רוב בני האדם נמצאים במקום העבודה עשרות שעות בכל שבוע. אמנם בשנים האחרונות מושקעים משאבים רבים בהפיכת כל סביבת עבודה לבטוחה, אבל גם כך מתרחשות לא מעט תאונות.
סיכון נוסף הוא מחלת מקצוע – מחלה שהיא תוצר של שגרת העבודה היומיומית, עקב פעולה חוזרת שגורמת לשחיקה מצטברת (לדוגמה תסמונת התעלה הקרפלית עקב הקלדות רבות), או בשל חשיפה לחומרים מסוכנים (למשל, אסבסט שכידוע מהווה גורם סיכון משמעותי לסרטן הריאות).
בכל מקרה של פגיעה מהסוגים הנ”ל ניתן וכדאי, לפנות אל המוסד לביטוח לאומי שמופקד על הסיוע לנפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע. מומלץ לעשות זאת בעזרת עו”ד עם ניסיון רב בתחום ספציפי זה.
כיצד מסייע המוסד לביטוח לאומי לנפגעי תאונות עבודה?
ישנם שני סוגים של תשלומים לנפגעי תאונות עבודה: דמי פגיעה וקצבת נכות או מענק נכות.
דמי הפגיעה משולמים עבור עד 90 ימים שבהם אדם שנפגע בתאונה במקום העבודה, או בדרך לשם, לא יכול לעבוד. התשלום היומי מטעם המוסד לביטוח לאומי נקבע על סמך ההכנסות של אותו אדם ב-3 החודשים שקדמו לתאונה.
לאחר מכן, התשלום נקבע בהתאם לסוג הנכות ולדרגה שלה. עבור נכות זמנית, כשיש לפחות 9% נכות, הביטוח הלאומי משלם קצבה חודשית (כל עוד הנכות תקפה). אם נקבעה לאדם נכות לצמיתות, עבור 20% נכות או יותר תשולם גם כן קצבה חודשית (קבועה), ועבור פחות מ-20% אבל יותר מ-9% – האדם זכאי למענק חד-פעמי.
סכום המענק או הקצבה מחושב על-פי גיל האדם, אחוזי הנכות וההכנסות ב-3 החודשים שקדמו לתאונת העבודה.
הליווי הצמוד של עו”ד עם ניסיון בתאונות עבודה הכרחי משני טעמים: ראשית, כדי שהמוסד לביטוח לאומי יתייחס לכל הפגיעות שחווה האדם במסגרת חישוב דרגת הנכות, ושנית, על-מנת שמוסד זה ישתכנע שאכן תאונת העבודה היא זו שהובילה לכל הפגיעות הנ”ל.
בפרט חשובה הנוכחות של עו”ד מנוסה בוועדה הרפואית שאליה מזומן האדם.
עוד כדאי לדעת שניתן לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי, ובמידת הצורך אף להגיש תביעה לבית דין אזורי לעבודה – במקרה כזה היכולות המשפטיות של עורך הדין משמעותיות אפילו יותר.
מחלות מקצוע ומיקרוטראומה – מהן הזכויות שלכם?
מצב אחר של פגיעה בעבודה שבו כדאי לפנות לעזרה של עו”ד הוא מחלת מקצוע.
אחת הסיבות העיקריות לצורך בייעוץ ואפילו ליווי משפטי היא שרשימת המחלות המוכרות כמחלות תעסוקתיות נקבעה לפני עשרות שנים ובוצעו בה מעט מאוד עדכונים. כתוצאה מכך יש מחלות רבות שלא מוכרות ע”י הביטוח הלאומי ככאלה שקשורות לעיסוק המקצועי. למרות זאת כן ניתן לקבל דמי פגיעה ומענק/קצבת נכות בדומה לאלה המשולמים עבור תאונת עבודה – וזאת על בסיס ההכרה בפגיעה שמוגדרת כ”מיקרוטראומה”.
לצפייה מלאה – לחצו על התמונה
על-מנת לקבל את העזרה הנחוצה מהביטוח הלאומי, יש להוכיח שני מרכיבים:
א. חזרה, שוב ושוב ועוד פעם ועוד פעם, של פעולה שבסופו של דבר מובילה למחלה. כמו כן חשוב להוכיח שאותה פעולה היא חלק בלתי נפרד ממהות התפקיד של האדם או סביבת העבודה שלו.
ב. הוכחה שהחזרה על אותה פעולה גרמה לפגיעה שהלכה והצטברה עד שגרמה לנזק משמעותי. רק סבירות של 50% או יותר שאכן ישנה זיקה בין הפגיעות הפיזיות כתוצאה מסביבת העבודה לנזק המצטבר מחייבת את הביטוח הלאומי לשלם לאדם דמי פגיעה ולאחר מכן מענק נכות או קצבת נכות.
בהתאם תביעה על בסיס מיקרוטראומה מחייבת בקיאות ספציפית. זהו אחד מתחומי המומחיות של משרד עורכי דין אימבר גולן פרטוש בפתח תקווה, ולכן כדאי לפנות אליו במקרים אלה.