איש התקשורת קלמן ליבסקינד רותח: כמה נמוך אפשר לרדת?

איש התקשורת קלמן ליבסקינד תוקף את הודעת ראש השב”כ נדב ארגמן מהשבת האחרונה – בה הזהיר מפני רצח פוליטי.

“אם הייתה כאן עיתונות אמיתית, לא פוליטית, ואם היו כאן אנשי תקשורת שחופש הביטוי מזיז להם, ולא רק כשזה מסתדר להם עם האג’נדה, הודעתו של ראש השב”כ הייתה נתקלת בתגובה קשה ובמחאה נמרצת, במקום במחיאות כפיים קצובות”, כתב בטורו בעיתון מעריב.

לדברי ליבסקינד, “בשנים האחרונות פורסמו שוב ושוב ברשת החברתית תמונות של נפתלי בנט ושל איילת שקד – אז עדיין נציגי ממשלת הימין – כשהם לבושים במדי קצינים נאציים ומעוטרים בשפם של הצורר. תקנו אותי אם אני טועה, אבל אני לא זוכר שהפוסטים נגד בנט ושקד הישנים עניינו את תוכניות האקטואליה כמו שמעניינים אותן הפוסטים נגד בנט ושקד החדשים.

“לציבור שחושב שגנבו לו את הקול מותר לצעוק. לצעוק חזק. להחריש אוזניים. להפריע לשקט שמסביב, בלי ששירותי הביטחון יתערבו. כל עוד הצעקה הזו חוקית, לאיש אין זכות למנוע אותה”.

ליבסקינד מזכיר את תכנית ההתנתקות במהלכה התקשורת הישראלית, שששה אלי עקירת יהודים מאדמתם, איבדה מרצון את תפקידה והתמסרה כל כולה לטובת הספינים של השב”כ ושל המשטרה.

“מדי יום התפרסמו אז אזהרות על מתנחלים שמתכננים לירות על חיילים שיבואו לעקור אותם מביתם, ולשפוך עליהם שמן רותח, ולשסות בהם כלבי טרף, ולבצע לידם פיגועי התאבדות, ומה לא”.

ליבסקיד קבע: “בואו נגיד את זה ברור – עיתונאי שמכיר את הרב דרוקמן וטוען שהוא מוכן שבנט יירצח, איננו אלא שקרן. עיתונאי שלא מכיר את הרב דרוקמן וטוען שהוא מוכן שבנט יירצח, איננו אלא בור”.

הוא תקף: “בימים שבהם נעשים ניסיונות לסתום פיות ולהחניק מחאה ימנית, וחשבונות פייסבוק המבקרים את ‘ממשלת השינוי’ נחסמים, האחרונים שאפשר לסמוך עליהם הם העיתונאים. העיתונות הישראלית כבר מזמן איננה הפתרון לשום בעיה של סתימת פיות ושל פגיעה בחופש הביטוי. היא בעצמה הבעיה”.