אני רוצה להסביר שוב, כי יש כמה שעדיין מתבלבלים, מה הנקודה הנוראה והבלתי נסלחת ביותר בממשלת השמאל שבנט ושקד וסער ואלקין הולכים להקים עכשיו עם אויבים תומכי טרור מרע”מ.
הם עושים הרבה דברים רעים. ממש “עבירה גוררת עבירה”. הם שוברים שמאלה, גונבים את הבחירות והבוחרים ומפרים את כל הבטחותיהם, הם מפרקים את המחנה הלאומי, משחיתים את הפוליטיקה, עושים צחוק מהדמוקרטיה ומרסקים את מעט האמון הציבורי שעוד נשאר בה, ועוד ועוד.
אבל כל אלה הם כסף קטן לעומת ההלבנה של אויבים תומכי טרור והפיכתם לשותף שעליו נשענת הממשלה.
זה האירוע האסטרטגי בה”א הידיעה של הממשלה הזו וחייבים לצלצל מולו בכל פעמוני האזהרה האפשריים.
הלבנת המפלגות הערביות והפיכתן לשותף לגיטימי בממשלה היא צעד בלתי הפיך, אל חזור, שישנה את המפה הפוליטית בישראל עשרות שנים קדימה, ישנה את אופיה של המדינה ועלול להטיל צל כבד על זהותה היהודית. חמור פי אלף מעוד עשר מערכות בחירות.
המפלגות הערביות יגדלו בצורה דרמטית ויהיו מכאן והלאה לשון מאזניים שתקבע איך ייראה השלטון במדינת ישראל ומה תהיה המדיניות שלה. זה ילווה אותנו חלילה עשרות שנים קדימה.
סביר להניח שבדרך כלל הערבים יחברו לשמאל ויעבירו אליו את השלטון להרבה שנים, וגם אם הם ילכו לפעמים עם הימין (בעיקר משיקולים פנימיים ובשל האיבה הפנימית בינם לבין עצמם והמתיחות בין רע”מ למשותפת), הימין יהיה תלוי בהם ואופיה של המדינה ישתנה מן הקצה אל הקצה. יהיה קשה מאוד להקים ממשלת ימין עם מדיניות ימנית אמיתית.
•
האירוע ההיסטורי הזה שקול להחלטה שהתקבלה בשנת 1966 להעניק זכות הצבעה לכנסת לערביי ישראל. זה היה צעד בלתי הפיך שהכניס את ערביי ישראל לכנסת והפך אותם לחלק מהמגרש הדמוקרטי לנצח.
ועדיין, גם אז היה ברור שבכנסת – כן, בממשלה – לא. היה ברור שקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות המעשיות ברמת ניהול המדינה לא יכולים להיעשות בידי מי שחותרים לכיוון ההפוך לחלוטין מזה שאנחנו חותרים אליו.
אנחנו, היהודים מימין ומשמאל, רוצים לקדם את מדינת ישראל כמדינה יהודית. לחזק אותה, לפתח אותה, לבנות אותה. אנחנו יכולים להיות חלוקים מאוד על הדרך לעשות את זה ולהתווכח על זה בצורה נוקבת, אבל המטרה של כולנו משותפת. גם הדרוזים לא כופרים במטרה הזו ולכן יכולים להיות שותף לגיטימי.
אבל המטרה של המפלגות הערביות הפוכה לחלוטין. הם שוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית, וככזו רוצים לפגוע בה, להחליש אותה ואף לחסל אותה.
בנקודת המוצא הזו אין שום הבדל בין הרשימה המשותפת לרע”מ ואפילו למנסור עבאס. עד לרגע זה הוא לא מסוגל להוציא מפיו את המילים מדינה יהודית.
ההבדל ביניהם הוא בטקטיקה. בדרך. זו מחלוקת טקטית היסטורית בין הזרמים השונים באיסלם אבל היא לא משנה את המהות. כולנו קיבלנו תזכורת לכך בפרעות האוייב הערבי בישראל בשבועות האחרונים. מדהים שגם עכשיו יש עוד עיוורים שמסרבים לראות את זה.
כשעבאס טוען שהוא מעוניין “רק בהישגים אזרחיים” לערביי ישראל זה כמו שאנחנו נאמר שאנחנו מעוניינים רק בסוגיות אזרחיות בהתיישבות ביהודה ושומרון.
