בגלל האסונות במירון וקרלין: שופטי בג”ץ, נועם סולברג, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף, דחו הערב (שלישי) את העתירה שהגישו ‘המרכז העולמי של חסידי גור’ ונכדו של הרבי מגור, החתן פנחס מנחם מנדל זילברשטיין – נגד משטרת ישראל ועיריית ירושלים, בדרישה לאלץ אותן לאשר את חתונת הנכד שאמורה להתקיים מחר בירושלים.
חולמים על כסף שנופל מהשמים? מחר בלילה בחצות הכספת נפתחת
החתונה תוכננה להתקיים במתחם החסידות ברחוב ירמיהו, בהשתתפות אלפי חסידי גור, בשעה 14:00 בצהרים.
חסידות גור עתרה הבוקר לבג”ץ, באמצעות עו”ד אילן בומבך, נגד עיריית ירושלים ומשטרת ירושלים, בבקשה שיאשרו את אירוע הענק. אלא שבמשטרה ובעירייה חוששים, על רקע אסון הטריבונה בחצר קרלין ו’אסון מירון’, לאשר את קיום האירוע.
בהחלטת השופטים, שנכתבה על ידי השופט נועם סולברג, נאמר: “עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים, המרכז העולמי של חסידות גור ופנחס מנחם מנדל זילברשטיין, כי נורה למשטרת ישראל ועיריית ירושלים להסביר מדוע לא יאשרו, ביחד או לחוד, את אירועי חופת נכדו של האדמו”ר מגור, שנקבע ליום רביעי הקרוב, בכל הנוגע להיבטי התנועה, הבטיחות והסדר הציבורי”.
“מחר”, כותבים השופטים, “צפוי נכדו של האדמו”ר מגור, להינשא בשעה טובה לכלתו. כמקובל ב-15 השנים האחרונות, ביקשו העותרים לקיים את החופה ברחובה של עיר – רחוב ירמיהו בירושלים – כך שכ-20,000 חסידים יוכלו להשתתף בה.
“לשם כך, נועדו בסוף חודש אפריל 2021 נציגי חסידות גור ומפקד מחוז ירושלים במשטרה, וסיכמו כי כפי שנעשה בשנים קודמות, המשטרה תאבטח את החופה ותקבע את הסדרי התנועה ברחובות הסמוכים.
“בפגישה נוספת שהתקיימה במשטרה נדונו סידורים שונים הנוגעים לחופה, לרבות סגירת מקטע דרך ברחוב ירמיהו בירושלים. במהלך הפגישה מסר יועץ הבטיחות מטעם חסידות גור, כי ‘מפאת עומס עבודה במשרדו הוא ימסור להם את תכנית הבטיחות בתוך מספר ימים לאחר הפגישה’.
“דא עקא, במועד מאוחר יותר, מסרו נציגי המשטרה לנציגי חסידות גור, כי בעקבות האסונות הבטיחותיים שאירעו לאחרונה, במירון ובגבעת זאב, מותנה הליווי
המשטרתי בכך שתכנית הבטיחות של האירוע, תאושר על-ידי יועץ בטיחות של עיריית ירושלים.
“המשטרה לא הסכימה להסתפק אפוא, כבעבר, בתכנית שהוכנה על-ידי יועץ הבטיחות ששכרו חסידי גור. תנאי נוסף שהציבה המשטרה לליווי האירוע, הוא כי עיריית
ירושלים תחתום על מסמך מטעם משטרת ישראל, ותאשר כי האמור בו הובא לידיעתה.
“זו לשונו: ‘לאחר שהוגשה לנו תכנית בטיחות המאושרת על-ידי יועץ בטיחות מטעם עיריית ירושלים, משטרת ישראל מאשרת את קיום האירוע בהיבטי סדר ציבורי והסדרי תנועה, על פי המתווה שסוכם בין מארגני האירוע ומשטרת ישראל. יובהר: כי אישור המשטרה אינו מתייחס להיבטי בטיחות או להיבטים הנדסיים, תשתיתיים או מבניים, הכרוכים באירוע'”.
אלא שאז, “עיריית ירושלים מצדה, סירבה לאשר את הסדרי הבטיחות הנדרשים לאירוע. במכתב מיום 24.5.2021 – נכתב כך: ‘משטרת ישראל החליטה באופן חד צדדי לשנות מדיניות ארוכת שנים ולטעון כי אירוע דת זה מחויב ברישוי ו/או אישור של עיריית ירושלים. לא זו אף זו, משטרת ישראל אף ביקשה כי עיריית ירושלים תיקח אחריות מלאה על כל היבטי הבטיחות באירוע ובכלל זה, אכיפת הבטיחות, כאמור, דבר זה, לא היה מעולם […] לא ניתן לעשות שינוי מדיניות ולמעשה לעשות מהפך ביחס שמבקשים מהרשות המקומית בנוגע לאחריות בכל הנוגע לאירוע הדת שבנדון'”.
