטנו כואבת בשל החבירה לרע”מ, ומי יודע – ברגע האחרון, אולי גם בהישענות משמעותית יותר של ‘המשותפת’, אם לא תהיה ברירה.

כך או כך, בשלב הזה, מדובר בתקוות ומאוויים, יותר מאשר באופציה שתהפוך לעובדה בשטח.

2.

אז מה עוד אפשר לעשות, חוץ מלחלום? הנה אופציה שעלתה כהצעה. אל תופתעו אם היא תבשיל לכדי מעשה.

נניח שנתניהו מכריז, יותר מ-48 שעות לפני השבעת ממשלת השמאל, על התפטרות מתפקידו כראש ממשלה. באותו רגע בני גנץ הופך לראש הממשלה ונתניהו  לראש ממשלה חלופי.

זוכרים שגנץ חשש מתרגילים של נתניהו, שלא ימלא הבטחות? זוכרים שיענקי קניבסקי, נכדו של הגר”ח, הבטיח בפגישה עם שר הבטחון, שיהיה ערב לו אישית שנתניהו אכן יפנה את כס ראש הממשלה?

ברגע שנתניהו מגיש מכתב התפטרות, כבר אין חשש ולא צריך ערבות. שכן, קם הדבר והיה.

מאחר וגנץ, עם כל הרקורד העשיר שלו, ולמרות העובדה שהביא קצת יותר מנדטים מנכבדי גוש השמאל (8 זה קצת יותר מה-6 של בנט, קצת יותר מה-7 של ליברמן, וגם קצת יותר ממה שגרף המועמד לתפקיד שר משפטים) – לא זכה ליחס מתאים מצד שותפיו החדשים-ישנים, יש כאן פיתוי עצום עבורו.

שכן, אם בין לילה הוא הופך, במכתב התפטרות אחד, לראש ממשלה – מדוע שלא יזרום עם זה?

במקרה כזה, הליכוד, כחול לבן, הסיעות החרדיות והציונות הדתית (כולל עמיחי שיקלי אחד) – מציגים קואליציה של 62 ח”כים. תרצה איילת שקד עם עוד אחד או שניים מחבריה (ניר אורבך, עידית סילמן) לקבל שיריון בליכוד? ברוכה הבאה.

לפי התרחיש הזה, נתניהו נותר ראש ממשלה חליפי (גנץ, מן הסתם, יוותר לו על המעון בבלפור) – ובעיקר: נוקם בכל שנואי נפשו, יאיר לפיד, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן וגדעון סער.

מה צריך לקרות כדי שזה יקרה? דבר ראשון החלטה של נתניהו שהוא הולך על מהלך כזה. אבל בעיקר, ניסיון להבין: האם גנץ ירים את הכפפה ויחליק אל כס ראש הממשלה – או שגם במקרה כזה, יהיה ראש ממשלה רק ליום אחד ויתמוך בהצבעה בממשלת השמאל של בנט?

שכן, במקרה שגנץ יוותר על הכיסא (והחלום), נתניהו התפטר (בלי להשאיר תקווה למורד סטייל אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר להצביע ברגע האחרון נגד) וגם אכל את הדגים המסריחים.

לפי שעה נראה כי גנץ יתמוך בכל מחיר בממשלת השמאל, אולם ידוע כבר ש’לעולם אל תאמר לעולם לא’.

מה שבטוח, היממה הקרובה, עשויה להיות מעניינת.