שלום ניר,
ניסית אתמול להרגיע את המפגינים מול הבית שלך ולהסביר להם שלא צריך להיבהל כי “אין כאן התנתקות שניה”. אז זהו שיש. יש כאן התנתקות על סטרואידים, כזו שמסוכנת מבחינות רבות עוד יותר מהראשונה, ודווקא אתה אמור להבין את זה יותר מכל אחד אחר.
ההתנתקות הראשונה היתה של ציבור גדול במחנה הלאומי שהלך אחרי שרון בעיניים עצומות. לכל אורך השנים ראינו עצמנו כשליחים שלו במפעל ההתיישבות, אבל ברגע ההוא של הסתר הפנים הציבור הזה התנתק מאיתנו ומההתיישבות, והסוף ידוע.
אחת המסקנות המרכזיות שהפיקה הציונות הדתית מהגירוש, מסקנה שאתה היית מגדולי השותפים לה והמממשים אותה עם הרב אלישע זצ”ל, היתה הצורך להתחבר טוב יותר לציבור הזה ולחבר אותו בקשר אמיץ יותר לערכי הציונות הדתית.
כל כך הרבה מיזמים ומפעלים וגרעינים וקהילות ומה לא, הוקמו על בסיס ההבנה הזו ועמלים קשה לילות כימים כדי לחבר טוב יותר את הציונות הדתית – ערכיה, דגליה, ומפעליה – לעם ישראל. בעיר, בכפר, ובעיירות הטבעיות. אתה מכיר את זה אישית פשוט כי היית חלק מזה לאורך השנים.
ועכשיו אתם הולכים להוריד לטמיון את כל המאמצים הכבירים האלה ולנתק את החיבורים המדהימים שנוצרו בחמש עשרה השנה הללו. אתם הולכים להחזיר אותנו חמש עשרה שנה אחורה במחי הצבעה אחת על הקמת ממשלת שנאה וניתוק, שמשאירה את הציבור הענק הזה ואת מנהיגו בחוץ בשל שנאה אישית ושאיפות אישיות.
אם תרצה או לא, אתה מזוהה עם הציונות הדתית. בעצם, אתה מאוד רוצה בכך. זה הרי היה תפקידך במערכת הבחירות האחרונה – להביא את מצביעי הציונות הדתית לבנט ולשכנע אותם שיש מי שמיצג אותם במפלגת ימינה. חרשת את השטח, הסתובבת במוסדות, נפגשת עם רבנים ומנהלים, כינסת כינוסים והופעת על בסיס קבוע באתרי המגזר. הצטלמת עם הרב איתן אייזמן והוצאת ממנו תמיכה בימינה. למרבה הצער היו לא מעט מצביעים בציונות הדתית שהאמינו לך ולשותפיך והצביעו לכם.
עכשיו, בשם הציונות הדתית שהתיימרת לייצג, אתה מפנה עורף למחנה הלאומי. למיליון וחצי מצביעי ליכוד – ציבור דתי, מסורתי וחילוני לאומי ענק, ולציבור חרדי ענק שגם אליו אנחנו עובדים קשה כדי להתחבר.
ברגעים הקשים ביותר של המחנה הזה, כשכולם רודפים אותו ואת המנהיג שלו, מסיתים נגדו ועושים לו דה-לגיטימציה, אתה חובר ליריבים הפוליטיים הקשים ביותר שלו ומקים איתם ועם תומכי טרור אנטי ציוניים, ממשלה שמשאירה אותם בחוץ עצובים וכואבים.
אתה בטוח זוכר כמו כולנו את הכאב הנורא שלנו אז, כשהרגשנו שהלב שלנו שותת דם ולאחרים זה בקושי מזיז. אתה זוכר בוודאי שזה כאב לפעמים יותר מהגירוש עצמו. אתה בוודאי יכול להבין כמה יכאב להם כשלא יכאב לך כשכואב להם.
•
ניר, אתה מבין את הרגשות שאתה מייצר אצלם כלפיך וכלפי הציבור והערכים שאתה מייצג? אתה מבין את הכעס, הזעם והעלבון? אתה מבין שאתה מוריד לטמיון את המאמצים הרבים שהושקעו בלהתחבר לציבור הזה? אתה מבין את ההתנתקות שאתה מייצר? אתה מבין את התוצאות הרות האסון של תחושת הנטישה והפניית העורף שהציבור הענק הזה מרגיש וירגיש עוד הרבה שנים כלפיך וכלפי כל מה שאתה מייצג? אתה מבין לאן זה עלול להוביל? אתה מבין את הקושי להבחין בינך לבינינו ואת הקושי להסביר שהציונות הדתית לא איתכם ולא שותפה לנטישה הזו? אתה מבין את ההתנתקות הנוראה שההתנתקות החברתית שאתה מייצר עכשיו במו ידיך עלולה להביא לארץ ישראל ולתורת ישראל ולכל ערכי הציונות הדתית?
אני יודע שאתה מבין את זה. ואתה חייב להבין שיש לך אחריות למנוע את זה. ואתה יכול! זה מאה אחוז בידיים שלך. אתה יודע מצוין שאם אתה מתנגד זה נופל. אם אתה מתנגד אין רוב לממשלה הרעה הזו בכנסת בלי הימנעות של המשותפת, ואתה יודע שזה קו אדום אצל עוד כמה שותפים פוטנציאלים, ואז העסק נופל ויכולה בעזרת השם לקום ממשלת ימין טובה, שתשמור ותקדם את החיבורים והאחדות הכל כך חשובים של המחנה הלאומי.
ניר, אתה לא יכול לברוח מזה. מרגע שנבחרת לכנסת אתה לא אדם פרטי ולא יכול לקבל החלטות משיקולים אישיים של מחויבות אישית לנפתלי רק כי לא נעים לך ממנו אחרי שהוא דאג לך ושיבץ אותך ברשימה. יש לך אחריות עצומה על הכתפיים.
להתפטר ולברוח, מתוך ידיעה שזה מאפשר את תכנית ההתנתקות הזו של בנט, זו לא אופציה. אם תפעל כך תמחק במחי מכתב התפטרות אחד יותר מעשרים שנה של עשייה ציבורית שלך, שהחיבור הזה בין עם ישראל לערכי הציונות הדתית היה הכותרת שלהם. אל תעשה את זה.
ניר, יש כאן תכנית התנתקות על סטרואידים. תעצור אותה בזמן. אל תהיה כמו המפד”ל של אז שרצתה “להשפיע מבפנים” ופרשה כשכבר היה מאוחר מידי ולא ניתן היה לעצור את הגירוש.
יש קונה עולמו בשעה אחת.