מינימום מזונות: זה התקדים שנקבע במשפט גירושין של משפחה חרדית

ביהמ”ש המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, קבע לאחרונה תקדים חשוב כאשר קיבל את ערעורו של אב, על גובה דמי המזונות שנפסקו לו.

את הערעור על החלטת ביהמ”ש לענייני משפחה, הגיש האב באמצעות עו”ד אבי גפן, ועם קבלתו פסק ביהמ”ש המחוזי כי סף המינימום לתשלום מזונות, שהיה קבוע עד היום ל-1350 שקלים לילד לחודש – יבוטל.

הרכב השופטים – שבראשו עמד סגן נשיא ביהמ”ש המחוזי בתל אביב שאול שוחט – קבע כי סכום מזונות יכול לרדת גם לכמה מאות שקלים בודדים בחודש, והדבר תלוי בצרכיהם של הילדים, וביכולתה של כל משפחה ומשפחה באופן ספציפי.

בערעורו טען עו”ד גפן, כי לא ייתכן כי הוצאות הילדים יעלו בצורה כה משמעותית רק בעקבות הגירושין. הוא הביא ראיות לכך שכתא משפחתי הוציאו בני הזוג כ-12 אלף שקלים לחודש בלבד, וכי 4,000 שקלים מהם הוקדשו בכלל לתשלום משכנתא.

כבוד השופט שוחט קבע, כי בית המשפט לענייני משפחה אכן שגה, כאשר קיבל את הנתונים שהציגה האישה בתביעתה כ”כזה ראה וקדש”, וכאשר התייחס לצורכי הילדים כאל מקשה אחת.

לדברי השופט, מדובר בחמישה ילדים בגילאים שונים, שחלקם נמצאים רוב הזמן בישיבה בתנאי פנימייה, ומשכך צורכיהם שונים, ולכן יש לחשב את דמי המזונות לפי צורכי כל ילד בנפרד.

השופט שוחט קבע בפסק דינו: “קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה – לפיה הסכומים בהם נקבה האם בתביעתה אינם מופרזים בכל קנה מידה – אינה מסתברת” ונימק: “משהכנסות הצדדים במשך השנים, ששילמו לכיסוי כלל הוצאותיהם כולל משכנתא, היו 12,000 שקלים בחודש, האם באמת ניתן לקבל את טענת האם, כי בנתוני התא המשפחתי שלפנינו עם ההכנסה הכוללת שלו, הוצאות ביגוד והנעלה לכל אחד מהילדים הן 400 שקלים בחודש? או שהוצאות הניקיון וההיגיינה הן 2200 שקלים בחודש? או שהוצאות המזון לחמשת הקטינים הן 3100 שקלים בחודש?”

השופט שוחט המשיך ונימק את החלטתו: “העובדה שתשלום המשכנתא החודשי על דירת המגורים עמד על 4000 שקלים לחודש, מלמדת גם היא שההוצאה לנפש הייתה הרבה יותר נמוכה מהסכום שקבע בית המשפט לענייני משפחה, גם אם נכונה הטענה שעקב קשיים כלכליים תשלומי המשכנתא לא שולמו כסדרם ובסופו של דבר הבנק מכר את הדירה”.

השופט פסק, כי היה על בית המשפט לענייני משפחה לבחון את פירוט הצרכים בכתב התביעה ובכתב ההגנה ולאמוד את הסכומים על פיהם. “כל תא משפחתי ואפיונו, ולא ניתן לאמוד הוצאה לנפש על פי נתונים סטטיסטיים, שטובים למטרה לה ניתנו”.

עוד פסק השופט, כי אין מקום להתערב בסכומים, בהם חויב האב למזונות שלושת הילדים הבוגרים יותר, אך כן יש מקום להתערב בסכומי החיוב כלפי שני בני הזקונים, בגלל “קביעה לא מסתברת בגובה הצרכים שלהם ומשום אי התחשבות מספקת בזמני השהות שלהם עם המערער (האב), 30 אחוז מהזמן”.

לאור כל זאת, קיבל השופט את ערעורו של האב, באמצעות עו”ד גפן, ופסק, כי עבור שני בני הזקונים יחויב האב במזונות של 800 שקלים בחודש לכל אחד מהם (במקום 1400 שקלים לחודש), עד המועד שבו החל אחד מהם ללמוד בישיבה בתנאי פנימייה. החל ממועד זה, פסק השופט, יעמוד החיוב עבורו על 400 שקלים בחודש, ועבור הבת – על 1,200 שקלים, כשהחיובים יחולו מיום הגשת התביעה.

פסק הדין הותר לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.