העירייה ציינה עוד, כי אין בידיה את הכלים המתאימים לאישור האירוע מבחינה בטיחותית.
הוויכוח התגלגל אל פתחם של שני משנים ליועץ המשפטי לממשלה – ארז קמיניץ ועמית מררי – שביום 24.52021 הכינו חוות דעת בכל הנוגע ל”אחריות להיבטי בטיחות באירועים פרטיים במרחב הציבורי בתחומי רשות המקומית”.
בחוות הדעת נקבע, כי אם רשות מקומית התירה שימוש במקרקעין הרשומים על שמה, מחובתה “לנקוט אמצעי זהירות ולדאוג להיבטי הבטיחות בכל הנוגע למתרחש בשטחים אלה”. עוד נקבע, כי באפשרות הרשות המקומית להתנות את קיום האירוע “בתנאים סבירים שיבטיחו את קיום האירוע בבטחה ובאופן שלא יפגע בשימוש בדרכים הציבוריות או תנועה מרכזיים”.
כותבים השופטים: “לטענת העותרים, הם הסתמכו על נוהג רב-שנים של משטרת ישראל, לאשר את חופות נכדיו של האדמו”ר, כמו גם אירועים דומים. מאז ומתמיד, לא עלתה דרישה כי עיריית ירושלים ”תיקח על עצמה’ תחומי אחריות או אכיפה שכל השנים היו נתונים בלעדית בידי המשטרה’. לא יתכן, כך נטען, שהמשטרה תחליט על שינוי מדיניות מבלי שהותירה מקום להיערכות אחרת בנקודת הזמן הזאת”.
עוד נטען בעתירת העותרים, כי החלטת המשטרה מבוססת על שיקולים זרים, נוכח סכסוך בינה לבין עיריית ירושלים. כמו כן נטען, כי משלא הותנו עד היום אירועים דומים באישורה של עיריית ירושלים, הרי שההתניה בעניין דנן “מהווה אכיפה בררנית והפליה אסורה”.
העותרים מוסיפים, כי אין זה ברור מדוע הותנה דווקא האירוע הזה באישור מאת עיריית ירושלים, בעוד שביחס להפגנות המתקיימות בקביעות מול מעון ראש הממשלה – לא הועלתה דרישה שכזו. העותרים מוסיפים וטוענים, כי אין להקיש בין האירועים שהתקיימו במירון ובגבעת זאב, לבין האירוע דנן. לדבריהם, “מדובר באופי אחר לחלוטין של אירוע, עם ‘פקודת מבצע’ סדורה ושיתוף פעולה מלא ופורה בין [העותרים] לבין המשטרה”.
בתגובה מקדמית מאת עיריית ירושלים נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף. ראשית, נטען כי לא צורפו כלל המשיבים הצריכים לעניין. לדברי העירייה, מכיוון שעתירה זו עשויה להשפיע על רשויות מקומיות נוספות, נדרש היה לצרף את מרכז השלטון המקומי כמשיב לעתירה.
כמו כן, בהעדר מסגרות נורמטיביות המסדירות את העניין, נדרש היה לצרף גם את המשרדים הממשלתיים האמונים על חקיקה בתחומים הללו – משרד הפנים ומשרד המשפטים. העירייה מוסיפה, כי מאחר שאין בסמכותה לפעול ולאשר את קיום האירוע, הרי שהעתירה נעדרת עילה ביחס אליה.
לגופם של דברים טענה העירייה, כי מזה עשרות שנים מתקיימים אירועים מעין זה שבו עוסקת העתירה במרחב הציבורי, מבלעדי מעורבותם של גופים עירוניים, ולכן לא יתכן שבִן לילה תשנה המשטרה את מדיניותה, ותדרוש “שהעירייה תיקח על עצמה את מלוא האחריות בנוגע לאירוע הדת נשוא העתירה”.
בהקשר הזה מדגישה העירייה, כי בשלב זה אין לה את הכלים לאשר אירועי דת מבחינה בטיחותית. כמו כן, למפקחים מטעם העירייה אין את הסמכות לאכוף קיומם של אירועים מהסוג הזה.
