אם למשפחה שניצלה מלינץ’ בגליל משחזרת האימה: ‘זרקו מצד לצד’

איילת דיין מהיישוב טל-אל, שהותקפה עם משפחתה בלינץ’ על ידי המון ערבי בכפר שייח’ דנון שבגליל המערבי, עוד לפני פריצת המהומות, שוחחה היום (שני) עם אראל סג”ל ודוד ורטהיים ב-103FM וסיפרה על רגעי האימה.

מה הסיכוי שלכם לזכות בדופלקס? ולמה החלום שלכם קרוב מתמיד?

מתוקים, מלוחים, לפיקניק או להכנה עם ילדים? מגוון מיוחד של מתכונים

“חזרנו מיום הולדת של בעלי, ראינו כלב נטוש על הכביש. ביקשתי מהבן שלי לעצור לאסוף אותו, הוא עצר בצד הכביש, הכלב השתולל קצת כי הוא נבהל מהמכוניות והבן לא הצליח לתפוס אותו. ירדתי אני מהרכב לעזור, בלי פלאפונים, הכלב רץ לתחילת הכפר ואנחנו אחריו. בצד שמאל של הכפר יש שטיפת רכבים, לידו עמד רכב לבן עם ארבעה חבר’ה שדיברו, קיללו, צחקו, גיחכו, אין לי מושג, לא הבנו מה הם אומרים, אנחנו המשכנו פנימה אחרי הכלב.

“בהמשך הרחוב, יש סמטה ומישהו קרא לנו לשם ואמר: ‘אם אתם מחפשים כלב הוא פה’. עברנו את הכביש לשם, ובאותו רגע אין לי הסבר לתופעה ההזויה שעברנו. הגיע הרכב שעמד למטה, בחריקת בלמים פתחו את הרכב, והתחילו להתקהל סביבנו אנשים.

“הם צעקו לנו: תצאו מהכפר שלנו, אנחנו נהרוג אתכם, הארץ שלנו, לא סובלים אתכם יהודים מסריחים, כל מיני שטויות שבחיים שלי לא שמעתי. הם התחילו להשתולל, להכות אותנו, לאחד הבנים פתחו את הראש, בן נוסף העיפו על עץ, אותי זרקו מצד לצד”.

בהמשך תארה את החילוץ המשטרתי: “הצלחתי להזעיק את המשטרה ומההלם לא ידעתי איפה אני נמצאת ושלחתי אותם לכפר אחר. כנראה שהם איכנו את הנייד או שמישהו מהכפר התקשר והניידת הגיעה. הפורעים איימו על השוטרים. השוטר אמר לבעלי להיכנס דחוף לרכב הראשון, האמבולנס יחד עם בני יצא שני, והמשטרה יצאה אחרונה כדי להגן על כולנו.

“הגענו לבית החולים, שם השוטרים גבו מאיתנו עדות, אני מודה שלא יכולתי לתת עדות מההלם. לקח לי כמה ימים טובים. הגשנו תלונה במשטרה, היא מעדכנת אותנו בכל שלב מה קורה. הצלחנו לצלם חלק מהאירוע הזה והעברנו את כל מה שיש לנו”.

איילת הביעה אכזבה מהמצב הנוכחי והמתיחות בין יהודים לערבים: “אנחנו גרים במשגב 28 שנים, מתנהלים בדו קיום. להגיד שאני אחזור לחיות בדו קיום כמו שחייתי פעם? אני לא יודעת, אני מקווה שהזמן יעשה את שלו. אני מאוד מאוכזבת ומבוהלת. המועצה שלנו עברה תקופה מאוד לא פשוטה, לא רק אנחנו, היו משפחות שיידו עליהן בקבוקי תבערה, משפחות שקיבלו מכות, משפחות שישנו במועדון, שרפו את היער, הרסו את הרמזורים.

“קיבלנו כל יום הודעה מהמועצה באיזה שעה להסתגר בבתים, כי הם יוצאים להשתולל. כל יום קיבלנו הודעה כתובה באיזה שעה זה הולך לקרות, חיילי מג”ב הגיעו לשמור עלינו. מעולם לא שמעתי על דבר כזה באמצע מדינת ישראל”.