הרי מה שאנחנו מבקשים זה רק הסדרה תכנונית, מים, חשמל, כבישים וכו’. אין אף אחד בעולם שלא מבין את ההשלכות הלאומיות של “ההסדרה האזרחית” של ההתיישבות הצעירה. ובאותה מידה אין אף אחד שלא מבין את ההשלכות הלאומיות של “ההסדרה האזרחית” וההלבנה של ההשתלטות הבדואית בנגב, של הבניה הלא חוקית של הערבים בצפון (ביטול חוק קמיניץ), ועוד.
עבאס, אגב, אומר את זה בפה מלא בשפה הערבית. בעברית הוא בונה על זה שכולנו מטומטמים. וזה עוד לפני תמיכתם בטרור והגדרתם את מהומות הערבים בשבועות האחרונים כמחאה לגיטימית.
•
בנט ושקד וסער ואלקין יודעים את זה מצוין. לא סתם הם תקפו את נתניהו על קשריו עם עבאס לפני הבחירות והבטיחו שוב ושוב לא להקים איתו ממשלה. הם מוכרים עכשיו את מדינת ישראל בנזיד עדשים בשביל רווחים פוליטיים.
אני לא יודע אם אתם מבינים עד כמה זה דרמטי. כל האופי של המדינה היהודית הולך להשתנות חלילה לעבר מדינת כל אזרחיה. תראו מה עושה התלות של הממשלות באירופה במצביעים המוסלמים לעמדות שלהן נגד ישראל כמעט בכל תחום. זה מה שיקרה גם לממשלות שלנו מכאן ולהבא.
תחשבו מה זה יעשה למדיניות ההגירה ולרוב היהודי של המדינה. מה זה יעשה לדיני התכנון והבניה ולמפת ההתיישבות והציונות. מה זה יעשה לזהות היהודית. מה תעשה העברת השלטון לשמאל לעולם התורה, למשפחה היהודית, ועוד ועוד.
מכאן והלאה המפלגות הערביות יהיו שותף לגיטימי ואפילו כזה שקשה להרכיב בלעדיו ממשלה. יהיה מאוד קשה, עד בלתי אפשרי, להחזיר את הגלגל הזה לאחור.
•
עכשיו תראו, על אנשים גלותיים כמו גפני ואייכלר אין לי קושיות. למרבה הצער הם עדיין לא חיים את מושגי הלאומיות והריבונות של מדינת ישראל כמונו. מבחינתם הם עדיין בגלות ואם לפריץ קוראים איוואן או עבאס זה לא באמת משנה. זה כואב ועצוב וכפויי טובה כלפי ריבונו של עולם, אבל אנחנו מכירים את החולשה הזו וברוך השם חלקים הולכים וגדלים בציבור החרדי מבינים את הטעות הזו והעמדות הללו של גפני ואייכלר כבר מזמן לא מייצגות אותם.
אבל חברי הכנסת של ימינה ותקווה חדשה מבינים את זה מצוין. הם לא שוגגים. הם מזידים ממש, וזה לא יסולח להם.
נפתלי, איילת, מתן, ניר, אביר ועידית, גדעון, יפעת, זאב, יועז שרן ובני. כל אחד בשמו ותמונתו. יש את ריבונו של עולם ויש את ההיסטוריה. והם ישפטו אתכם.
אתם תיזכרו לדיראון עולם בדפיה השחורים של ההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל כמי שמכרו את נשמתם ואת ערכיהם והקריבו את עתידה של המדינה היהודית על מזבח השנאות והאינטרסים הפוליטיים האישיים שלכם.
וכן, גם לנתניהו יש אשם תורם גדול מאוד. תוצאות ההתנהלות שלו מוכיחות את מאמר חז”ל “הרהורי עבירה קשים מעבירה”. הרהורי העבירה שלו הלבינו את העבירה הקשה של בנט ושקד ושל סער אלקין ויתר חבריהם.
ועדיין, הוא דיבר והם עושים. ועל כך לא נשכח ולא נסלח.
•
ומילה אחת לאלה שהמילים הקשות שבהן אני מתאר את המעשים של בנט שקד ושותפיהם צורמות להם לאוזן. אתם צודקים. זה קשה ואנחנו לא רגילים לזה. תאמינו לי שגם אני לא נהנה מזה. נהניתי הרבה יותר כשעבדנו יחד והיינו חברים. אבל אלה לא המילים קשות, אלו המעשים קשים. המילים רק מתארות אותם. ככה זה בעברית. אני לא מכיר דרך לתאר מעשים קשים במילים יפות.
והלוואי, הלוואי והם יתפכחו ברגע האמת. יתפסו שכל, יבינו, ויאזרו אומץ לעצור רגע אחד לפני התהום.