בתגובה מקדמית מאת משטרת ישראל נטען: “המשטרה אינה אחראית להיבטים של תכניות בטיחות בנוגע לאירועים המוניים במרחב הציבורי או להיבטים הנדסיים, תשתיתיים או מבניים הכרוכים באירועים כאלה […] גם אישורי משטרה שניתנו בעבר לאירועים כגון האירוע בענייננו התייחסו להיבטים שבתחום אחריותה בלבד”.
יחד עם זאת, מוסיפה המשטרה, כי הגם שבעבר נאותה לאשר אירועים בהיבטיה שלה, גם מבלי שהגורמים המתאימים אישרו את ההיבטים הקשורים עמהם; כעת בעקבות האסונות הקשים במירון ובגבעת זאב, היא אינה מוכנה עוד לעשות כן. משטרת ישראל מדגישה, כי עמדתה בעניין הזה, נסמכת על חוות הדעת שניתנה על-ידי המשנים ליועץ המשפטי לממשלה.
עוד ציינה המשטרה, כי בעקבות אסונות מירון וגבעת זאב – שונו מהלכיהם של אירועים נוספים שהיו מתוכננים להתקיים בירושלים.
כותבים השופטים: “לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, באנו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. העתירה הובאה לעיוננו היום, י”ד סיון, כשחופת בני הזוג צפויה להתקיים בעזרת ה’ מחר, ט”ו סיון. הבוקר הוריתי למשיבות, כי יגישו תגובות מקדמיות מטעמן עד השעה 15:00 .
“נתתי דעתי על כך שהעתירה הוגשה ברגע האחרון, והסיכוי להעתר לה, בלוח הזמנים הנתון – קלוש. יחד עם זאת, מפאת חשיבות האירוע בעיני העותרים, הותרתי
פתח צר למציאת פתרון. תגובה מקדמית מטעם עיריית ירושלים, הוגשה בסד הזמנים האמור; תגובה מקדמית מטעם משטרת ישראל בוששה לבוא.
“מכל מקום, בנסיבות, משהוגשה העתירה סמוך ונראה למועד האירוע – אין מנוס אלא לדחותה על הסף. אמנם, משטרת ישראל התמהמהה קמעא בהגשת תגובתה, אך בלוח הזמנים שאליו נקלעה שלא בטובתה, קשה להלין על התנהלותה”.
השופטים מדגישים: “הסוגיה נכבדה, מורכבת, לא ניתן להתעלם מן האסונות שהתרגשו עלינו לאחרונה, מחמת כשלי בטיחות. הזהירות ראויה, היד רועדת קודם שניתנת החלטה. גם כלפי העותרים קשה יהיה לבוא בטרוניה על העיתוי שבו הגישו את העתירה, שכן ההחלטה בעניינם שונתה אך לאחרונה”.
לכן, כותבים השופטים: “בנסיבות שנוצרו, ובדוחק השעה, לא נוכל להתיישב בדבר, להידרש כדבעי לטענות הצדדים, ולהכריע בשאלות החשובות שמעלה העתירה.
“המשיבות – המשטרה והעיריה, גם אם יחפצו בכך, ספק אם יצליחו להיערך לאירוע בסדר גודל שכזה, על כל היבטיו וחוקותיו, ובהתאם לאישורים הנדרשים. חיפזון במקרה הזה, עשוי להביא עמו תקלות ומכשלות. השעות נוקפות, ההכנות הנדרשות מרובות, והאחריות מכבידה.
“בעניין דומה, אמרתי אך לאחרונה: ‘אין ניתן לצפות כי עתירה המוגשת בדד-ליין כה צפוף, כזו שנדרש לברר ולהכריע בה בהליך בזק, בתוך 3 שעות בלבד, תידון כדבעי, לאחר קבלת תגובה וקיום דיון כהלכתו’. הדברים הללו יפים בשינויים המתחייבים גם לענייננו, אולי אף ביתר שׂאת.
“על אף ההבנה המרובה לעותרים, לקהל החסידים, אין בידינו אפשרות להושיט סעד כמבוקש בעניין דנן. ניכרת גם מחלוקת בין העירייה לבין המשטרה, ומוטב שתוסדר בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. יש לקוות, כי על אף צמצומו של האירוע במעט – שמחת בני הזוג, על כל הנלווים אליהם – לא תיגרע.
“אשר על כן, העתירה נדחית בזאת”.
בחסידות גור מקווים כי העירייה והמשטרה יגיעו להסכמות שיאפשרו את קיום החתונה, כפי המתוכנן.